לידה |
10 בספטמבר 1861 פריז, האימפריה הצרפתית השנייה |
---|---|
פטירה |
7 בינואר 1918 (בגיל 56) פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית |
מקום קבורה |
|
מדינה | צרפת |
השכלה | האקדמיה הצבאית סן-סיר |
השתייכות | צבא צרפת |
תקופת הפעילות | 1880–1918 (כ־38 שנים) |
דרגה | גנרל |
תפקידים בשירות | |
מפקד הדיוויזיה ה-42 מפקד הקורפוס ה-16 מפקד ארמיית המזרח | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם הראשונה | |
עיטורים | |
אות לגיון הכבוד. קצין בכיר של מסדר לאופולד (בלגיה). | |
הנצחה | |
פסל ואנדרטה לזכרו בכיכר העיר אז'אקסיו בירת קורסיקה[1]. רחוב על שמו בפריז[2]. | |
פול פרנסואה גרוסטי (בצרפתית: Paul François Grossetti; 10 בספטמבר 1861 – 7 בינואר 1918) היה גנרל צרפתי, מפקד דיוויזיית רגלים בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. גרוסטי כיהן גם כמפקד הכוח הצרפתי בחזית המקדונית תחת פיקודם הכולל של הגנרלים מוריס סראי ואדולף גיומא.
גרוסטי נולד למשפחה ממוצא קורסיקני אשר היגרה לצרפת ואת השכלתו הצבאית רכש באקדמיה הצבאית סן-סיר. ב-1880 הוסמך כקצין רגלים בדרגת סגן והוצב לשורת תפקידים בגדודי רגלים בצרפת וכן במסגרת לגיון הזרים הצרפתי בקולוניות הצרפתיות באסיה ובאפריקה[3].
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה פיקד גרוסטי על הדיוויזיה ה-42 "הקורסיקנית" ולחם במסגרת החזית המערבית. הוא השתתף בנסיגה הגדולה אל המארן, בקרב הראשון על המארן ובהמשך בסדרת קרבות במסגרת המירוץ אל הים. בשלהי אוקטובר בעת קרב איפר הראשון לחם גרוסטי בראש כוחותיו תחת אש כבדה ובתנאי קרקע קשים במיוחד לאחר הצפת האזור על ידי הבלגים. לאחר הקרב זכה גרוסטי למעמד של גיבור מלחמה בעיני הבלגים והצרפתים והגנרל פרדיננד פוש אמר בשבחו:
”גרוסטי הוא דינמו שאינו מפחד מכדורים או פגזים ולוקה רק בחולשה אחת, הפחד להירטב מהמים”[4].
הדיוויזיה של גרוסטי השתתפה גם בקרב שמפאן הראשון ובקרב ורדן וספגה אבדות כבדות מאד[3].
בפברואר 1917 נאלץ הגנרל ויקטור לואי קורדונייה לסיים את תפקידו כמפקד הגיס הצרפתי בחזית המקדונית, על רקע יחסים עכורים עם מפקד הזירה מוריס סראי ובהמלצת הגנרל פוש מונה גרוסטי לתפקיד. הוא פיקד על הגיס במהלך קרב מונאסטיר ובמלחמת ההתשה הארטילרית שנמשכה בגזרה לאחר סיומו. בראשית 1918 חלה גרוסטי בטיפוס הבטן, הוחש לטיפול בסנטוריום בפריז ובמקומו מונה לפקד על הגיס הצרפתי, הגנרל פול פרוספר אנרי. גרוסטי הלך לעולמו ב-7 בינואר 1918[5] ונקבר בחלקה הצבאית של בית העלמין פר לשז[3].