פוטנציאל לוחית קצה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
פוטנציאל לוחית הקצה (באנגלית: End Plate Potential; בראשי תיבות: EPP) הוא שינוי במתח הממברנה הפוסט-סינפטית בסיבי שריר השלד, הנגרם כתוצאה מגירוי פרה-סינפטי.
כאשר פוטנציאל פעולה מגיע לקצה האקסון של נוירון מוטורי, שלפוחיות (וזיקולות) המכילות נוירוטרנסמיטורים (בעיקר אצטילכולין) משתחררות בתהליך אקסוציטוזה לצומת העצב-שריר (NMJ - Neuromuscular Junction). הנוירוטרנסמיטורים נקשרים לקולטנים על גבי הממברנה הפוסט-סינפטית, וכתוצאה מכך מתרחש שינוי במתח הממברנה (דה-פולריזציה).
במקרה שהדה-פולריזציה חזקה מספיק ועוברת את סף הגירוי, היא גורמת ליצירת פוטנציאל פעולה בסיב השריר, שמוביל לכיווץ השריר.
בהיעדר פוטנציאל פעולה, שלפוחיות אצטילכולין דולפות באופן ספונטני לצומת העצב-שריר, וגורמות לדה-פולריזציות קטנות מאוד בממברנה הפוסט-סינפטית. תגובה קטנה זו, בעוצמה של כ~0.4mV, נקראת פוטנציאל לוחית קצה מזערי (Miniature End Plate Potential - MEPP).
MEPP נוצר על ידי שלפוחית אחת המכילה אצטילכולין, והוא מייצג את הדה-פולריזציה הקטנה ביותר האפשרית שניתן לגרום בשריר.
פוטנציאל לוחית הקצה נקרא כך משום שקצות הממברנה הפוסט-סינפטית של סיבי השריר נראות כגדולות ובעלות צורה דמוית צלוחית.
הצומת הנוירו-שרירי הוא הסינפסה שנוצרת בין נוירון אלפא מוטורי (α-MN) לבין סיב שריר השלד. על מנת ששריר יתכווץ, פוטנציאל פעולה מתפשט תחילה במורד עצב עד שהוא מגיע למסוף האקסון של הנוירון המוטורי. לאחר מכן הנוירון המוטורי מעיר את סיבי השריר להתכווצות על ידי גרימת פוטנציאל פעולה על הממברנה הפוסט-סינפטית של הצומת הנוירו-שרירי.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פוטנציאל לוחית קצה".