פיאג'ו אפה

פיאג'ו אפה
Piaggio Ape
מאפיינים כלליים
יצרן פיאג'ו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיאג'ו אפהאיטלקית: Piaggio Ape; דבורה) הוא דגם של רכב מסחרי בעל שלושה גלגלים מתוצרת חברת פיאג'ו האיטלקית המיוצר ברציפות בדגמים שונים כ-70 שנים, מאז השקתו, כאשר במשך הזמן פותחו דגמים ועיצובים לשימושים שונים ומגוונים.

היסטוריה ועיצוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדגם הראשון
דגם C -הראשון עם תא נהג סגור

כתוצאה מהשפעות מלחמת העולם השנייה סבלה איטליה מן המחסור באמצעי תחבורה ומקשיים פיננסים הכרוכים בתכנון ויצור של כלי רכב בן ארבעה גלגלים. בשנת 1947 העלה המתכנן והמעצב של קטנוע הוספה את הרעיון ליצור כלי רכב מסחרי קל בעל שלושה גלגלים אשר יסייע בהתנעת הפעילות הכלכלית במדינה. חברת פיאג'ו בנתה במהירות אב טיפוס ראשוני של הרכב אשר התבסס על מכלולי הקטנוע הדו גלגלי שלה בעל מנוע בן 125 סמ"ק. מושב הנהג ממוקם מעל המנוע בדומה לקטנוע. על הציר האחורי שלו הותקנו שני גלגלים ומעליהם ארגז שטוח מעץ בעל כושר העמסה של כ-200 ק"ג. העברת הכוח בוצעה באמצעות שרשרת ישירה. החברה נשענה על המוניטין המעולה של הקטנוע מתוצרתה ושיווקה את הרכב החדש תחת המותג "מכונית-וספה".

הדגמים הראשונים הונעו באמצעות מגוון מנועים בנפח 50 ועד 150 סמ"ק ובדגמים הבאים גם 175 סמ"ק. ביצועי המנוע הותאמו להשגת מומנט גבוה יחסית על חשבון המהירות הסופית של כלי הרכב כך שיתאים למטרות המסחריות שלשמן עוצב בתוך הסביבה העירונית.

בדגמים ששווקו החל משנת 1956 הוחלף מושב הנהג בתא סגור להגנה מפני פגעי מזג האוויר, בתחילה ללא דלתות שהוספו מאוחר יותר. בשנת 1966 הוצג דגם MP אשר היווה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית. המנוע הועבר לחלקו האחורי של הרכב והעברת הכוח לגלגלים נעשתה באמצעות ציריות. בנוסף, הותקנו בולמי זעזועים הידראולים משולבים עם קפיץ גומי. בשנת 1982 הציגה פיאג'ו גרסה חדשה ומשודרגת של אפה בעיצובו של מעצב העל, ג'יאוג'יארו, בעל מנוע בנפח 220 סמ"ק ובעל כושר הטענה של 700 ק"ג, ושנתיים לאחר מכן גרסה נוספת עם מנוע דיזל. הדגם הגדול ביותר הוצג בשנת 1986 והיה בעל כושר העמסה של כ-900 ק"ג.

הפעלת פיאג'ו אפה נעשית באמצעות כידון ידיות בדומה לאלה של הקטנוע שעל בסיסו יוצר אם כי בדגמים המאוחרים ניתן להשיגו גם עם הגה עגול. בנוסף קיימת ידית הפעלה המאפשרת שילוב להילוך אחורי שאינו קיים בקטנוע. עיצוב סביבת הנהג בסיסית ביותר ורק מספר שנים לאחר ההשקה של הגרסאות עם תא נהג סגור נוספה לו מערכת חימום. תא הנהג הותאם בתחילה לאדם אחד בלבד אך בדגמים מאוחרים יותר הורחב והותאם להסעת נוסע נוסף לצידו. היציאה והכניסה לתא הנהג מתאפשרת משני צדדיו על מנת לספק נוחות והתאמה לפעילות הפריקה והטעינה משני צידי הדרך.

ריקשה להובלת נוסעים
עיצוב ייחודי כבסיס לפרסומת
פיאג'ו אפה עם נגרר מקורי כעמדת מכירה

פיאג'ו אפה עוצב בגרסאות רבות במטרה להתאימו למגוון רחב במיוחד של שימושים מסחריים. השימוש המקורי שלשמו עוצב כלי הרכב הוא לצורכי שינוע של מטענים מסחריים קלים וציוד לשימושם של בעלי מקצוע עצמאיים כגון חשמלאים, שרברבים וטכנאים, ולהובלת דואר וחבילות קטנות. השימוש העיקרי כיום בדגמי פיאג'ו אפה הוא להסעת נוסעים בתצורת ריקשה בעיקר בהודו ובמדינות דרום מזרח אסיה. מבנהו וצורתו הבלתי שגרתית של פיאג'ו אפה משמשים פעמים רבות כבסיס מתנייע לקידום מכירות ופרסום של מוצרים ואירועים.

פיאג'ו אפה כבר לא מיוצר כיום באיטליה אך עדיין משמש בה רבות בהיותו בעל יתרונות רבים וחסרי תחליף לתנועה בסימטאות הצפופות והצרות של מרכזי הערים העתיקות. היצור מתבצע בהודו לשימוש מקומי ועבור שאר מדינות דרום מזרח אסיה. בהודו מתבצע היצור על ידי בג'אג' אוטו לשימוש כרכב הסעה-ריקשה, במגוון גרסאות של מנועי בנזין ודיזל בנפחים שונים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיאג'ו אפה בוויקישיתוף