פילוטאס
פילוטאס (ביוונית: Φιλώτας; נולד כנראה בסוף העשור 370-360 לפנה"ס[1] - 330 לפנה"ס) היה גנרל בכיר בצבאו של אלכסנדר הגדול. היה בנו של פרמניון, הגנרל ששירת עוד את אביו של אלכסנדר והמשיך עם אלכסנדר בעת כיבוש האימפריה הפרסית. בשיא הקריירה היה היפארכוס של ההטיירוי (המפקד הראשי של חיל הפרשים המוקדוני הכבד). השתתף בכל הקרבות החשובים של אלכסנדר הגדול מעלייתו של האחרון לשלטון בשנת 336 לפנה"ס ועד מותו של פילוטאס.
פילוטאס היה בין המתנגדים הקולניים ביותר מקרב האריסטוקרטיה לנסיונותיו של אלכסנדר לאמץ מנהגים פרסיים וזרים לתרבות היוונית.
פילוטאס נחשד בקשירת קשר נגד אלכסנדר והוצא להורג לאחר משפט ראווה פומבי. נטען שפילוטאס לא היה אשם בקשירת הקשר, אלא העלילו עליו עלילה, כדי לסלק את אחד המתנגדים הבולטים לשלטונו של אלכסנדר בצבא. בעקבות הוצאתו להורג, נרצח אביו פרמניון ללא משפט בהוראתו של אלכסנדר.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילוטאס מוזכר לראשונה בעת המערכה נגד הטריבלים בשנת 335 לפנה"ס. במערכה זו פילוטאס פיקד על יחידת פרשים כבדים ממקודון עלית. בהמשך השתתף גם במערכה באיליריה. באילירה, בעת מצור פליום נשלח על ידי אלכסנדר לאסוף אספקה מהסביבה, אך הסתבך בקרב וניצל על ידי התערבותו הישירה של אלכסנדר.
פילוטאס לא נזכר יותר במקורות עד המערכה בפרס בשנת 334 לפנה"ס ומופיע בה כמפקד על כל חיל הפרשים המוקדוני הכבד. במערכה זו השתתף בקרב גרניקוס, הראשון על הטריטוריה הפרסית. בהמשך נשלח בראש כח פרשים וחיל רגלים גדול להשתלט על מיקלה כדי למנוע מהצי הפרסי להשתמש במעגן זה לאחר שגורש ממילטוס.
כמפקד ההטיירוי התלווה לאלכסנדר ונראה שלקח חלק בכיבוש טרסוס.[2] כמו כן, השתתף בקרבות והתקלויות נוספות באסיה הקטנה. לא ידוע דבר על חלקו בקרב איסוס, אף על פי שעדיין היה מפקד ההיטיירוי. בדמשק אביו, פרמניון, לקח בשבי נערה יווניה שהייתה בשרות הפרסים בשם אנטיגונה. אנטיגונה הפכה עד מהרה למאהבתו של פילוטאס.
המשבר ביחסיו עם אלכסנדר התחיל במצרים. אחרי הביקור באורקל בסיבה התחיל אלכסנדר ליישם מדיניות שלא הייתה חביבה על היוונים. אלכסנדר התחיל לאמץ מנהגים פרסיים ואף התחיל בתהליך האלהתו, שהיוונים הסתייגו ממנו. פילוטאס היה בין מתנגדיו הקולניים ליוזמות חדשות אלה.
בדומה לקרב איסוס, גם בקרב תיאור קרב גאוגמלה המצוי במקורות העתיקים לא משקף את תפקידו, אם כי ידוע שעדיין פיקד על ההיטיירוי. למרות הביקורת שהטיח באלכסנדר, עדיין נהנה מאמונו והוא פיקד על הכח שאיגף את העמדות הפרסיות בקרב השערים הפרסיים.
הקשר נגד אלכסנדר והוצאתו להורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקשר שבו נחשד פילוטאס התרחש בסתיו שנת 330 לפנה"ס, כשנה לאחר הניצחון הגדול בקרב גאוגמלה, כיבוש חלקים נרחבים מהאימפריה הפרסית לרבות ערים כמו שושן, בבל ואחרים. בתקופה זו פולחן האישיות של אלכסנדר התחיל להתעצם. פרק זמן קצר לפני התפוצצות הפרשה התחיל אלכסנדר ללבוש בגדי מלכות פרסיים ולאמץ מנהגים פרסיים נוספים. פילוטאס המשיך להשמיע את התנגדותו לכך וזה עמד לו לרועץ בעיניו של אלכסנדר.
הקשר שבו נחשד פילוטאס התחיל בכך שחייל מוקדוני אחד בשם דימנוס זמם להרוג את אלכסנדר. הדבר נודע לפילוטאס, אך הוא לא דיווח על כך לאף אחד. נטען נגדו שאף שלא לקח חלק בקשר, כשל באי מניעת פשע. ייתכן שבמקרה של קצין אחר הדברים היו מגיעים לכדי הדחה בלבד, אך פילוטאס החזיק בתפקיד יוקרתי מאוד - מפקד הפרשים הכבדים ממוקדון, אחד התפקידים הבכירים בצבאו של אלכסנדר. גנרלים רבים אחרים חמדו את התפקיד ושמח להדיח ממנו את פילוטאס. ייתכן אפילו שהקשר נגד אלכסנדר היה למעשה הקשר נגד פילוטאס עצמו כדי להפליל אותו ועל ידי כך לרשת את תפקידיו.[3] יחד עם זאת הטענה לא מקובלת על כל החוקרים.
הגנרלים האחרים ובראשם קרטרוס וקוינוס, שאף שהיה נשוי לאחותו של פילוטאס לא היסס להיות ראש המקטרגים עליו. קרטרוס הוא היה זה שחשף בפני אלכסנדר את מעורבותו של פילוטאס בקשר. לדבריו של קרטרוס, הדבר נודע לו מפיה של פילגשו של פילוטאס, אנטיגונה. על פי דרישת הגנרלים, פילוטאס עונה בצורה אכזרית על ידי הצלפה עד אשר נשבר והודה בפשעים המיוחסים לו. ההמון המשולהב שנאסף במקום דרש את עונש המוות ואלכסנדר לא נקף אצבע כדי להגן על פקודו. בסופו של דבר, הוצא פילוטאס להורג. כדי להימנע מנקמה אפשרית מצדו של אביו, פרמניון, הורה אלכסנדר על רציחתו ללא משפט.
כתוצאה מהפרשה, כדי למנוע מאדם אחד להחזיק במשרה היוקרתית של מפקד ההיטיירוי, חילק אלכסנדר את החיל לשתי חטיבות. בראש אחת מהן העמיד את הפסטיון ואת השנייה תחת פיקודו של קליטוס השחור. גם המקטרגים האחרים - קוינוס וקרטוס יצאו נשכרים מהאירועים. שניהם קיבלו תפקידים בכירים בצבאו של אלכסנדר.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילוטאס היה חלק ממשפחה אריסטוקרטית חשובה במוקדון העתיקה. אביו, פרמניון, היה מהגנרלים החשובים של פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר הגדול ובעת שלטונו של אלכסנדר היה סגנו בפיקוד. שני אחיו של פילוטאס שירתו גם הם בצבאו של אלכסנדר: ניקנור שפיקד על ההיפספיסטים, יחידה מובחרת בחיל רגלים, והקטור האח הצעיר, שלא החזיק בתפקיד בכיר בצבא. שני אחיו נהרגו גם כן. הקטור טבע למוות בנילוס ואילו ניקנור נפטר ממחלה זמן קצר לפני הוצאתו של פילוטאס להורג. מלבד שני אחים הייתה לו גם לפחות אחות אחת. לא ידוע על נישואיו, אך ידוע שהייתה לו מאהבת בשם אנטיגונה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילוטאס לא זכה לביוגרפיה מההיסטוריונים העתיקים, אך תולדותיו מופיעים בהרחבה במקורות עתיקים העוסקים באלכסנדר הגדול. המקורות העתיקים העיקריים לתולדות חייו הם:
- פלוטארכוס, חיי אישים - אלכסנדר
- אריאנוס, אנבסיס ספרים 1-3
- דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, ספר 17
- קווינטוס קורטיוס רופוס, היסטוריה של אלכסנדר הגדול, ספרים 3-6
- Waldemar Heckel, Marshals of Alexander's Empire, Routledge, 1992
- Waldemar Heckel, The Conspiracy Against Philotas, Phoenix, Vol. 31, No. 1 (Spring, 1977), pp. 9-21
- E. Badian, The Death of Parmenio, Transactions and Proceedings of the American Philological Association, Vol. 91 (1960),pp. 324-338
- Z Rubinsohn, The 'Philotas Affair'—A Reconsideration, Ancient Macedonia, 1977
