פלורנס צ'דוויק
 | |
| לידה |
9 בנובמבר 1918 סן דייגו, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1995 (בגיל 76) סן דייגו, ארצות הברית |
| מידע כללי | |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| ספורט | |
| ענף ספורט |
שחייה תחרותית |
  | |
פלורנס צ'דוויק (באנגלית: Florence Chadwick; 9 בנובמבר 1918 - 15 במרץ 1995) הייתה שחיינית אמריקאית שנודעה בשחיות ארוכות טווח במי ים. היא הייתה האשה הראשונה שחצתה בשחייה את תעלת למאנש לשני הכיוונים. היא גם הייתה האשה ראשונה ששחתה לסנטה קטלינה, צלחה את מצר גיברלטר, את הבוספורוס ואת הדרדנלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'דוויק נולדה בסן דייגו לאב שוטר ואם עקרת בית שלאחר מכן הפעילה מסעדה. היא למדה בתיכון ובאוניברסיטת המדינה של סן דייגו. מגיל צעיר השתתפה בתחרויות שחייה. בגיל 10 היא הייתה האדם הצעיר ביותר לחצות את פי מפרץ סן דייגו בשחייה. היא השתתפה בתחרויות שחייה בחופי סן דייגו וזכתה עשר פעמים מתוך 18 במקום הראשון בתחרות שנתית של 2.5 מייל בסן דייגו. בשנת 1950 היא בקשה להשתתף בתחרות לחציית תעלת למאנש של הדיילי מייל, אך סורבה, בגלל שלא היה לה ניסיון מספיק. היא ניסתה על כן לבדה לחצות את התעלה. ניסיון ראשון ביולי 1950 כשל לאחר 14 שעות במים, אך היא הצליחה לחצות את תעלת למאנש ב-8 באוגוסט 1950, ב-13 שעות ו-20 דקות. בכך היא שברה את השיא לנשים. בשנה שלאחר מכן היא חצתה את תעלת למאנש בשנית, הפעם מאנגליה לצרפת, ב-16 שעות ו-22 דקות. בכך היא הייתה האשה הראשונה לחצות את התעלה בשני הכיוונים. בהמשך היא חצתה את תעלת למאנש עוד פעמיים. בשנת 1952 היא שחתה מסנטה קטלינה לחופי קליפורניה. בספטמבר 1953 היא חצתה שוב את תעלת למאנש מאנגליה לצרפת ושברה את שיאה הקודם[1] בהגיעה תוך 14 שעות ו-42 דקות[2]. לאחר מכן אותה שנה היא הציבה שיאים בחציית הבוספורוס, הדרדנלים ומצר גיברלטר[3]. בשנת 1954 היא ניסתה לחצות את ימת אונטריו[4], אך כשלה.
צ'דוויק נתנה חסויות למוצרים שונים, בהם בגדי ים. היא לימדה שחייה ותכננה סרטי שחייה עם אסתר ויליאמס. היא גם עבדה כיועצת אשראי וסוכנת בורסה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צלחה את למנש, על המשמר, 6 בספטמבר 1953
- ^ לא הוכר הישג המצרי, מעריב, 4 בספטמבר 1955
- ^ שחיינית חוצה מיצרים, על המשמר, 16 באוקטובר 1953
- ^ אחרי התעלה - אגם, מעריב, 5 בספטמבר 1954