תפקיד | אלי גייזרים |
---|---|
תרבות | רומא העתיקה, יוון העתיקה |
מקום מגורים | סיציליה |
אב | זאוס, יופיטר, הפייסטוס, וולקן, אדראנוס |
אם | אאטנה, תאליה |
הפָּלִיקוֹי או הפַּלָקוֹי (בלטינית: Palikoi, ביוונית עתיקה: Παλικοί), היו צמד אלים סיציליאניים כתוניים במיתולוגיה הרומית, ובמידה פחותה במיתולוגיה היוונית. הם מוזכרים במטמורפוזות V של אובידיוס, 406, ובאינאיס IX, 585 של ורגיליוס. הפולחן שלהם התרכז בשלושה אגמים קטנים שפלטו אדי גופרית במישור פלגוניה (אנ'), וכתוצאה מכך אחים תאומים אלו היו קשורים לגייזרים ולעולם התחתון. היה גם מקדש לפליקוי בפאלאסיה, שבו אנשים יכלו להעמיד את עצמם או אחרים למבחנים של מהימנות באמצעות שיפוט של אלים; המשמעות של פטירתו הייתה שאפשר לסמוך על שבועה[1].
השושלת המיתולוגית של הפליקוי אינה ודאית. גרסה אחת של האגדה מייחסת אותם לאל השמיים זאוס ולנימפה אאטנה (אנ'). אחרים מקשרים את לידתם לזוגיות בין אאטנה לאל הפייסטוס. הגרסה היוונית מציינת שהם בנים של זאוס ונימפה נוספת, הנקראת תאליה[2]. דיווח שלישי טען שהפליקוי הם בניו של האל הסיציליאני אדראנוס.
ספר המיתוגרפים של הוותיקן (אנ') מימי הביניים ייחס את השושלת שלהם לזאוס ולאטנה: זאוס (יופיטר) הכניס את אטנה להריון והיא, מחשש זעמה של הרה (יונו), הופקדה על כדור הארץ כדי להגן עליה ועל בניה.
ספר המיתוגרפים השני של הוותיקן תרגם את שמם כ"נולדו פעמיים".
המלומד מרסל מולדר טוען למקור פרוטו-הודו-אירופי לשמם, ומקשר אותו לקבוצת שמות מורכבים יווניים השייכים לשדה הסמנטי של צבעים (למשל, leuko 'לבן'; melas 'שחור'). לפיכך, פירוש שמם יהיה "בעל צבע לבן, של צבע אפור, של צבע צהוב" ("בלנצ'אטר, ג'ונאטר, גריסאטר"). הוא גם מציע זאת כעדות לאופי ההודו-אירופי של השפה הסיקולית.
ההיסטוריון הפולני קשישטוף תומאש ויצ'ק ודריה זוויאסה מציעים שהפליקוי נובעים מהמיתם (אנ') ההודו-אירופי הישן של התאומים האלים. הם טוענים שהזוג מתאים לכמה מהתכונות המשותפות שהחוקר דונלד ג'יי וורד (אנ') ייחס למיתם, כמו אבהות של אל שמיים וייעוד יחיד לשני התאומים.