במתמטיקה , פונקציית קדלג או càdlàg (ראשי תיבות מצרפתית: continue à droite limite à gauche) היא פונקציה המוגדרת על המספרים הממשיים (או תת-קבוצה שלהם) ובכל נקודה בתחום ההגדרה הפונקציה רציפה מימין ויש לה גבול משמאל. פונקציות קדלג חשובות במחקר של תהליכים סטוכסטיים שיש בהם קפיצות, בניגוד לתנועה בראונית , שיש לה נתיבים רציפים. אוסף פונקציות הקדלג עבור תחום נתון ידוע כמרחב סקורוקוד .
פונקציות התפלגות מצטברות הן דוגמאות לפונקציות càdlàg.
דוגמה לפונקציית התפלגות מצטברת עם קבוצה אינסופית בת מניה של נקודות אי-רציפות
בערך זה נעשה שימוש בסימנים מוסכמים מתחום המתמטיקה. להבהרת הסימנים ראו סימון מתמטי .
נתון מרחב מטרי
(
M
,
d
)
{\displaystyle (M,d)}
, ו-
E
⊆
R
{\displaystyle E\subseteq \mathbb {R} }
. הפונקציה
f
:
E
→
M
{\displaystyle f:E\to M}
נקראת פונקציית קדלג אם, לכל
t
∈
E
{\displaystyle t\in E}
,
הגבול השמאלי
f
(
t
−
)
:=
lim
s
→
t
−
f
(
s
)
{\displaystyle f(t-):=\lim _{s\to t^{-}}f(s)}
קיים;
הגבול הימני
f
(
t
+
)
:=
lim
s
→
t
+
f
(
s
)
{\displaystyle f(t+):=\lim _{s\to t^{+}}f(s)}
קיים ושווה ל-
f
(
t
)
{\displaystyle f(t)}
.
כלומר,
f
{\displaystyle f}
היא רציפה מימין עם גבול משמאל.
קבוצת כל הפונקציות הקדלג מ -
E
{\displaystyle E}
ל -
M
{\displaystyle M}
תסומן לעיתים קרובות על ידי
D
(
E
:
M
)
{\displaystyle \mathbb {D} (E:M)}
(או בפשטות
D
{\displaystyle \mathbb {D} }
) ונקרא מרחב סקורוקוד על שם המתמטיקאי האוקראיני אנטולי סקורוקוד. ניתן להתאים למרחב סקורוקוד את הטופולוגיה הבאה:[ 1]
לשם הפשטות, נבחר
E
=
[
0
,
T
]
{\displaystyle E=[0,T]}
ו
M
=
R
n
{\displaystyle M=\mathbb {R} ^{n}}
- ראו את בלינגסלי[ 2] לבנייה כללית יותר.
נגדיר
Λ
{\displaystyle \Lambda }
כקבוצת כל הפונקציות החד-חד-ערכיות ועל , רציפות ומונוטוניות ממש מ-
E
{\displaystyle E}
לעצמה. נגדיר
‖
f
‖
:=
sup
t
∈
E
|
f
(
t
)
|
{\displaystyle \|f\|:=\sup _{t\in E}|f(t)|}
כנורמה האחידה של פונקציות על
E
{\displaystyle E}
. נגדיר את מטריקת סקורוקוד
σ
{\displaystyle \sigma }
עַל
D
{\displaystyle \mathbb {D} }
על ידי
σ
(
f
,
g
)
:=
inf
λ
∈
Λ
max
{
‖
λ
−
I
‖
,
‖
f
−
g
∘
λ
‖
}
{\displaystyle \sigma (f,g):=\inf _{\lambda \in \Lambda }\max\{\|\lambda -I\|,\|f-g\circ \lambda \|\}}
כאשר
I
:
E
→
E
{\displaystyle I:E\to E}
היא פונקציית הזהות .
ניתן להראות שמטריקת סקורוקוד הוא אכן מטריקה. הטופולוגיה
Σ
{\displaystyle \Sigma }
הנוצרת באמצעות
σ
{\displaystyle \sigma }
נקראת הטופולוגיה של סקורוקוד על
D
{\displaystyle \mathbb {D} }
.
מטריקה שקולה,
d
(
f
,
g
)
:=
inf
λ
∈
Λ
(
‖
λ
−
I
‖
+
‖
f
−
g
∘
λ
‖
)
{\displaystyle d(f,g):=\inf _{\lambda \in \Lambda }(\|\lambda -I\|+\|f-g\circ \lambda \|)}
הוגדרה באופן בלתי תלוי בתורת הבקרה לניתוח של מערכות מיתוג.[ 3]
המרחב
C
{\displaystyle C}
של פונקציות רציפות על
E
{\displaystyle E}
הוא תת-מרחב של
D
{\displaystyle \mathbb {D} }
. הטופולוגיה של סקורוקוד ביחס ל-
C
{\displaystyle C}
עולה בקנה אחד עם הטופולוגיה האחידה שם.
ניתן להראות שלמרות ש -
D
{\displaystyle \mathbb {D} }
אינו מרחב שלם ביחס למטריקת סקורוקוד
σ
{\displaystyle \sigma }
, יש מטריקה שקולה מבחינה טופולוגית
σ
0
{\displaystyle \sigma _{0}}
שעבורה
D
{\displaystyle \mathbb {D} }
הוא שלם.[ 2]
המרחב
D
{\displaystyle \mathbb {D} }
הוא מרחב ספרבילי גם עבור
σ
{\displaystyle \sigma }
וגם עבור
σ
0
{\displaystyle \sigma _{0}}
. לכן, מרחב סקורוקוד הוא מרחב פולני.
לכל
F
⊆
E
{\displaystyle F\subseteq E}
, נגדיר
w
f
(
F
)
:=
sup
s
,
t
∈
F
|
f
(
s
)
−
f
(
t
)
|
{\displaystyle w_{f}(F):=\sup _{s,t\in F}|f(s)-f(t)|}
.
ועבור
δ
>
0
{\displaystyle \delta >0}
, נגדיר
ϖ
f
′
(
δ
)
:=
inf
Π
max
1
≤
i
≤
k
w
f
(
[
t
i
−
1
,
t
i
)
)
{\displaystyle \varpi '_{f}(\delta ):=\inf _{\Pi }\max _{1\leq i\leq k}w_{f}([t_{i-1},t_{i}))}
.
שבו האינפימום עובר על כל החלוקות
Π
=
{
0
=
t
0
<
t
1
<
⋯
<
t
k
=
T
}
,
k
∈
E
{\displaystyle \Pi =\{0=t_{0}<t_{1}<\dots <t_{k}=T\},\;k\in E}
, עם
min
i
(
t
i
−
t
i
+
1
)
>
δ
{\displaystyle \min _{i}(t_{i}-t_{i+1})>\delta }
. ההגדרה הזו מתאימה גם עבור
f
{\displaystyle f}
שאינה קדלג וניתן להראות כי
f
{\displaystyle f}
היא קדלג אם ורק אם
lim
δ
→
0
ϖ
f
′
(
δ
)
=
0
{\displaystyle \lim _{\delta \to 0}\varpi '_{f}(\delta )=0}
.
על ידי יישום של משפט ארצלה-אסקולי , אפשר להראות שסדרה
(
μ
n
)
n
=
1
,
2
,
…
{\displaystyle (\mu _{n})_{n=1,2,\dots }}
של מידות הסתברות במרחב סקורוקוד
D
{\displaystyle \mathbb {D} }
היא הדוקה אם ורק אם מתקיימים שני התנאים הבאים:
lim
a
→
∞
lim sup
n
→
∞
μ
n
(
{
f
∈
D
|
‖
f
‖
≥
a
}
)
=
0
{\displaystyle \lim _{a\to \infty }\limsup _{n\to \infty }\mu _{n}{\big (}\{f\in \mathbb {D} \;|\;\|f\|\geq a\}{\big )}=0}
,
ו-
lim
δ
→
0
lim sup
n
→
∞
μ
n
(
{
f
∈
D
|
ϖ
f
′
(
δ
)
≥
ε
}
)
=
0
for all
ε
>
0
{\displaystyle \lim _{\delta \to 0}\limsup _{n\to \infty }\mu _{n}{\big (}\{f\in \mathbb {D} \;|\;\varpi '_{f}(\delta )\geq \varepsilon \}{\big )}=0{\text{ for all }}\varepsilon >0}
.
תחת הטופולוגיה של סקורוקוד וסכום (נקודתי) של פונקציות,
D
{\displaystyle \mathbb {D} }
איננה חבורה טופולוגית , כפי שניתן לראות בדוגמה הבאה:
נתונים
E
=
[
0
,
2
)
{\displaystyle E=[0,2)}
קטע חצי פתוח ו-
f
n
=
χ
[
1
−
1
/
n
,
2
)
∈
D
{\displaystyle f_{n}=\chi _{[1-1/n,2)}\in \mathbb {D} }
להיות סדרה של פונקציות מציינות . למרות העובדה ש-
f
n
→
χ
[
1
,
2
)
{\displaystyle f_{n}\rightarrow \chi _{[1,2)}}
בטופולוגיה של סקורוקוד, הסדרה
f
n
−
χ
[
1
,
2
)
{\displaystyle f_{n}-\chi _{[1,2)}}
לא מתכנסת ל-0.