יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
ערך זה דן בפונולוגיה הסטנדרטית של השפה הרומנית (הקרויה גם "דאקו-רומנית") ובשינויים הפונטיים שעברה שפה זו בתהליך התפתחותה מהשפה הלטינית.
בתוך קבוצת השפות הרומאניות מערכת הפונמות בשפה הרומנית מתקרבת במידה הרבה ביותר לזו של השפה האיטלקית. הפונמות של השפה הרומנית כוללות שבע תנועות (vocală, plenison) ועשרים עיצורים (consoană, consonantă). התנועות קיימות גם בשאר השפות הרומאניות, פרט לתנועות המרכזיות /ɨ/, המסומנת באותיות î או â, ו/ə/ (CAPI) המסומנת באות ă והמשותפת עם הפורטוגזית.
ארבע חצי-תנועות (semivocală, semison) ([e̯], [j], [o̯] ו [w]) מרכיבות יחד עם תנועות מלאות שונים מספר רב של דיפתונגים וטריפתונגים. פונמות נוספות עשויות להופיע במילים שאולות. צביון מיוחד מהווה בשפה הרומנית וריאנט של חצי התנועה i (או "התנועה i הלא הברתית") המסומנת באלפבית הפונטי [j] והנשמעת בקושי או כמו לחש והמופיעה כאות i בסוף המילים. (למשל בשם עיר הבירה București). היא דומה, למשל, להגה "j" במילה ההונגרית "kapj". צביון אחר הוא בהיגוי העיצור [h] שהיגויו נעלם בהרבה שפות רומאניות (כן קיימת למשל בספרדית, שם מופיע דווקא כאלופון אחר בהיגוי האות j) הנהגה בכמה צורות, הדומות למשל להיגוי [h] באנגלית או בהונגרית. כמו כן בשפה הרומנית מופיעים הדיפתונגים יוצאי הדופן /e̯a/ /o̯a/
תנועות | ||||||
אחוריות | כמעט אחוריות | מרכזיות | כמעט קדמיות | קדמיות | ||
---|---|---|---|---|---|---|
סגורות | u • | • ɨ | • i | |||
כמעט סגורות | ||||||
חצי סגורות | ||||||
אמצעיות | o̞ • | ə | • e̞ | |||
חצי פתוחות | ||||||
כמעט פתוחות | ||||||
פתוחות | • a̱ | |||||
הסמל e באלפבית הפונטי משמש ברומנית לסימון התנועה המלאה [e] שהיא, תנועה קדמית, אמצעית, בלתי-מעוגלת. יש לציין כי בשפות אחרות e משמש גם לסימון תנועה קדמית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת, שאינה קיימת בשפה הרומנית. סימון שתי תנועות אלה נובע מכך שאין שפה שבה יש הבדלה פונמית בין שתי התנועות. כשרוצים להבדיל בין התנועות, מסמלים את התנועה האמצעית ב-[e̞], סימון המראה על פתיחות רבה יותר של התנועה. דוגמאות לשימוש באות: egal /e'gal/אֶגַּאל (שווה), melc /melk/ מֶלְק (חילזון), mare /'ma.re/ מַארֶה (גדול). כמו במקרה התנועה i, אין בהיגוי התנועה e השתתפות של השפתיים.
התנועה e הופכת לחצי-תנועה [ě] רק לפני התנועות a ו-o ויוצרת דיפתונגים ea ו-eo
בשפה הרומנית יש היאטוסים של שתי תנועות, שלוש תנועות ואפילו ארבע תנועות, כשכל תנועה משתייכת להברה אחרת. הרצפים הארוכים נובעים בדרך כלל מצירוף קידומת הכוללת בעצמה היאטוסים, כמו -paleo או -neo למילים המתחילות בעצמן עם היאטוסים, כמו autocrație או eugenie, וכך נוצרו מילים דוגמת neoautocrație.
דוגמאות להיאטוסים בשפה הרומנית:
הקושי בביטוי ההיאטוס מוביל לעיתים לחיפוש דרכי ביטוי העוקפות אותו, חלקן תקינות וחלקן לא.
דרך תקינה לעקיפת ההיאטוס היא על ידי הקטנת תנועות למצב של חצי תנועה, כמו בדיפתונג או טריפתונג וביטוי שתי ההברות ביחד. לא כל חיבור כזה מקובל וחלקם נחשבים לצורת ביטוי שגויה. לדוגמה, במילה DE-O-DA-TĂ מחברים את שתי ההברות הראשונות להברה אחת: DEO-DA-TĂ. חיבור דומה במילים GE-O-ME-TRI-E, GE-O-LO-GI-E ו-GE-O-GRA-FI-E, אינו מקובל ונחשב לביטוי שגוי.
דרך פסולה לעקיפת ההיאטוס היא הוספת חצי תנועת i בין שתי ההברות. התופעה הזאת היא מקרה פרטי של אפנטזה epenteza[1].
הדיפתונגים ברומנית מתחלקים לשתי קבוצות, לפי מיקום התנועה ביחס לתנועה למחצה. הדיפתונגים בהם התנועה קודמת לתנועה למחצה נקראים דיפתונגים יורדים והדיפתונגים בהם התנועה למחצה קודמת לתנועה השלמה נקראים דיפתונגים עולים.
הדיפתונגים היורדים מורכבים מאחת התנועות ואחריה אחת משתי התנועות למחצה, /ǔ/ או /ǐ/. כל ההרכבים מסוג זה אפשריים פרט ל-/uǔ/ שהוא מופיע נדיר ובדרך כלל מוחלף בדיפטונג /uǐ/.
הדיפתונגים העולים מורכבים מאחת מהתנועות למחצה /ĕ/, /ǐ/, /ŏ/ או /ǔ/, כשאחריה יש תנועה שלמה.
ברומנית קיימים 14 דיפתונגים יורדים ו12 דיפתונגים עולים.
הדיפתונגים היורדים נוצרים על ידי חיבור: תנועה + חצי תנועה (VS).
דיפתונגים יורדים | דוגמאות | תעתיק עברי |
---|---|---|
/aj/ | rai /raj/ גן עדן
aisberg /ˈajs.berɡ/ אייסְבֶרג |
אַי אַיי
רַאי אַייסבֶרג |
/aw/ | / sau /saw
אוגוסט august /ˈaw.ɡust/ |
אַוּ אַאוּ
אַאוּגּוּסט |
/ej/ | lei /lej/ אריות trei /trej/ שלוש ' | -Xיי לֵיי טְרֵיי |
/ew/ | greu /ɡrew/ 'כבד, mereu /meˈrew/ תמיד | אֶוּ מֶרֶאוּ גְּרֶאוּ |
/ij/ | mii /mij/ ' אלפים ', vii /vij/ אתה בא | יִ מוארך
וִי מִי |
/iw/ | fiu /fiw/ ' בן, scriu /skriw/ אני כותב | Xיוּ
פִיוּ סְקרִיוּ |
/oj/ | oi /oj/ כבשים, noi /noj/ אנחנו | Xוֹי
אוֹי נוֹי |
/ow/ | ou /ow/ ביצה, /bow/ bou' שור | וֹאוּ
בּוֹאוּ אוֹאוּ |
/uj/ | pui /puj/ אתה שׂם, gălbui /ɡəlˈbuj/ צהבהב | וּי
גֶּלבּוּי פּוּי |
/əj/ | răi /rəj/ רעים, גרועים, văi /vəj/ עמקים | אֶי
רֶאי וֶאי (או רֶיי וֶיי) |
/əw/ | dulău /duˈləw/ כלב גדול, rău /rəw/ רע | אֶאוּ
רֶאו דּוּלֶאוּ |
/ɨj/ | câine /ˈkɨj.ne/ 'dog', כלב
mâinile /ˈmɨj.ni.le/ הידיים |
יִי
קִיְינֶה מֶיְינִילֶה |
/ɨw/ | râu /rɨw/ ' נהר' brâu /brɨw/, חגורה | אֶוּ
רֶאוּ בּראֶוּ |
/uw/ | eu continuu /konˈti.nuw אני ממשיך
לעיתים מוחלף ב eu continui |
יאֶוּ קוֹנְטִינוּאוּ יאוּ קוֹנְטֵינוּי |
הדיפתונגים העולים נוצרים על ידי חיבור של תנועות ההופכות לחצי תנועה עם תנועה נוספת (חצי-תנועה+ תנועה = SV, שבה semivocală = S חצי תנועה, V = vocală תנועה)
הסימן [ĕ] אינו נמצא באלפבית הפונטי הבינלאומי IPA
הבלשנים סבורים כי הדיפתונגים / /e̯a/ and /o̯a/ הם תוצאה של דיפתונגיזציה של תנועות אמצעיות קצרות תוך כדי הדגשה. לכן הם מופיעים רק בהברות מודגשות. הם מתחלפים מורפולוגית (אלטרנציות מורפולוגיות) עם התנועות האמצעיות /e/ ו /o/. ראו לדוגמה את המילה deal (דיאל = גבעה) - נכתבה משום כך במאה ה-19 (בתקופת המעברמהאלפבית הקירילי לאלפבית הלטיני) dél, וקיימות הנגזרות delean (איש מן הגבעה), deluros (גבעתי). או המילה moale (מואלה = רך) שנכתבה פעם móle, וקיימות הנגזרות molatic (מולאטיק = רכרוכי), moliciune (רכות), moi (מוי = רכים). חצי-התנועות /j/ ו /w/ יכולות להתחבר (או לפני, או אחרי, או שניהם) עם רוב התנועות, תוך יצירה (שנויה לעיתים במחלוקת) של דיפתונגים נוספים ושל טריפתונגים.
דיפתונגים עולים | דוגמאות | תעתיק עברי |
---|---|---|
/e̯a/ | beată /ˈbe̯a.tə/ ' שיכורהmea /me̯a/ שלי | יְאַ יַה
ביְאַטה מְיַה |
/e̯o/ | Gheorghe גּיוֹרגֶּה, בעברית מתועתק תכופות כ "גאורגה"
/ˈɡe̯or.ɡe/ ne-o ploua /ne̯o.ploˈwa/ (לו) ירד עלינו גשם |
יוֹ ְיוֹ
גְּיוֹרגֶּה, כשמפרקים את הדיפתונג על ידי היאטוס הופך ל"גאורגה" נְיוֹ (ני+וֹ) פלוֹווַה |
/e̯u/ | (רק בשילובי מילים (על ... אחד}) pe-un /pe̯un/ | יוּ
פיוּן (מעין liaison מהמילים pe+un, פֶה+אוּן) |
/ja/ | biată /bja.tə/ מסכנה, mi-a zis /mjaˈzis/ אמר לי | יְאַ יַה
ביִאטה (דומה קצת ל beată ומשמעותה שונה. מִיַה זִיס |
/je/ | fier /fjer/ ברזל, miere /ˈmje.re/ דבש | Xיֶי
פְיֶר או פייר מְיֶרֶה או מיירה |
/jo/ | iod /jod/ יוד, chior /ˈkjor/ עיוור בעין אחת | Xיוֹ
קיְוֹר יוֹד |
/ju/ | iubit /juˈbit/ אהוּב, chiuvetă /kjuˈve.tə/ כיור | יוּ
יוּבּיט קיְוּבֶטַה |
/o̯a/ | găoace /ɡəˈo̯a.tʃe/ קליפת ביצה
foarte /ˈfo̯ar.te מאוד |
Xוֹאָ
גֶּאוֹאַצֶ'ה פוֹאַרטֶה |
/we/ | piuez /piˈwez/ אני מלבּד (אריג)
înșeuez /ɨn.ʃeˈwez/ אני שם אוכף (על סוס') |
אוּא-ֶ
אֶנְשֶׁאוּאֶז פִיאוּאֶז |
/wa/ | תושב העיר בקאו băcăuan /bə.kəˈwan/ ,
ziua zi.wa ביום |
ווַא
בּקאווַאן או בקאוואן זִיווַאה או זיוואה |
/wə/ | două /ˈdo.wə/ שתיים
plouă /ˈplo.wə/יורד גשם |
ווא
דֹוואה פלֹוואה |
/wɨ/ | plouând /ploˈwɨnd/ תוך כדי הגשם, בעת רדת הגשם
ouând /oˈwɨnd/ תוך כדי הטלת ביצים |
וואֶ (וו) פלֹוואֶנְד אוֹוואֶנד |
האות E הרומנית מסמלת גם חצי תנועה בדיפתונג העולה ea. הדיפתונג מופיע במילים דוגמת stea /ste̯a/ סְטְיָה (כוכב), ceartă /'ʧe̯ar.tə/ צ'אַרְטֶה (ריב), rea (רעה = רְיַה re̯a) לסימון חצי התנועה, המופיע בדיפתונג זה, משתמשים בדרך כלל בסימון [ě][2].
בסיומות בהן מופיע דיפתונג זה, כמו במילים Muntean, Maramureșean, Clujean יש להקפיד לכתוב ולבטא אותו ea [3].
יוצא מן הכלל - במילה הרומנית ea (היא - יה) ברומנית מבטאים את הדיפתונג כ /ja/ ולא ניתן לבטא ěa. אף על פי שהרומנים מבחינים בהבדל קל מאוד בין ja ובין ěa, בתעתיק לעברית קשה לשקף את שני דיפתונגים אלה בצורה שונה ונעזרים באות י בשני המקרים. (יה, סטְיַה, סטְיַאווה)
האות E הרומנית מסמנת גם חצי תנועה [ĕ] גם בדיפתונג העולה eo. הדיפתונג מופיע במילים דוגמת / vreo /vre̯o/ וְרֶאו ĕo/
האות היחידה E מסמלת גם את הדיפתונג je במילים רומניות בודדות, בהן היא מופיעה בראש מילה או בתחילת ההברה. התופעה הזאת היא שריד של דרך ביטוי עתיקה (אטימולוגית) שנכחדה כמעט לגמרי, אך נשארו לה שרידים במילים דוגמת: este /'jes.te/יֶסְטֶה (היא ישנה), el /jel/יֶאל (הוא)[2]. דיפתונג זה מסומן אחרת ברוב המקרים על ידי הדיגרף (צמד אותיות) IE, כמו במילים iese (יוצא), oaie (כבש),tăietură (חתך). הצורה הארכאית של סימון הדיפתונג ב E נשארה גם בכתיב של מילים אחרות, רובן שמות אנשים ושמות גאוגרפיים Stăniloae, Boerescu, Oeriu, Neagoe, Stroe, Stoenescu, Nămăeşti, Mălăele, Poenaru etc. בכמה מהשמות נכתב הדיפתונג לפעמים בשתי צורות:E או IE, לדוגמה Voevod או Voievod, Poienaru או Poenaru, Neagoe או Neagoie, Nicolae או Nicolaie, Nae או Naie.
טריפתונגים | דוגמאות | תעתיק עברי |
---|---|---|
/e̯aj/ | ceainic /ˈtʃe̯aj.nik/ קומקום תה
socoteai /so.koˈte̯aj/ היית מְחַשב, חישבת' |
יאי (צ')אי
צ'איניק סוֹקוֹטְיאַי |
/e̯aw/ | beau /be̯aw/ אני שותה
spuneau /spuˈne̯aw/ היו אומרים |
יַאוּ
בְיַאוּ ספוּניַאו |
/jaj/ | mi-ai dat /mjajˈdat/ נתת לי
ia-i /jaj/ קח אותם |
יאַי
מיאַי דַט יאַי ! |
/jaw/ | iau /jaw/, אני לוקח
היו עולים suiau /suˈjaw/ |
יאַוּ
יַאּוּ סוּיאַוּ |
/jej/ | עורות' piei /pjej/
אתה לוקח, iei /jej/ |
יֶי
פְיֶי או "פיאֶי" יֶי או יאֶיי |
/jew/ | maieu /maˈjew/ גופיה
eu /jew/ = אני |
יאֵו
מַאיֵאוּ יאֵוּ |
/joj/ | i-oi da /jojˈda/ אתן לו
picioică /piˈtʃjoj.kə/ ' תפוח אדמה (רגיונליזם) יוֹי (צ')וי יוֹי דַּה פיצ'וֹיקַה |
|
/jow/ | maiou /maˈjow/ ' גופיה' | יוֹאוּ
מאיוֹאוּ |
/o̯aj/ | leoaică /leˈo̯aj.kə/ לביאה, rusoaică /ruˈso̯aj.kə/ (אשה) רוסיה | וואַי Xוואי
לֶוואַיקַה רוּסוואַיקַה |
/waj/ | înșeuai /ɨn.ʃeˈwaj/ ' היית שם את האוכף (על סוס) | אווּאי
אֶנשֶׁווּאַי |
/waw/ | înșeuau /ɨn.ʃeˈwaw/ ' היו שמים את האוכף | ווּאוּ
אֶנְשֶׁוואַו |
wə/ | rouăi /ˈro.wəj/ של הטל | וֹאוּוֶי
רוֹאוּוַי |
/e̯o̯a/ | pleoape /ˈple̯o̯a.pe/ 'עפעפיים
רטוב לגמרי /ˈle̯o̯ar.kə/ |
יוֹאַ
פליוֹאַפה ליוֹאַרְקַה |
/jo̯a/ | creioane /kreˈjo̯a.ne/ עפרונות
aripioară /a.riˈpjo̯a.rə/ כנף קטן, כנף עוף |
יוֹא ייוא
קרייוֹאַנה אריפּיוֹאַרֶה |
כפי שרואים מהדוגמאות הנ"ל הדיפתונגים /e̯a/ ו /o̯a / הם ביחס של קונטרסט (ניגוד) עם הדיפתונגים /ja/ו /wa/, בהתאמה. אולם לא קיימים זוגות מינימליים מושלמים על מנת להדגים הקונטרסט בין /wa/ לבין /o̯a/. שני צמדי הצלילים נשמעים מאוד דומה ומכאן תיעתוקם הדומה באותיות עבריות בכתיב חסר. בהיגויים רגיונליים מסוימים הדיפתונג o̯a נוטה להיות מבוטא כתנועה אחת /ɒ/.[. טריפתונגים אחרים כמו /juj/ ו /o̯aw/ מופיעים לעיתים במילות קריאה ובמילים לא רגילות.
איבוד הקוליות (desonorizare) בתנועות מסוימות מתרחש בשפה הרומנית. הפחתתה או השמטתה של הקוליות של הגאים היא הפחתתן או השמטתן של תנודות מיתרי הקול בהגיית אותם הצלילים.
כפי שמציינת ג. ניקולה, קיימים גורמים המסייעים לתופעה:
התנועות מאבדות את קוליותן בזמן לחישה.
אחת התופעות האופייניות של איבוד הקוליות ברומנית היא התנועה i הלא-הברתית (שאינה יוצרת הברה עצמאית) או יותר נכון חצי-התנועה i לא הברתית :מסומנת באות i סופית, חסרת קול, ולא-הברתית, היא מופיעה במידות חוסר-קוליות שונות בכל העגות של השפה הרומנית וברומנית הספרותית כאחד. מופע זה מסומן באלפבית הפונטי ב-/ʲ/. דוגמאות: rupi, moși, dormi, bani
דוברי הרומנית כשפת אם קולטים את קיומו של צליל נפרד, המזכיר במשהו את התנועה /i/, המופיעה תמיד לאחר עיצור. אותו צליל מופיע לעיתים במרכזן של מילים מורכבות כגון: oricine, cîțiva, cincisprezece.
מנקודת מבט פונטית הצליל הזה לא מתקיים כביטוי נפרד, אלא כשינוי העיצור שקדם לו, מעין ריכוך של העיצור. קביעה זו מתבססת על כך שלא נדרש פרק זמן פיזי נפרד לשם ביטוי הצליל (פרק הזמן הדרוש לביטוי העיצור זהה לפרק הזמן הדרוש לביטוי העיצור בתוספת צליל /ʲ/). כמה מהחוקרים, ובהם אמיל פטרוביץ', הרחיבו פרשנות זו לתחום הפונולוגי כנימוק לכך שרשימת הפונמות צריכה לכלול (בשפה הרומנית) 18 פונמות נוספות הנוצרות ממפגש של עיצור עם הצליל /ʲ/. לדוגמה, במילים lup (זאב) ו-lupi (זאבים) יש 3 פונמות בכל אחת מהן, אך הפונמה האחרונה אינה זהה. הכתיב הפונולוגי במקרה זה אמור להיות /lup/-/lupʲ/, כשהצירוף /pʲ/ מבוטא כפונמה אחת, הגרסה המרוככת או מחונככת (אלופון) של הפונמה /p/[4]. פרשנות שקרובה לדרך תפיסת הצליל יותר מאשר לביטויו הלכה למעשה ניתנת על ידי כמה אחרים ובהם אנדריי אברם, המנסים להימנע מהרחבת מצאי הפונמות בכך שהם ממציאים רק פונמה אחת חדשה, /ʲ/, שתפקידה לרכך את העיצור שלפניה. לפרשנות זו יש כמה יתרונות, ובהם:
הצליל הזה נתפס כווריאנט (גרסה, אלופון) של הפונמה i שנוצר באמצעות "דסונוריזציה" - איבד את הקוליות (ראו פונולוגיה רומנית)[5].
אמנואל ואסיליו מתקדם הלאה עם הפרשנות ורואה ב-[ʲ] אלופון של התנועה i ולא פונמה נפרדת. כדי שהשוואה זו תתקבל נדרש בכל זאת גורם (אופרטור) מיוחד שיסמן את החיבור ההברתי (מסומן /+/ כמו במקרה של התנועות למחצה) שמתאר את ההכרח להמשיך את ההברה עד לצליל הנמצא אחרי /+/. במקרה זה את המילה lupi יכולים לרשום פונולוגית /lup+i/.
תנועה i מסוג זה היא תמיד סופית במילה, והיא חסרת קול או לחשנית. היא מופיעה:
הניסיון להבין את הצליל הזה מנקודת מבט פונטית ופונולוגית הוביל לפרסומם של מאמרים מקצועיים רבים (בין המפרסמים היו אמיל פטרוביץ', ואלריו שוטאו ואחרים) שכל נושאם היה הצליל הזה או שהוקדשו לכך חלקים חשובים בעבודות בפונטיקה ובפונולוגיה.
הגה דומה לחצי התנועה i הלא הברתית מופיע למשל השפה ההונגרית במילה כמו kapj.
כלומר לאותיות E ו I גם ערך דיאקריטי בסימון ברומנית של העיצורים צ' ו ג' על ידי צמדי האותיות (דיגרפים) CE GE GI CI. כמו במילים cere (צ'רה) (מבקש), deget (דג'ט) (אצבע) cine (מי), ginere (חתן) ,Comǎneci (קומנץ' - שם של מתעמלת), negi (שומות).
ערך דיאקריטי יש גם לאות H בסימון ברומנית של צמדי הצלילים גֶה, ו קֶה ghe che. לדוגמה: במילים cheie (קֶיֶיה) (מפתח), șmecher (שמקר) (= ערמומי). בצרופי האותיות GHE CHE, האות H אינה נהגית כלל ומשחקת תפקיד דיאקריטי בלבד - כלומר מסייעת לסימון צמדי הצלילים גֶה ו קֶה, בדומה לאיות בשפה האיטלקית.
לפני E ו-I | בשאר המקומות | ||||
---|---|---|---|---|---|
הגייה סותמת |
ק | CH | chimie "קימיה" (כימיה) | C | Clasificare "קלאסיפיקארה" (סיווג) |
ג | GH | ghid "גיד" (מורה דרך) | G | Organ "אורגן" (איבר אנטומי) | |
הגייה מחוככת |
צ' | C | cina "צ'ינה" (ארוחת הערב) | CI | oficial "אופיצ'יאל" (רשמי) |
ג' | G | agil "אג'יל" (זריז) | GI | regiune "רג'יונה" (אזור) |
האות W מופיעה ברומנית רק במילים שאולות, ובדרך כלל נהגית כבהגיית המילה בשפה המקורית.
הפונמה H ברומנית מבוטאת על ידי שלושה צלילים - שהם שלושה אלופונים לפי ההקשר הפונטי:
לפי התכונות האקוסטיות ה עיצורים h החכי והוילוני הם חלק מקובצת העצורים ה"קומפקטיים" compact consonants ולפי אופן החיתוך הם "עיצורים פתוחים". בעוד שהעיצור [h] הסדקי או הגרוני, מבחינה אקוסטית הוא עמוק (grave) ואופן החיתוך שלו הוא "אחורי" (posterior). ברומנית, להבדיל מעיצורים רבים אחרים, אין לעיצורים /h/ אלה בן זוג קולי.
ה h ברומנית אינו מוסבר על ידי מקור לטיני. עוד במאה השנייה לפנה"ס בשפה הלטינית חדל היגוי הפונמה H . (תופעה של "תאונה פונטית" – העלמות של הגה). גם בצרפתית, איטלקית ופורטוגזית האות H אינה נהגית. נוכחותה של H בשפה הרומנית, להבדיל מבצרפתית, איטלקית ופורטוגזית, מוסבר, או על ידי השפעת תשתית תראקו-דאקית או על ידי השאלה מהשפות הסלאביות:
העיצור בתר-המכתשי המחוכך האטום, [ʧ] (מסומן צ' במילה צ'יפס), מופיע ברומנית. בשפה הרומנית מסמנים אותו על ידי הצמדת האות c והאותיות e או i, ברוב המקרים באופן דומה לשפה האיטלקית. מופיע במילים כמו cerb" " /ʧerb/ ("צבי"), face ") /f 'a.ʧe/ עושה" (, saci " /saʧʲ" ("שקים").
עיצור זה נתפס ברומנית בשני אופנים:
ההבדל בין העיצור [ʧ] והרצף [t.ʃ] הוא ש ברצף זרם האוויר נפלט פעמיים, אחרי [t] וגם כן בזמן החוכך [ʃ], בעוד שבעיצור המחוכך האוויר נפלט פעם אחת בלבד, בסוף. ברומנית ניתן להבליט את ההבדל על ידי צמד היגדים am pregăti cina' ("היינו מכינים את ארוחת הערב") וam pregătit șina, ("הכננו את פס הברזל") השונים ביניהם רק ב-[ʧ] ובהתאמה [t.ʃ]
אותה הבחנה עושים גם בשפה האנגלית, למשל בצמד ההיגדים "white shoes", ו-"why choose", הנהגים /waɪt ʃuːz/ו- /waɪ ʧuːz/ בהתאמה[12]. אולם מחקרים פונטיים ניסויים מודרניים תומכים בקיום פונמה אחת - גם ברומנית וגם באנגלית.
יש דמיון בהיגוי העיצור בין המילים הרומניות והאנגליות הבאות: Cioc chalk /ʧɔ:k/, cea char / ʧa:r/, cip cheap ʧi:, căci catch /kæʧ/. אך העיצור הרומני הוא קדמי חכי טהור, בעוד שבאנגלית הוא קדמי חכי-מכתשי[13].
בסוף מילה העיצור צ' מסומן ברומנית ci, ונהגה ללא תנועה אחריו (כמו בשמות, Comǎneci ,Popovici, Ștrulovici)
Autoreferat al tezei de doctor în filologie Conducător științific prof Nicanor Babâră, Universitatea de Stat din Moldova, Chișinău, 2007
Ovidiu Drăghici - Limba română contemporană. Fonetică.Fonologie.Ortografie.Lexicologie, curs universitar pentru învățământul la distanță, Universitatea Craiova
Gina Necula, - Limba română contemporană.Fonetica și fonologie, curs la Facultatea de Litere, Universitatea Dunărea de Jos ,Galați 2010
Ovidiu Drăghici - Limba română contemporană. Fonetică.Fonologie.Ortografie.Lexicologie, curs universitar pentru învățământul la distanță, Universitatea Craiova
Gina Necula, - Limba română contemporană.Fonetica și fonologie, curs la Facultatea de Litere, Universitatea Dunărea de Jos ,Galați 2010
Iosif Badescu, Maria Badescu Limba română, vocabular și fonetică, Editura Neutrino, Reșița 2008
Mioara Avram Ortografie pentru toți Ortografie pentru toți. 30 de dificultăți, ediția I, București, Editura Academiei, 1990; ediția a II-a, Chișinău, Editura Litera, 1997
חומר דידקטי למושגי פונטיקה] לבית הספר היסודי בוישאול דה ז'וס מאת המורה יואן האפקה בבית הספר היסודי Lecții cuprinzând noțiuni de fonetică Ioan Hapca, Vișeul de Jos
Chițoran, Ioana (2002a), "A perception-production study of Romanian diphthongs and glide-vowel sequences", Journal of the International Phonetic Association 32 (2): 203–222, doi:10.1017/S0025100302001044 Chițoran, Ioana (2002b), "The phonology and morphology of Romanian diphthongization", Probus 14: 205–246, doi:10.1515/prbs.2002.009
(האקדמיה הרומנית, המילון האורתוגרפי, אורתואפי ומורפולוגי של השפה הרומנית, מהדורה מתוקנת ומורחבת, הוצאת "אוניברס אנצ'יקלופדיק", בוקרשט 2005)