פנייה למסורת או אד אנטיקוויטאטם (לטינית: ad antiquitatem, מילולית: בשם המסורת) היא כשל לוגי הטוען כי יש להתעלם מעובדות משום שיש עמדה מסוימת שהיא מסורת ארוכת שנים. או שעלינו להמשיך לעשות משהו מאחר שעשינו אותו במשך זמן רב.[1][2] כשל הפוך ל"אד אנטיקוויטאטם" הוא "אד נוביטם", בשם החדשנות – כלומר עלינו לעשות משהו או לתמוך ברעיון כלשהו רק מפני שהוא רעיון חדשני.
מבחינת עמדות פוזיטביות, (כיצד עובד העולם) פניה למסורת התגלתה כשגויה פעמים רבות. לדוגמה הטיעון כי כדור הארץ נמצא במרכז היקום, הוא חלק ממסורות דתיות בנות אלפי שנים, ונשען על התאוריה של תלמי שנראתה הגיונית במשך כ-1,500 שנה. הפיזיקה של אריסטו שנחשבה נכונה במשך מאות שנים והייתה מקובלת על כל החכמים מתרבויות שונות, התבררה כשגויה במספר רב של אופנים על ידי מכניקה ניוטונית ופיתוחים מאוחרים יותר – לדוגמה עצם לא נוטה להישאר במקומו אלה דווקא לשמר את מהירותו – כל עוד לא מופעל עליו חיכוך. באופן דומה אנשים רבים האמינו במשך תקופה ארוכה בסוג של לאמארקיזם ביחס לתכונות אנושיות – היינו כי בניו של הנפח הם חזקים יותר משום שאביהם עבד שעות רבות בנפחיה, חיזק את שריריו ולכן העביר להם את התכונה של חוזק. ההיסטוריה של המדע מלאה דוגמאות רבות נוספות שבהן דעה מסוימת, שנראתה הגיונית ומקובלת במשך מאות או אלפי שנים, ותוארה כשכל ישר, והתבררה כלא נכונה. דוגמאות נוספות כוללות תאורי בריאת העולם שמניחות שכל היצורים החיים נבראו על ידי ישות תבונית, מול אבולוציה שמתארת התפתחות צורות החיים והשתנות המינים, בעיקר על ידי ברירה טבעית; תאורים של האדם נפרד מבעלי חיים אחרים, אל מול הגילוי כי האדם הוא סוג של בעל חיים, קרוב משפחה של קופי אדם אחרים ובדומה לבעלי חיים אחרים תלוי במערכות אקולוגיות ומשפיע עליהן; תיאור של כל המחלות (כולל מחלות מידבקות רבות) כנובעות מ עונש מאלוהים, "אויר רע", "חוסר איזון בנוזלים" אל מול גילוי תאוריית החיידקים כגורמי מחלות ורעיונות נוספים כמו המסורות לפיהן שחורים הם נחותים מלבנים או כי נשים הן נחותות או פחות חכמות מגברים.
מבחינה נורמטיבית (מה צריך לעשות, מה מוסרי לעשות), פנייה למסורת טוענת באופן משתמע או ישיר, כי יש משהו טוב במסורת שגובר על על כל טיעון או שיקול אחר. הכשל בטיעון זה הוא שלמסורת אין בהכרח קשר למוסר.[1] קל להתשמש במסורת כדי להצדיק כמעט כל התנהגות או מדיניות, החל מלספר לילדים שסנטה קלאוס או פיית השיניים קיימים ועד למניעת הצבעה או זכויות מקבוצות בעלות פחות כוח פוליטי כמו נשים או שחורים.[1] דוגמה לפניה למסורת כדי להצדיק סדר חברתי מסוים היו טיעוני תמיכה בעבדות. טיעונים אלה מלבד פניה לטבע (טענה כי השחורים הם מעצם טבעם נחותים, וממלאים את "יעודם" בכך שהם עבדים), התסמכו על פניה למסורת - הן בציון כי העבדות היא חלק מהתרבות של מדינות במשך מאות ואלפי שנים (בתרבות העברית הקדומה, בתרבות המוסלמית ובכלכלת המטעים של שתי יבשות אמריקה), ובטיעונים כי העבדות היא דבר טוב וטבעי שכן היא חלק מהתנ"ך, המסורת הנוצרית והקוראן - היות שהאל רואה בעבדות דבר לגיטמי, חובה להמשיך אותה. הגישה המוסלמית בנושא זה הייתה חזקה במיוחד שכן שעבוד של כופרים והפכיתם לעבדים נתפסה כחלק מממצווה דתית למגר את הכופרים כדי לסייע להתפשטות האסאלם. דוגמה נורמטיבית חשובה אחרת לפניה למסורת היא שובנים גברי והתנגדות לפמיניזם בטיעונים כי הדת והמסורת מחייבים את הנשים למלא תפקודים חברתיים מסוימים (אמהות, רעיות) ולהימנע מנטילת תפקודים חברתיים אחרים (השכלת נשים, הזכות לדבר בפומבי, עיסוק במקצועות מכובדים כמו רפואה או עריכת דין, ומניעת נשיאת תפקידים בעלי כוח פוליטי כמו שופטים, חברי פרלמנט, שרים או ראשי ממשלות).
במקרים רבים יש היגיון בשמירה על מסורת כיוון שהיא שרתה היטב את הדורות הקודמים, ואפשרה להם לשרוד או לשגשג. עם זאת שמירה על המסורת בכל מחיר היא כשל לוגי מסוג "פניה למסורת" – ההנחה שמאחרי טיעון זה היא כי הסיבה שהובילה לכינון המסורות הישנות עדיין תקפה, משום שהיא שירתה היטב את הדורות הקודמים. אם הנסיבות השתנו או שהמסורת כוננה על בסיס שגוי מלכתחילה, ההנחה הזו אינה נכונה. דוגמה לכך מוצגת בספר התמוטטות (ספר) מאת ג'ארד דיימונד ביחס להתיישבות הנורדים בגרינלנד. דיימונד מציין כי מתיישבים אלה שמרו על מסורות נורדיות מועילות שסייעו להן לשרוד במשך כ-400 שנה בגרינלנד. הדבר כלל לדוגמה הסתמכות על כלכלת פרות לשם השרדות. עם זאת מסורת זו הובילה לאט לשינוי בנסיבות – ברוא יערות שגמרו לכך שמוצרי עץ הפכו לדבר נדיר מאוד וכן השלכות נוספות לרעה על החקלאות. השמירה על המסורת הזו וכן מסורות נוספות במבנה החברתי תרמו לכך שהנורדים בגרינלנד נכחדו לחלוטין. דוגמה נוספת לכך שמסורת אינה בהכרח דבר מזיק מובאת על ידי דיימונד בהקשר לתרבות האינואטים – לדוגמה מסורות אינואיטיות כמו דיג בקאנו סייעו לאינואטים לשרוד בסביבה הארקטית. חלק מהמסורת הנורדית היה גם יחס חשדני ומזלזל באינואטים – דבר שגרם לכך שהם הסתכסכו איתם וגם לא רצו ללמוד מהם מסורות מועילות – שני היבטים אלה תרמו גם הם להכחדת ההתיישבות הנורדית.