הפנדורים (בגרמנית: Pandur) היו חיילים לא סדירים שניהלו מלחמות גרילה בשירות האימפריה ההבסבורגית. השם במקורו ניתן לשומרי ראש של אצילים סלובניים וקרואטיים. לאחר שקרואטיה נכבשה מידי האימפריה העות'מאנית הפנדורים נכללו בצבא ההבסבורגי ופעלו במלחמות בשלזיה ובבוואריה.
במאה ה-19 הופעלו 2,000 פנדורים בנסיכות ולאכיה במסגרת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812), בעיקר בחבל אולטניה, כנגד האימפריה העות'מאנית - אלף מתוכם הונהגו על ידי טודור ולדימירסקו. גם אחרי שהמלחמה הסתיימה הפנדורים נשארו נאמנים לוולדימירסקו וב-1821 הוא הוביל אותם לניסיון לתפוס את השלטון בנסיכות וולאכיה, ניסיון שנכשל.