פיגוע מצובה
| חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
|---|---|
 | |
| אנדרטה לחללי הפיגוע ליד מצובה | |
| תאריך | 12 במרץ 2002 |
| מקום |
 כביש 70 בין שלומי למצובה, ישראל |
| קואורדינטות | 33°03′48″N 35°09′00″E / 33.06327222°N 35.15005556°E |
| סוג | פיגוע ירי |
| הרוגים | 6 |
| פצועים | 1 |
| מבצע |
 הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   פיגוע מצובה | |
  | |
פיגוע מצובה היה פיגוע ירי שביצעו מחבלים בגבול הצפון ב־12 במרץ 2002 ובו נרצחו שישה ישראלים.
ב-12 במרץ 2002 חדרו שני מחבלים מלבנון לשטח ישראל. באמצעות מתקן מתוחכם דמוי סולם הם הצליחו לעבור מעל גדר המערכת ולחדור לשטח מדינת ישראל מבלי שהתגלו. הם התמקמו על הר הצופה על כביש שלומי-מצובה (כביש 70), והחלו בירי נשק קל והטלת רימוני יד לעבר כלי רכב שנסעו על הכביש ובהם אוטובוס. בפיגוע זה נרצחו חמישה אזרחים וקצין צה"ל, ונפצע חבר קיבוץ מצובה. שני המחבלים חוסלו.
מבצעי הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורמי מודיעין ישראלים הכריזו כי מדובר בפיגוע של חזבאללה, אף שארגון החזבאללה לא אישר שהפיגוע נעשה מטעמו ושהפעולה עמדה בניגוד למדיניות הרשמית של הארגון. בעקבות חתימת הסכם הסחר בין לבנון לאיחוד האירופי בשנת 2002, קיבל על עצמו ארגון חזבאללה שלא לבצע כל מתקפה מעבר לקו הכחול - הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון.
בשנת 2004 נטל ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אחריות על הפיגוע[1], במאי 2006 התפוצצה בצידון מכוניתו של מחמוד אל-מג'דוב (אבו חמזה) מזכיר הג'יהאד האיסלמי בלבנון, כנראה כתגובה על הפיגוע. ישראל לא לקחה אחריות על הפיצוץ.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום הפיגוע, בצד הכביש שלומי-מצובה, ליד הפנייה למצובה, הוצבה טבלת שיש ועליה חקוקות המילים: לזכר הנאהבים והנעימים הרוגי ארץ ישראל. במילים אלו, מתוך "פתיחה לקדיש" שפרסם ש"י עגנון בערב יום הכיפורים תש"ח, בחר טוביה ליבנה, בעלה של לין ליבנה ואביה של עטרה ליבנה שנהרגו בפיגוע זה, להעביר את הקו המחבר מתקומת המדינה ועד לפיגוע.
בנוסף, בבית הספר "סולם צור", בקיבוץ גשר הזיו, נערך בכל שנה "מרוץ עטרה"' ע"ש תלמידת בית הספר, עטרה ליבנה שנרצחה בפיגוע. אירוע זה מתקיים בדרך כלל סמוך למועד הפיגוע ומשתתפים בו משפחות הנופלים, נציגי מועצת מטה אשר שבתחומה נמצא בית הספר, מורים ותלמידים.
בפיגוע נפצעו קשה השוטרים רס״ם ינון כהן ו רס״ם יוחנן יחיאל אשר חסמו את הכביש ומנע הגעת רכבים למקום. כמו כן הסתערו על המחבלים ונפצעו קשה בחילופי האש. שניהם קיבלו את עיטור המופת על הקרבתם והצלת מאות תלמידים שהיו אמורים להגיע למקום בהסעות מבית ספר כברי, אחריהם הגיע קצין צה"ל מיכאל צ'רטוק והסתער על המחבלים, תוך שהוא פוגע באחד מהם ונפצע בעצמו. צ'רטוק קיבל צל"ש מפקד אוגדה על חתירה למגע, אומץ לב, דבקות במשימה. סגן גרמן רוז'קוב הגיע למקום במקרה והסתער על המחבלים כשמחפה עליו מפקד החטיבה, אך במהלך הקרב עם המחבלים נהרג. רוז'קוב קיבל צל"ש מפקד האוגדה על פעילותו בקרב ואומץ ליבו[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי אס, דוד רטנר, עמוס הראל וג'לאל בנא, 6 הרוגים בפיגוע ירי בגבול הצפון; הערכה: מבצע של חזבאללה ופתח, באתר הארץ, 13 במרץ 2002
- רון בן ישי, "קיר לבן" של צה"ל מול חדירות בגבול הצפון, באתר ynet, 11 בספטמבר 2015. בסרטון שבכתבה מופיע הסולם המשוכלל ששימש לחציית גדר הגבול מבלי לעורר את חיישנייה ומכאן שלא ספקה את ההתראה ופתרונות שמייצר צה"ל לאורך הגבול עם לבנון כלקח מהפיגוע.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הג'יהאד האיסלמי מגלה: אנו ביצענו את הפיגוע במצובה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 בינואר 2004
- ^ קורות החיים של גרמן רוז'קוב, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
| פיגועי טרור נגד ישראלים בעשור הראשון של המאה ה-21 | ||
|---|---|---|
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • > | |
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | הפיגוע בדלפק אל על בנמל התעופה של לוס אנג'לס (4 ביולי 2002) • הפיגועים במומבסה (28 בנובמבר 2002) • הפיגוע בשגרירות ישראל בטשקנט (30 ביולי 2004) • מתקפת הטרור בסיני (7 באוקטובר 2004) • הפיגוע בשגרירות ישראל במאוריטניה (1 בפברואר 2008) • מתקפת הטרור במומבאי (26 בנובמבר 2008) | |