| |||
![]() | |||
הכנסייה הקתולית | |||
מדינה |
![]() | ||
---|---|---|---|
חבל | מרכז טרנסדנוביה | ||
מחוז |
![]() | ||
נפה | נפת אסטרגום | ||
שטח | 44.58 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בכפר | 2,166 (1 בינואר 2024) | ||
‑ צפיפות | 44.55 נפש לקמ"ר (2021) | ||
קואורדינטות | 47°47′03″N 18°52′32″E / 47.78426°N 18.87548°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.pilismarot.hu | |||
פילישמארוט (בהונגרית: Pilismarót) הוא כפר במחוז קומארום-אסטרגום, בנפת אסטרגום.
הכפר שוכן במחוז קומארום-אסטרגום, בעיקול הדנובה, על הגדה הימנית של הנהר, למרגלות הרי המארוטי השייכים להרי וישגראד (סותר במידת מה את הקידומת "פיליש" כי היישוב איינו שייך להרי פיליש). היישוב שוכן בסמוך לכביש מהיר 11, בצד הנגדי של הדנובה מזבגן וסוב. הוא מחובר לזבגן וסוב במעבורת.
היישוב היה מיושב עוד מימי קדם, כפי שמעידים הממצאים הארכאולוגיים הרבים שנמצאו שם. במקום הכפר עמד היישוב הרומי לשעבר קסטרה עד הרקולם (Castra Ad Herculem).
שמו של מארוט מוזכר לראשונה בשנת 1138 באמנה של בלה השני, מלך הונגריה, השם נכתב בצורת Marout באותה תקופה. במהלך פלישת המונגולים לאירופה הפכה את מארוט לשממה, יחד עם היישובים שמסביב. בשנת 1260, המלכה מריה לסקרינה תרמה את היישוב למנזר הבנדיקטיני אנדראס הקדוש בווישגראד. בשנת 1278 לאסלו הרביעי, מלך הונגריה תמלל ואישר את תעודת התרומה של המנזר.
בשנת 1391, מלך הונגריה, זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לקח את אחוזת מארוטי מהבנדיקטינים ותרם אותה לפרובוסט של אישטוואן הראשון, מלך הונגריה באסטרגום. בשנת 1398, לעומת זאת, היישוב שוב היה ברשותו של מנזר אנדראס הקדוש. בשנת 1493 המלך אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה תרם את אחוזות מארוט של המנזר הבנדיקטיני של אנדראס הקדוש בווישגראד למסדר הפאוליסטי (משורש פאולוס). מארוט נשאר עם הפאוליסטים עד 1786.
בתקופת הטורקים, מארוט נחשבה שוב בין היישובים ההרוסים, רק פה ושם נותר תושב אחד או שניים.
במהלך מלחמת העצמאות של ראקוצי, כתוצאה מהמלחמות והקרבות שעברו במארוט וסביבתו, הפך הכפר לשומם שוב, אך אנשי הפאוליסטים התיישבו בכפר וגם הונגרים וסלובקים מהונגריה העליונה שבמחוז ניטרה.
מחוזות הונגריה | ||
---|---|---|
| ||
עיר הבירה בודפשט |