פט סאמיט
 | |||||||||||||||||
| סאמיט בפנטגון, 2008 | |||||||||||||||||
| לידה |
14 ביוני 1952 קלארקסוויל שבטנסי, ארצות הברית | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 2016 (בגיל 64) נוקסוויל, ארצות הברית  | ||||||||||||||||
| גובה | 1.78 מטרים | ||||||||||||||||
| היכל התהילה | היכל התהילה של הכדורסל, 2000 | ||||||||||||||||
| קבוצות כמאמנת | |||||||||||||||||
| 1974–2012 | ליידי וולס, אוניברסיטת טנסי | ||||||||||||||||
| הישגים כמאמנת | |||||||||||||||||
|
מאזן ניצחונות 1071-199 (84.33%) 8 פעמים מאמנת השנה בליגת ה-SEC 7 פעמים מאמנת השנה של ה-NCAA מאמנת המאה ה-20 ע"ש נייסמית' | |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
פטרישה "פט" הד סאמיט (באנגלית: Patricia "Pat" Head Summitt; 14 ביוני 1952 - 28 ביוני 2016) הייתה מאמנת כדורסל מכללות לנשים בארצות הברית. היא שימשה כמאמנת ראשית של קבוצת הכדורסל "טנסי ליידי וולס" (Tennessee Lady Vols) באוניברסיטת טנסי בשנים 1974 עד 2012. בעת פרישתה הייתה המאמנת המצליחה ביותר במאזן ניצחונות בענף הכדורסל ב-NCAA בנבחרות גברים ונשים גם יחד, בכל הרמות. במהלך עבודתה זכתה עם הליידי וולס בשמונה אליפויות NCAA, הישג הנופל רק מ-10 האליפויות בהן זכה מאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ג'ון וודן ומ-11 אליפויות בהן זכה מאמן אוניברסיטת קונטיקט ג'ינו אוריימה. סאמיט היא המאמנת היחידה בהיסטוריה של ה-NCAA, ורק אחת מחמישה מאמנים בכדורסל המכללות בארצות הברית, עם הישג של למעלה מ-1,000 ניצחונות. באפריל 2000 היא זכתה בתואר "מאמנת הכדורסל של המאה ע"ש נייסמית'". בשנת 2009 היא דורגה במקום ה-11 בין 50 מאמני הכדורסל הגדולים של כל הזמנים, על ידי הירחון "ספורטינג ניוז", היא הייתה האישה היחידה ברשימת ה-50. בכל 36 שנותיה כמאמנת מעולם לא סיימה עונה עם מאזן ניצחונות שלילי. ב-2012 העניק לה נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, העיטור האזרחי הגבוה במדינה[1].
תחילת דרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאמיט נולדה בעיר קלארקסוויל שבמרכז טנסי למשפחה בה חמישה אחים שכולם עסקו בנערותם בספורט. בהיותה נערה עקרו הוריה לעיר הנרייטה הסמוכה כדי שבתם תוכל לשחק כדורסל. היא המשיכה לשחק אף באוניברסיטת טנסי במרטין, שם למדה וזכתה להכרה כספורטאית בולטת. היא צורפה לנבחרת ארצות הברית בכדורסל נשים ובמסגרתה שיחקה באולימפיאדת מונטריאול (1976) וזכתה במדליית כסף. בשנת 1984 שימשה כמאמנת נבחרת כדורסל הנשים של ארצות הברית לאולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) וזכתה במדליית זהב. בכך הייתה לספורטאית האמריקאית הראשונה שזכתה במדליות אולימפיות כספורטאית ומאמנת גם יחד.
מאמנת כדורסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1974, בהיותה בת 22 בלבד, בעת שהייתה תלמידה לתואר שני, התמנתה למאמנת נבחרת כדורסל הנשים של אוניברסיטת טנסי. אותה עת השתכרה עבור עבודתה 250$ בחודש וכחלק ממטלותיה כיבסה את מדי השחקניות ושימשה כנהגת למשחקי החוץ של הקבוצה. בעונת המשחקים 1981-1982 החל לראשונה טורניר ה-NCAA לכדורסל נשים וקבוצת הליידי וולס הייתה אחת מ-32 הקבוצות שהוזמנו לטורניר הראשון, כשהיא מדורגת שנייה באזורה. הקבוצה הגיעה לסבב 4 הקבוצות הטובות בטורניר, בטרם הפסידה. בעונת 1986-1987 זכתה הקבוצה לראשונה באליפות ה-NCAA לכדורסל נשים כאשר גברה על לואיזיאנה טק. הקבוצה זכתה באליפות ה-NCAA בפעם השנייה בעונת 1988-1989 כאשר גברה על נבחרת אוניברסיטת אובורן. עונה זו הייתה הטובה ביותר בקבוצה, כאשר הפסידה רק 2 מתוך 37 משחקים.
בעונת 1990-1991 זכתה קבוצת הליידי וולס באליפות NCAA שלישית, הישג עליו חזרה אף בעונות 1995-1996, 1996-1997, 1997-1998. בעונת 1997-1998 הצליחה הקבוצה לסיים עונה שלמה ללא הפסד (39-0) בעודה מתמודדת עם קבוצות כדורסל הנשים הטובות בארצות הברית. רק שלוש קבוצות אשר התמודדו באותה עונה עם הליידי וולס הצליחו להפסיד בהפרש הקטן מ-10 נקודות. בעונות 2002-2003 ו-2003-2004 הגיעה הקבוצה לגמר טורניר ה-NCAA, אולם הפסידה פעמיים לנבחרת אוניברסיטת קונטיקט. בעונת 2007-2008 זכתה הקבוצה בטורניר ה-NCAA בפעם השביעית, הקבוצה חזרה על הישגה זה אף בעונת המשחקים הבאה. ב-5 בפברואר 2009 ניצחה הקבוצה את נבחרת אוניברסיטת ג'ורג'יה, אשר נרשם כניצחון 1,000 לפט סאמיט.
סאמיט נחשבת לאחת ממאמנות הכדורסל הקשוחות ביותר בהיסטוריית כדורסל המכללות בארצות הברית, לגברים ונשים כאחד. לדבריה במהלך השנים "התרכך" סגנונה. בריאיון עיתונאי שהעניקה בשנת 2007 אמרה שאיננה נוהגת עוד לצעוק על שחקניותיה כפי שנהגה בעבר.
הישגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאמיט היא מאמנת כדורסל נשים היחידה בהיסטוריה של ה-NCAA שהשיגה מעל 1,000 ניצחונות בקריירה. בשנותיה כמאמנת מעולם לא סיימה עונה במאזן ניצחונות שלילי.
סאמיט אימנה את הליידי וולס ל-16 אליפויות בליגה הדרום-מזרחית למכללות (SEC), 15 זכיות בגביע ה-SEC, 8 פעמים הוכתרה כמאמנת השנה ב-SEC], 7 פעמים מאמנת השנה ב-NCAA, 8 פעמים אימנה את קבוצתה לזכייה בטורניר ה-NCAA.
בשנת 1999 היא הוכנסה להיכל התהילה של כדורסל הנשים בארצות הברית. בשנת 2000 הוכנסה להיכל התהילה של הכדורסל. באפריל 2000 הוכתרה כמאמנת הכדורסל של המאה ה-20 ע"ש נייסמית'. שני מגרשי כדורסל נקראו על שמה, מגרש הכדורסל בו שיחקה באוניברסיטת טנסי במרטין, ומגרש הכדורסל של אוניברסיטת טנסי, השוכן באולם בו 21,678 מושבים, אחד מאולמות הכדורסל הגדולים בארצות הברית.
בריאותה ומותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש אוגוסט 2011 הודיעה סאמיט כי אובחנה כלוקה במחלת אלצהיימר כשלושה חודשים מוקדם יותר[2]. למרות מחלתה הודיעה כי בכוונתה להמשיך ולאמן את הקבוצה בעונת 2011-2012. הנהלת אוניברסיטת טנסי יצאה בהודעת תמיכה במאמנת והודיעה כי תמשיך להעסיקה. באפריל 2012 הודיעה על פרישתה מאימון.
סאמיט נפטרה ב-28 ביוני 2016, שבועיים לאחר יום הולדתה ה-64, בעת ששהתה בדיור מוגן בעיר נוקסוויל. היא הורישה את מלוא עזבונה לבנה. לאחר מותה נחנכה בבית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת טנסי מרפאה לטיפול במחלת אלצהיימר בכספים מקרן שהקימה. בשנת 2017 יסד ה-NCAA את "פרס סאמיט" להכרה באלה שהשפיעו באופן חיובי על סטודנטים אתלטים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פט סאמיט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פט סאמיט, באתר הליידי וולס.
- לין זינסר ויירי לונגמן, רק האלצהיימר הצליח לנצח את המאמנת הגדולה, באתר הארץ, 19 באפריל 2012
- פט סאמיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פט סאמיט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bob Dylan, John Glenn, Pat Summitt among Presidential Medal of Freedom recipients. Yahoo News, May 29, 2012
- ^ רונן דורפן, גיבורות לא יוצאת לחופש. ישראל היום, 25 באוגוסט 2011, בעמ' 41