פועל (מכונה גם דומסטיק בחלק מהשפות) הוא כינוי לרוכב אופניים (במרוץ אופני כביש או במרוץ אופני מסלול) שהתפקיד העיקרי שהגדירה לו קבוצתו אינו לנצח במרוץ, אלא לסייע לקבוצה ובמיוחד לרוכב שהוגדר כמוביל הקבוצה במרוץ. הפועלים אינם זוכים לפרסום, לתהילה ולשכר להם זוכים הכוכבים עבורם הם עובדים. עם זאת, נהוג כי כספי הפרסים בהם זוכים המובילים מתחלקים שווה בשווה בין כל רוכבי הקבוצה (וגם בקרב הצוות המסייע). חלק מהפועלים נשארים בתפקיד זה ברוב הקריירה שלהם ורק לעיתים רחוקות זוכים להוביל את הקבוצה, בדרך כלל במרוצים בדרגה נמוכה יותר. אולם, חלק מהרוכבים המשמשים כפועלים בתחילת הקריירה שלהם מתפתחים והופכים לרוכבים מובילים בקבוצותיהם. דוגמה לאחרונים הם גרג למונד שהיה פועל של ברנאר אינו וכריסטופר פרום שהיה פועל של ברדלי ויגינס.
המאמץ העיקרי של רוכב אופניים במרוץ, בעיקר בתווי מישורי, הוא התמודדות עם הגרר הנגרם מהתנגדות האוויר במהירות של 40–50 קמ"ש. רכיבה בעקבות רוכב אחר (דראפטינג) מקלה באופן מהותי על הרוכב העוקב. כבר מתחילת מרוצי האופניים, בתחילת המאה ה-20, הייתה ידועה תופעה זו והביאה חיש מהר להעסקת רוכבים שירכבו לפני הרוכב הבכיר. במשך השנים התפתחו טקטיקות מתוחכמות יותר בנוגע להעסקת רוכבים במטלות נוספות במרוץ.
חשיבות הפועלים לניצחון במרוצי האופניים רבה. בכל הראיונות שנערכים אחרי המרוצים עם המנצח, כמעט תמיד, הוא דואג בראש ובראשונה להודות לחברי קבוצתו.[1] מאמן האופניים הישראלי, אילן אולמן, אמר: "אני רואה באופני כביש ספורט קבוצתי ממש כמו בכדורגל שכדי להגשים את המטרות הקבוצתיות צריך שיהיו הרבה אנשים שמעורבים בתהליך. אלוף, גדול ככל שיהיה בלי קבוצה, גם במרוץ חד יומי וגם בטור, לא יכול לנצח. ... זה לא רק הבאת מים, זה גם שבירת רוח, שמירה עליו במהלך קטעים קריטיים, הבאה שלו קדימה, החזרה מפנצ'רים."[2]
מלבד הגנה על הרוכב המוביל מהתנגדות הרוח: אם ברכיבה לפניו ואם ברכיבה לצידו כדי להגן עליו מרוח צד, תפקידיהם הפיזיים הנוספים של הפועלים הם: הבאת מים ומזון ממכונית הליווי של הקבוצה הנמצאת בשיירת מכוניות הליווי הממוקמת אחרי הדבוקה העיקרית במרוץ. הרוכב אוסף מהמכונית בקבוקים רבים ונושא אותם בתאים מיוחדים התפורים בחולצתו אל חברי קבוצתו המפוזרים ברחבי הדבוקה. במקרה של תקלה מכנית או נפילה של הרוכב המוביל, על הפועל להמתין לרוכב המוביל ולסייע לו לחזור לדבוקה. בדרך כלל קפטן הקבוצה על הכביש, או המנהל הספורטיבי יורו ל-2–3 רוכבים להאט את רכיבתם, להמתין למוביל ולהובילו במהירות חזרה לדבוקה. במקרים קיצוניים, כאשר אופני (או גלגל באופניים) הרוכב המוביל ניזוקו, ומכונית הליווי הקבוצתית עם האופניים החלופיים נמצאת הרחק מאחור, נותן הפועל את אופניו למוביל והוא נותר בצד הדרך וממתין למכונית הליווי. מנהלי הקבוצות מקפידים שבכל מרוץ יהיה רוכב המוגדר כ"פועל" שאופניו מתאימים במידתם למוביל הקבוצה, כך שבמקרה הצורך החלפת האופניים כמעט ולא תשפיע על ביצועי הרוכב המוביל.[3]
הפועלים רוכבים במרוץ כשמטרות הקבוצה לנגד עיניהם. במרוצים מישוריים, בחלק הראשון של המרוץ הם מנסים להיכנס לבריחות ועל ידי כך לאלץ קבוצות אחרות לרדוף אחרי הבריחה, ולהפך: הם רודפים בראש הדבוקה אחר בריחות המסכנות את מטרות קבוצתם. בחלק האחרון של המרוץ הפועלים מובילים את הספרינטר של קבוצתם בתצורה טקטית המכונה "רכבת" עד כמה מאות מטרים לפני קו הסיום.
גם במרוצים הרריים יש לפועלים תפקיד טקטי. השפעת הגרר (דראפטינג) בטיפוס וברכיבה במורד היא פחותה, אך עדיין קיימת ובעלת השפעה. כמו כן, יש חשיבות רבה להכתבת קצב הטיפוס. גם במרוצים הרריים יש קבוצות הנוקטות בשיטת ה"רכבת", כאשר הקבוצה הנוטלת על עצמה את הובלת הדבוקה יוצרת טור עורפי של רוכביה בראש הדבוקה. בדרך כלל הרוכבים הראשונים ברכבת הם רוכבים המכונים Rouler המסוגלים לרכוב בצורה טובה בתווי גבעי ומישורי. הרוכבים האחרונים ברכבת הם כבר רוכבים המתמחים בטיפוס, כשהפועל האחרון הוא בדרך כלל מטפס ברמה גבוהה ביותר, כמעט כמו מוביל הקבוצה במרוץ.
מקור השם הוא הכינוי בצרפתית "דומסטיק" (Domestique) שפירושו משרת. את הכינוי הדביק ב-1911 מארגן ומנהל הטור דה פראנס, אנרי דגראנז', ככינוי גנאי לרוכב מוריס ברוקו שלאחר שאיבד סיכוי לנצח במרוץ, סייע לרוכב מתחרה כחלק מעסקה שסיכמו. סיוע בין רוכבים היה אסור באותה עת בטור דה פראנס, אף על פי שהיה כבר מקובל במרוצי אופניים אחרים. דגראנז' חשש לפסול את ברוקו מחשש שזה יערער לאיגוד האופניים הצרפתי ולכן בחר לגנותו בעיתונו לוֹטוֹ וכתב בדיווח היומי: "הוא אינו ראוי, הוא לא יותר ממשרת". הכינוי דומסטיק עבר לשפה האנגלית והתקבע בה ואף בשפות אחרות כגון גרמנית ופורטוגזית. לעומת זאת, בצרפת השם המקובל הוא: Équipier שמשמעותו חבר קבוצה.
באיטלקית ובספרדית מקובל המונח "גרגריו" (Gregario) שמשמעותו חייל בלגיון הרומאי או חבר בקבוצה. בבלגיה ובהולנד מקובל הכינוי "קנכט" (Knecht) שמשמעותו בהולנדית היא משרת או עוזר.