פול וסטפאל
 | |
| וסטפאל בשנת 2014 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1950 טוראנס, קליפורניה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
2 בינואר 2021 (בגיל 70) סקוטסדייל, אריזונה, ארצות הברית |
| עמדה | קלע, רכז |
| גובה | 1.93 מטר |
| מספר | 44 |
| מכללה | אוניברסיטת דרום קליפורניה |
| דראפט |
בחירה עשירית, 1972 בוסטון סלטיקס |
| היכל התהילה | נבחר בשנת 2019, כשחקן |
| קבוצות כשחקן | |
|
1972–1975 1975–1980 1980–1981 1981–1983 1983–1984 |
בוסטון סלטיקס פיניקס סאנס סיאטל סופרסוניקס ניו יורק ניקס פיניקס סאנס |
| הישגים כשחקן | |
|
אליפות ה-NBA (1974) 5 הופעות במשחק האולסטאר (1981–1977) 3 בחירות לחמישיית העונה (1977, 1979, 1980) חמישיית העונה השנייה (1978) | |
| קבוצות כמאמן | |
|
1985–1986 1986–1988 1988–1992 1992–1995 1998–2000 2001–2006 2007–2008 2009–2012 2014–2016 |
אוניברסיטת אריזונה כריסטיאן אוניברסיטת גרנד קניון פיניקס סאנס (עוזר) פיניקס סאנס סיאטל סופרסוניקס אוניברסיטת פפרדיין דאלאס מאבריקס (עוזר) סקרמנטו קינגס ברוקלין נטס (עוזר) |
| הישגים כמאמן | |
| מאמן במשחק האולסטאר (1993, 1995) | |
פול דאגלס וסטפאל (באנגלית: Paul Douglas Westphal; 30 בנובמבר 1950 – 2 בינואר 2021) היה כדורסלן ומאמן אמריקאי, ששיחק במשך 12 עונות בליגת ה-NBA, במהלכן הצטיין בעיקר כשחקן פיניקס סאנס. עמדתו הטבעית הייתה עמדת הקלע, ולעיתים תפקד גם כרכז. לאחר קריירת המשחק אימן את פיניקס, סיאטל סופרסוניקס וסקרמנטו קינגס.
בספטמבר 2019 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל, כשחקן.[1]
קריירה כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוסטון סלטיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]וסטפאל נבחר בבחירה העשירית בדראפט ה-NBA לשנת 1972 על ידי בוסטון סלטיקס.[2] בשלוש עונותיו בבוסטון קלע 7.4 נקודות בממוצע למשחק כשחקן ספסל, וזכה עם הקבוצה באליפות ה-NBA בעונת 1973/1974. בסיום עונת 1974/1975 נשלח בטרייד לפיניקס סאנס בתמורה לקלע צ'ארלי סקוט.
פיניקס סאנס
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונת 1975/1976 הייתה עונת הפריצה בקריירה של וסטפאל, שקלע 20.5 נקודות בממוצע למשחק ועזר לקבוצתו להעפיל לסדרת גמר ה-NBA הראשונה בתולדות המועדון, בה התמודדו הסאנס מול בוסטון סלטיקס.
המשחק החמישי של אותה סדרת גמר, שנערך בבוסטון ונגרר ל-3 הארכות, נחשב בעיני רבים כ"משחק הטוב בתולדות ה-NBA".[3][4][5] בשניות האחרונות של ההארכה השנייה קלע שחקן בוסטון, ג'ון האבליצ'ק, זריקה שהעלתה את הסלטיקס ליתרון 110–111, ולאחריה נשמע "באזר" הסיום. בחושבם כי הסתיים המשחק, פרצו אוהדי הסלטיקס למגרש בזמן ששחקני הקבוצה ירדו לחדרי ההלבשה. עם זאת, שופטי המשחק קבעו כי הזריקה נקלעה שתי שניות לפני סיום שעון המשחק, ושחקני הקבוצות חזרו לפרקט. בשלב זה ביקש וסטפאל מהשופטים פסק זמן, על אף שידע כי הוא לא חוקי (לא נשארו לפיניקס פסקי זמן), ובכך יכלו הסאנס להוציא את כדור החוץ מקו אמצע המגרש במקום מקו החוץ שמתחת לסל היריבה. מכיוון שפסק הזמן לא היה חוקי זכו הסלטיקס לזריקת עונשין, אותה קלע ג'ו ג'ו וייט, והסלטיקס עלו ליתרון 110–112. בהוצאת החוץ של פיניקס קלע גאר הרד זריקה לשתי נקודות ושלח את המשחק להארכה שלישית, לראשונה בתולדות גמר ה-NBA. המשחק הסתיים בתוצאה 126–128 לזכותה של בוסטון, שניצחה גם את המשחק השישי בסדרה וזכתה באליפות ה-NBA. וסטפאל קלע ממוצע של 20.8 נקודות למשחק לאורך סדרת הגמר, כולל 25 במשחק החמישי.[6][7] בעקבות פסק הזמן שלקח וסטפאל, שבדיעבד עזר לקבוצתו, שינתה הליגה את החוק כך שלקיחת פסק זמן בלתי-חוקי לא יכולה לשנות את מיקום הוצאת החוץ.
לצד אלבן אדמס ו-וולטר דייוויס, עזר וסטפאל לפיניקס להפוך לאחת הקבוצות הטובות והמלהיבות בליגה בארבע העונות הבאות, אך הקבוצה לא הצליחה לשחזר את הישג ההעפלה לגמר ה-NBA. את עונת 1977/1978 סיים וסטפאל כקלע השישי ב-NBA עם ממוצע של 25.2 נקודות למשחק, ובעונה העוקבת סיים שביעי עם 24.0 נקודות למשחק. במהלך תקופתו בפיניקס נבחר 4 פעמים לאחת מחמישיות העונה, השתתף ב-4 משחקי אולסטאר והעמיד ממוצעים של 22.5 נקודות (ב-51.8% מהשדה) ו-5.6 אסיסטים למשחק.
שלהי הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיום עונת 1979/1980 שלחו הסאנס את וסטפאל לסיאטל סופרסוניקס בתמורה לדניס ג'ונסון.[8] בעונתו היחידה בקבוצה קלע 16.7 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר בפעם הרביעית והאחרונה להשתתף במשחק האולסטאר. בשתי העונות הבאות שיחק בניו יורק ניקס, ובעונת 1983/1984 חזר לעונת פרישה בפיניקס סאנס.
לאורך הקריירה העמיד וסטפאל ממוצעים של 15.6 נקודות, 1.9 ריבאונדים ו-4.4 אסיסטים למשחק.[9] בשנת 1989 "הפרישה" פיניקס סאנס את גופייתו עם המספר 44.[10]
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירת האימון של וסטפאל החלה ב"אוניברסיטת אריזונה כריסטיאן" שבפיניקס, בה הוביל את קבוצת הכדורסל למאזן חיובי 9–21 בעונת 1985/1986. בסיום העונה עבר ל"אוניברסיטת גרנד קניון", גם היא בפיניקס, אותה אימן במשך שנתיים. בשנת 1988 זכתה קבוצת המכללה באליפות טורניר ה-NAIA.
לקראת עונת 1988/1989 מונה לעוזר מאמן פיניקס סאנס, תחת מאמן הקבוצה החדש קוטון פיטסימונס. בשנת 1992 פרש פיטסימונס מתפקידו, ווסטפאל מונה למאמנה של פיניקס. שחקניה הבולטים של הקבוצה באותה תקופה היו קווין ג'ונסון, דן מארלי וצ'ארלס בארקלי שהצטרף לסאנס ב-1992. כבר בעונתו הראשונה כמאמן ראשי ב-NBA הוביל וסטפאל את הסאנס למאזן הטוב בליגה, 62-20, ולאליפות האזור המערבי השנייה בתולדותיה. בגמר ה-NBA התמודדה פיניקס מול האלופה המכהנת, שיקגו בולס, שזכתה באליפותה השלישית ברציפות לאחר שגברה על פיניקס בתוצאה 2–4. בדומה למשחק הזכור מגמר 1976 בו השתתף וסטפאל כשחקן, גם המשחק השלישי בסדרה בין פיניקס לשיקגו (אותו ניצחו הסאנס) נגרר לשלוש הארכות, בפעם השנייה בלבד בתולדות הליגה. בשתי העונות הבאות תחת וסטפאל ניצחה פיניקס 56 ו-59 משחקים, בהתאמה, והודחה בשתי העונות על ידי יוסטון רוקטס בחצי גמר המערב. במהלך עונת 1995/1996 פוטר מתפקיד מאמן הסאנס, בזמן שקבוצתו החזיקה במאזן 14–19.
בעונת 1998/1999 המקוצרת מונה וסטפאל למאמן קבוצת סיאטל סופרסוניקס, אותה הובילו גארי פייטון ו-וין בייקר. בעונתו הראשונה בסיאטל ניצחה הקבוצה 25 משחקים (מתוך 50) ונותרה מחוץ לפלייאוף, ובעונה העוקבת השתחלו הסופרסוניקס לפלייאוף מהמקום השביעי במערב, והודחו בסיבוב הראשון על ידי יוטה ג'אז. 15 משחקים בתוך עונת 2000/2001 פוטר וסטפאל מהקבוצה והוחלף בנייט מקמילן.
בשנת 2001 חזר וסטפאל לליגת המכללות כשמונה למאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת פפרדיין אשר במליבו, קליפורניה.[11] בעונת 2001/2002 העפילה הקבוצה לטורניר אליפות המכללות, בפעם השנייה בלבד ב-8 השנים האחרונות, אך הודחה במשחק הראשון מול אוניברסיטת וייק פורסט של ג'וש הווארד. וסטפאל המשיך לאמן את הקבוצה בארבע העונות הבאות, עד שפוטר בסיום עונת 2005/2006.[12]
בעונת 2007/2008 שימש כעוזר מאמן בדאלאס מאבריקס תחת אייברי ג'ונסון, ובעונה הבאה עבר לתפקיד סגן נשיא המועדון.
ביוני 2009 מונה למאמנה הראשי של סקרמנטו קינגס, אותה אימן במשך שתיים וחצי עונות, עד ינואר 2012. הקבוצה סיימה את שתי העונות הסדירות המלאות תחת וסטפאל במקום ה-14 במערב, ועם מאזן מצטבר של 51 ניצחונות ו-120 הפסדים (כולל עונת 2011/2012).[13]
לקראת עונת 2014/2015 מונה לעוזר מאמן בברוקלין נטס.[14]
נפטר ב-2 בינואר 2021.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- סטטיסטיקות קריירת האימון ב-NBA, באתר Basketball-reference.com
- פול וסטפאל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ההכרזה על מחזור היכל התהילה 2019, באתר הרשמי, 6 באפריל 2019
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1972, באתר basketball-reference.com
- ^ "המשחק הטוב אי פעם?", באתר הרשמי של ה-NBA
- ^ "המשחק הטוב אי פעם", באתר הרשמי של בוסטון סלטיקס
- ^ "משחק הגמר הטוב אי פעם", באתר sportsthenandnow.com
- ^ סטטיסטיקות סדרת הגמר 1976, באתר basketball-reference.com
- ^ דוח המשחק החמישי בסדרת גמר 1976, באתר basketball-reference.com
- ^ כתבה על הטרייד בין פיניקס לסיאטל, באתר הרשמי של פיניקס סאנס
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של וסטפאל כשחקן, באתר basketball-reference.com
- ^ שחקני "טבעת הכבוד" של פיניקס סאנס, באתר הרשמי של הקבוצה
- ^ וסטפאל מוצג כמאמן אוניברסיטת פפרדיין, באתר wccsports.com
- ^ ההיסטוריה של קבוצת אוניברסיטת פפרדיין, באתר הרשמי של הקבוצה
- ^ סקרמנטו קינגס מפטרת את וסטפאל, באתר של ESPN
- ^ ברוקלין נטס מציגה את צוות האימון לקראת עונת 2014/2015, באתר הרשמי הקבוצה