פורט האנקוק (ניו ג'רזי)

פורט האנקוק
Fort Hancock
פורט האנקוק
פורט האנקוק
פורט האנקוק
מידע כללי
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
מיקום
מדינה ניו ג'רזי, ארצות הברית
מיקום מידלטאון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°27′50″N 74°00′10″W / 40.46389°N 74.00278°W / 40.46389; -74.00278
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פורט הנקוק הוא מבצר לשעבר של צבא ארצות הברית בסנדי הוּק (אנ') בעיר מידלטאון (אנ') ניו ג'רזי. המבצר שימש כבסיס ארטילריית חוף שהגן החל משנת 1896 על האוקיינוס האטלנטי והכניסה למפרץ ניו יורק העליון, שם ממוקם נמל ניו יורק. המבצר שימש מאז ועד שנת 1950 כחלק מהגנת נמל ניו יורק (אנ'). בשטח המבצר נמצא המגדלור הפעיל העתיק ביותר בארצות הברית - מגדלור סנדי הוק (אנ')[1].

ראשית המעשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור סנדי הוק (אנ') בוצר לראשונה כחלק מהמערכת האמריקאית השלישית של ביצורי החוף (אנ')[2][א], לאחר שהמערכות הראשונה[3] והשנייה[4] התיישנו מאד. בניית המבצר בסנדי הוק החלה ב-1857 והופסקה ב-1867. מבצר זה לא קיבל מעולם שם רשמי, אך מכיוון שהאזור נקרא לימים פורט הנקוק (ראו להלן) הרי שהוא מכונה לעיתים קרובות בשם זה. לפעמים כונה בפי התושבים המקומיים פורט לינקולן או פורט הדסון[1][5]. מבצר זה תוכנן על ידי רוברט אי לי שהיה בעת ההיא סרן בחיל ההנדסה של הצבא. המבצר תוכנן כמחומש בעל חמישה מעוזים, עם שתי קומות של תותחים בהיקף כולל של 173 תותחים בשלוש חזיתות חוף הים, כשעוד 39 תותחים מכסים את הגישות היבשתיות. כפי שהיה מקובל במבצרי המערכת השלישית בצפון מזרח ארצות הברית, הוא נבנה בעיקר מגרניט[6].

פורט האנקוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת האזרחים, נקבע כי מבצרי "המערכת השלישית" פגיעים, ובשנת 1867 המימון לבנייתם הופסק[1]. 7 שנים מאוחר יותר, בשנת 1874 הוקמה מצודת "פרובינג גראונד של סנדי הוק (אנ') כאזור לניסוי נשק, בעיקר לנשק הגנת החוף. המצודה הזו הייתה נפרדת מבחינה ארגונית מפורט הנקוק[1][5]. הבנייה של שני המתחמים הללו התבססה בעיקר על חומרי בנייה משניים מהמצודות ללא שם שהוקמו במקום טרם מלחמת האזרחים.

סוללת פוטר בעת תפעולה כתותחים מוכמנים בסנדי-הוק

ב-1890 החלה בניית סוללות הארטילריה במבצר שייקרא 5 שנים מאוחר יותר פורט האנקוק, על שמו של מייג'ור גנרל ווינפילד סקוט האנקוק[1]. בנייתם נבעה מתוכנית אנדיקוט רחבת ההיקף (אנ'), שהציעה ב-1885 מערכת חדשה ומקיפה של מבצרים המגינים על ערי נמל, במקום מבצרי "המערכת השלישית"[ב]. פורט הנקוק היה אחד המבצרים הראשונים שנבנו ויצרו אב טיפוס של כמה מעמדות הגנת החופים. הסוללות הראשונות שהוקמו בפורט הנקוק היו באטרי פוטר ובטרי ריינולדס (לימים נקראו ריינולדס-מקוק). שתיהן נבנו עם חומות גבוהות מסביב להגנת הקרקע, תכונה שלא נמצאה ברוב ביצורי החוף בעת ההיא[7]. בבאטרי פוטר נבנו תותחים מוכמנים (אנ'), שהועלו לעמדה בכח הידראולי, בעת כיוון למטרה[8]. המתחם היה כפוף מינהלתית לחיל ארטילריית החופים (אנ')[9].

סוללת פוטר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תותח מוכמן, שרק קנהו בולט מעל השוחה שלו.

באטרי פוטר הייתה אב-טיפוס לסוללה בעלת עמדות הרמה הדראוליות בכח הקיטור של תותחים[8]. תוכנית אנדיקוט המוזכרת לעיל התרכזה בתותחים מוכמנים, שיישארו סמויים מאחורי מעקה בטון ואדמה עד שיועלו לירי. רוב כלי הנשק בתוכנית היו מורכבים על עמדות הרמה של בפינגטון-קרוזייה[10]. יתרון אחד של עמדת ההרמה הזו שלא נמצא ברוב מתקני הנשק המוכמנים בארצות הברית היה ייצור אש בהיקף של 360°. בסוללת פוטר נבנתה עמדת ההרמה הראשונה בשנת 1892 עם תותח 12 אינץ' (305 מ"מ) M1888, Watervliet (אנ'). זה היה התותח המוכמן המבצעי הראשון של תוכנית אנדיקוט, והסוללה הושלמה בשנת 1894, אך הופעלה רק ב-1898, כנראה עקב בדיקות מקיפות[7]. מערכת הרמה זו של התותחים התבררה כיקרה לבנייה ולתפעול, שכן מפעל הקיטור היה צריך לפעול ברציפות כדי לספק לחץ להפעלת המעלית. בנוסף לאלה, הוקמו בסוללה תותחי 12 אינץ' רגילים, בלתי מוכמנים[11]. הסוללה נקראה בשמה - סוללת פוטר רק בשנת 1903, על שם גנרל ג'וזף ה. פוטר (אנ'), שפעל בעיקר במהלך מלחמת האזרחים[7].

סוללת ריינולדס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוללת ריינולדס (שמחציתה שונה ל-Battery McCook ב-1906) הייתה סוללה של 16 מרגמות בקליבר 12 אינץ'. לסוללה היו ארבע שוחות בסידור מרובע, עם ארבע מרגמות לכל שוחה. הסוללה כולה הייתה מוקפת בקיר בטון גבוה מכוסה באדמה להגנה קרקעית.

במלחמת העולם הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלא כמו רוב מצודות החוף בחוף המזרחי, שצוותי הארטילריה בהן צומצמו כדי לספק צוותים ליחידות ארטילריה כבדות על מסילות רכבת המיועדות לחזית המערבית, במתחם פורט האנקוק צומצם הכח אך במעט, וזאת עקב החשיבות המיוחדת שייחסו השלטונות להגנת נמל ניו יורק[12] (בפורט וודסוורת' שבכניסה לנמל, לא צומצמו תותחים וחיילים כלל). בסך הכל צמצמו מרגמה אחת מתוך הארבע שבכל שוחה. בשנת 1917 החלה שם בניית שתי סוללות 12 אינץ' (305 מ"מ) ארוכי טווח עם שני תותחים על כל אחת מכרכרות הברבט (אנ'). אלה הושלמו ב-1921 ונקראו סוללת קינגמן וסוללת מילס[13].

במלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1940 - 1941 שימש המתחם כמרכז גיוס לצבא, והמגויסים שהו במקום עד להעברתם לאימונים ולחזית.

חלק מהמתחם נבנה מחדש כדי להכיל תותחי 6 אינץ' והסוללה החדשה שנבנתה נקראה סוללת פֶק החדשה[13]. בנוסף לכך, הוקמו שם שתי סוללות של סירות טורפדו נגד מנוע (AMTB), כל אחת עם ארבעה תותחים בקוטר 90 מ"מ (3.54 אינץ'): 2 בקוטר 90 מ"מ M3 ושניים באותו קוטר M1A1 המותקנות על תושבות תותחים ניידות. פלטפורמות בטון סופקו לשני התותחים הקבועים. לסוללה הייתה משימה כפולה של הגנה מפני כלי שיט מהירים של האויב ומטוסי אויב. הטווח האפקטיבי של התותחים היה כ-8,000 יארד. להפעלת כל תותח נדרש צוות של 15 איש - 9 אנשים בחוליית התותחים ו-6 אנשים בחוליית התחמושת[14]. עם סיום מלחמת העולם השנייה סוללה זו פורקה מנשקה[15].

טילי ניקה המוצגים לראווה בפורט האנקוק.

במהלך המלחמה הקרה לאחריה ועד להווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 נקבע שכלי ההגנה במתחם מיושנים, והתותחים של פורט הנקוק נגרטו. המבצר הושבת עם סגירתו של חיל ארטילריית החופים ב-1950[16], אך שנה לאחר מכן הופעל מחדש כבסיס לתותחי נ"מ 90 מ"מ (3.54 אינץ') ו-120 מ"מ (4.72 אינץ'), והם היוו את ההגנות הראשונות של המלחמה הקרה[17]. המבצר הושבת שוב ב-1953, אך הופעל מחדש ב-1956 כבסיס טילים של פרויקט ניקה עד שנת 1974 כשטילים אלו הושבתו[17].

פורט הנקוק הוצא משימוש כמיתקן פעיל של צבא ארצות הברית בשנת 1974. כעת הוא חלק מהפארקים הלאומיים של נמל ניו יורק תחת מערכת הפארקים הלאומיים. הוועדה הפדרלית המייעצת של המאה ה-21 הוקמה בספטמבר, 2012, ונועדה לאזרחים לייעץ לשירות הפארקים הלאומיים לגבי פיתוח פוטנציאלי של המבנים שאינם בשימוש של המתחם. מאז הוגשו הצעות שונות לשיקום ושימוש חוזר מותאם להשכרה של המבנים השונים משירות הגנים הלאומיים. נכון לשנת 2018, חלק מהמבנים נמצאים תחת חוזה שכירות או מכתבי כוונות. השירות מתכוון לגייס מימון לביצוע תיקונים למבנים שניזוקו קשות בהוריקן סנדי ב-2012[18].

בפארק פורט האנקוק מוצגים לראווה חלק מהתותחים והטילים ששימשו במהלך ההיסטוריה את הגנת החוף והנמל מהמבצר[19].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורט האנקוק בוויקישיתוף

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בשנת 1816, וכפועל יוצא של מלחמת 1812, הקים הנשיא ג'יימס מדיסון מועצה לתכנון ושיפור הגנת החוף המזרחי של ארצות הברית שנקראה "המערכת השלישית" של ביצורי החוף. המערכת הראשונה הופעלה בסוף המאה ה-18, לאחר הכרזת העצמאות של ארצות הברית (ראו להלן ב-Wade, pp.22-24), "המערכת השנייה" הוקמה והופעלה בתחילת המאה ה-19 (ראו ב-Wade, pp.130-131), והשלישית כאמור בעקבות מלחמת 1812 (ראו להלן ב-Weaver, pp.3-5).
  2. ^ ראו ביאור קודם בנושא המבהיר את תוכניות הביצורים החל מהחלטתו של הנשיא ג'יימס מדיסון, ונקראו המערכת הראשונה, השנייה והשלישית.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Roberts, R., B., (1988). Encyclopedia of Historic Forts: The Military, Pioneer, and Trading Posts of the United States. New York, pp. 516-518
  2. ^ Weaver II, John R. 2001. A Legacy in Brick and Stone: American Coastal Defense Forts of the Third System, 1816-1867. McLean, VA: Redoubt Press. pp.3-17
  3. ^ Wade, A., P., 2011. Artillerists and Engineers: The Beginnings of American Seacoast Fortifications 1794-1815. Mclean, Virginia: CDSG Press. pp.10-60
  4. ^ Wade, Arthur P. 2011. Artillerists and Engineers: The Beginnings of American Seacoast Fortifications 1794-1815. Mclean, Virginia: CDSG Press. pp.115-152
  5. ^ 1 2 Pete Payette, Historic Forts of Northern New Jersey - Harbor Defences of New York City (Sandy Hook), North American Forts 1526 - 1956, October 20, 1998
  6. ^ Weaver II, John R. 2001. A Legacy in Brick and Stone: American Coastal Defense Forts of the Third System, 1816-1867. McLean, VA: Redoubt Press. pp.160-164
  7. ^ 1 2 3 Fort Hancock (2), Fort Wiki
  8. ^ 1 2 Battery Potter, HMdb.org - The Historical Marker Database
  9. ^ FM 4-15, Coast Artillery Field Manual - Seacoast Artillery Fire Control and Position Finding. U.S. War Department, 1940, Government Printing Office: Washington, DC. Berhow, pp. 423-426
  10. ^ Test of the Buffington-Crozier Disappearing Gun Carriage, Scientific American, JULY 17, 1897
  11. ^ Berhow, Mark A., Ed. (2004). American Seacoast Defenses, A Reference Guide, Second Edition. pp. 138-139
  12. ^ US Army Railway Artillery Projects, US Army Railway Artillery in WWI
  13. ^ 1 2 Fort Hancock at FortWiki.com
  14. ^ Battery AMTB 7 - Hancock, www.fortwiki.com
  15. ^ Battery Peck, National Park Service
  16. ^ United States Army Coast Artillery Corps, Military Wiki
  17. ^ 1 2 Harbor Defences of New York City (Sandy Hook), North American Forts: 1526 - 1956
  18. ^ Breen, Tanya, Can battle to save Fort Hancock still be won?, Asbury Park Press, June 1, 2018
  19. ^ Fort Hancock and Sandy Hook Proving Ground National Historic Landmark, National Park Service