פיזיולוגיה אבולוציונית
פיזיולוגיה אבולוציונית (באנגלית: Evolutionary physiology) היא חקר האבולוציה הביולוגית של מבנים ותהליכים פיזיולוגיים; כלומר, האופן שבו המאפיינים התפקודיים של אורגניזמים מגיבים לברירה טבעית וזוויגית או שהשתנו על ידי סחף גנטי אקראי לאורך דורות מרובים במהלך ההיסטוריה של אוכלוסייה או מין.[1]
בהתאם לכך, מגוון הפנוטיפים שנחקרו על ידי פיזיולוגים אבולוציוניים הוא רחב, וכולל תכונות של מורפולוגיה, ביומכניקה, אנטומיה, אנדוקרינולוגיה, ביוכימיה, אבולוציה מולקולרית ועוד. הגדרה שהוצעה לפיזיולוגיה האבולוציונית היא "חקר הבסיס הפיזיולוגי של כשירות, כלומר, אבולוציה מתאמית של צורות ותפקודים פיזיולוגיים הקשורים לסביבה, תזונה, הומאוסטאזיס, ניהול אנרגיה, אריכות חיים ותמותה ומאפייני היסטוריית החיים".[2]
לרוב מניחים שהברירה הטבעית והזוויגית פועלות באופן הישיר ביותר על ההתנהגות (למשל, מה חיה בוחרת לעשות כאשר היא מתמודדת עם טורף) המתבטאת בגבולות שנקבעו על ידי יכולות הביצוע של האורגניזם עצמו (למשל, כמה מהר הוא יכול לרוץ). חולשה של מודל תפיסתי ומבצעי זה היא היעדר הכרה מפורשת במקומן של מאפייני תאוריית היסטוריית החיים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ T. Garland, Jr. and P. A. Carter, "Evolutionary physiology", Annual Review of Physiology 56, 2009, עמ' 579–621 doi: 10.1146/annurev.ph.56.030194.003051
- ^ Barry G. Lovegrove, "The Power of Fitness in Mammals: Perceptions from the African Slipstream", Physiological and Biochemical Zoology 79, 2006, עמ' 224–236 doi: 10.1086/499994