פילה מיניון (נתח)

פילה מיניון
Filet mignon
מאכלים
סוג פילה, בשר בקר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Bone-in filet mignon from Ruth's Chris
פילה מיניון עם עצמות
Filet Mignon from Eddie V's in Fort Lauderdale, FL
פילה מיניון ברשת מסעדות אמריקאית בפורט לודרדייל, פלורידה

נתח הבשר והמנה פילה מיניוןצרפתית ובאנגלית: Filet mignon; כלומר "פילה עדין, טעים או נחמד") הוא נתח בשר שנלקח מהקצה הקטן יותר של הפילה של פרה. בצרפתית, הכוונה היא בעיקר לנתחים של מותנית חזיר, עגל, בקר, ולעיתים רחוקות יותר, בשר אייל (כמו אייל הכרמל).[1]

המותנית (פילה) עוברת לאורך שני צידי עמוד השדרה, ובדרך כלל נשחט כשני נתחי בשר ארוכים בצורת נחש. הפילה נמכר לפעמים בשלמותו. פילה מיניון מוצג בדרך כלל כחתך עגול שנלקח מהקצה הדק יותר של חתיכת הפילה. לרוב זה החתך הרך והרזה ביותר. לפילה מיניון יש לרוב טעם עדין יותר מאשר נתחי בשר אחרים וככזה הוא מעוטר לרוב ברוטב או עטוף בבייקון.

בשל הכמות הקטנה של פילה מיניון שניתן להשיג מכל חיה, הוא נחשב בדרך כלל לאחד מנתחי הבקר היקרים ביותר.[2]

פילה מיניון (חזיר) בישול במחבת

בצרפת, המונח פילה מיניון מתייחס על פי רוב לבשר חזיר. לנתח הבקר המכונה פילה מיניון בארצות הברית יש שמות שונים בשאר אירופה, למשל filet de bouf בצרפתית, פילה סטייק בבריטניה, פילה סטייק בגרמנית, סולומיליו בספרדית (פילה בקטלאנית), פילה מיניון בפורטוגזית, filee steik באסטונית, ו-filetbiff בנורווגית.

בבריטניה, מדליון חזיר הוא המונח המשמש לתיאור חתך דומה מחזיר.

אמריקה הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילה מיניון מתייחס לנתחים מפילה בקר בצפון אמריקה. במקומות אחרים, נתח בקר זה נקרא:

בארצות הברית, גם הקצה המרכזי וגם הקצה הגדול של הפילה נמכרים לעיתים קרובות כנתח פילה מיניון בסופרמרקטים ובמסעדות (לא רק הקצה הדק). המונחים הצרפתיים לחתכים אלו הם טורנדוס (החלק המרכזי הקטן יותר), châteaubriand (החלק המרכזי הגדול יותר), וביפטק (חתוך מהקצה הגדול המכונה tête de filet (בלשון הצרפתית "ראש פילה").[3]

סטייקים פורטרהאוס וסטייקים T-bone (כמעט אותו הדבר) הם נתחים גדולים הכוללים את הפילה. המדליון הקטן בצד אחד של העצם הוא הפילה, ורצועת הבשר הארוכה בצד השני של העצם היא "סטייק הרצועות" שהוא מהסינטה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Beck, Simone; Louisette Bertholle; Julia Child (2012). Mastering the Art of French Cooking, Volume One. London: Particular. ISBN 978-0-241-95339-6.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פילה מיניון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Hamlyn (2009). Larousse Gastronomique. UK: Hamlyn. p. 989. ISBN 978-0600620426.
  2. ^ Jacobson, Derek (2018-01-02). "What Are the Most Expensive Steak Cuts?". Steak University (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-11-03.
  3. ^ Beck et al, pp. 306–307