יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
פלאוסול (paleosol) היא קרקע קבורה, מאובנת או קרקע עתיקה.
חוקרים מחזיקים בדעה כי קיימים שלושה סוגים של קרקעות עתיקות: קרקע קבורה מתחת לפני השטח, קרקע מאובנת או עתיקה הנמצאת בפני השטח, וקרקע עתיקה שהייתה קבורה מתחת לפני השטח, ונחשפה אל פני השטח. ישנם חוקרים המכנים קרקע מסוימת בשמות שונים או באמצעות מושגים שונים. עד סוף שנות החמישים קרקע המכונה “Relict” כללה את כל הקרקעות העתיקות החשופות בפני השטח, ללא הבחנה אם הקרקע הייתה קבורה או לא. החוקרים Ruhe and Daniels (1958) קובעים לראשונה את המונח “Exhumed paleosol” לקרקע שהייתה קבורה ונחשפה אל פני השטח על ידי תהליכי ארוזיה. הפירוש בעברית ל - “Exhumed paleosol” הוא להוציא מקבורה. החוקר (Ruhe 1965) מגדיר פלאוסול כ”קרקע שנוצרה בנוף העבר”, והוא החוקר הראשון שמחלק את הקרקעות לשלושה סוגים ברורים:
(Valentine and Dalrymple 1976) מצדדים בגישה של (Ruhe, 1965) המחלקת את סוגי הקרקעות המאובנות לשלוש Buried paleosol, Relict paleosol, Exhumed paleosol. אך במאמרם הם מפרטים רק לגבי קרקע קבורה. החוקר (Butler 1959) מגדיר כי קרקע הופכת לפלאוסול רק כאשר היא נקברת מתחת לחומר אב חדש. חומר האב שעתה נמצא בפני השטח מתחיל להפוך לקרקע כאשר השכבות התחתונות שומרות על אפיוניהן הקודמים, וכך נוצרים מחזורים של שכבות קרקע הקבורות אחת מתחת לשנייה. החוקר מגדיר מחזור קרקעות קבורות אלו כמחזור K . החוקר (Gerasimov 1971) מחלק את סוגי הפלאוסולים, לקרקע קבורה (possil), כקרקע קבורה, קרקע שארית או שריד (Relict or residual) כקרקע שנמצאת על פני השטח, וכקרקע שהשתמרה כחומר משקע גאולוגי (pedoliths). לעומתו (Ruellan 1971) מחלק את הקרקעות בכלל לשלוש קבוצות גדולות, שרק שתיים מהן שייכות לקרקעות הקבורות, וכל קבוצה הוא מפרט לתת קבוצות, מסביר, ומביא דוגמאות מקרקעות במרוקו. הקבוצות הגדולות לפי חלוקתו הן: