פנילאפרין

פנילאפרין
שם IUPAC
(R)-3-[-1-hydroxy-2-(methylamino)ethyl]phenol
שמות מסחריים בישראל
אפרין 10, אלנזה, דקספרין, קולדקס, אוטומיצין, ויברוסיל מיקרודוזר
נתונים כימיים
כתיב כימי C9H13NO2 
מסה מולרית 167.205 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 38%
מטבוליזם כבדי
זמן מחצית חיים 2.1–3.4 h
בטיחות
מעמד חוקי תרופה ללא מרשם
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
דרכי מתן אוראלי, אינטרנזלי, תוך עיני, תוך ורידי, תוך שרירי
מזהים
קוד ATC S01GA05, R01BA03, S01FB01, R01AB01, C01CA06, R01AA04 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 59-42-7
PubChem 6041
ChemSpider 5818
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנילאפרין (Phenylephrine) הוא אגוניסט אלפא-1-אדרנרגי. משמש בעיקר להפחתת גודש באף, אך גם עבור הרחבת אישונים והעלאת לחץ דם.

שימושים קליניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנילאפרין משמשת כתחליף לתרופה פסאודואפדרין שמכירתה אינה חוקית במדינות מסוימות כיוון ששימשה לייצור לא חוקי של מתאמפטמין, אך בישראל נמכרת במגוון תכשירים לייבוש אף (נגד נזלת, נגד שיעול), כגון אפלפי, היסטאפד, היסטאדקס, סינופד ורבות אחרות[1][2].

פנילאפרין משמש גם כחומר פעיל בתרופות שונות לטיפול בטחורים, הנגרמים על ידי צבירים גדולים של דם על פני פי הטבעת. כיוון שפנילאפרין גורם לווזוקונסטריקציה (היצרות כלי דם), כלי הדם באזור פי הטבעת מוצרים וכך מופחת הכאב שנגרם בעקבות הטחורים.[דרוש מקור]

שימוש נוסף של פנילאפרין הוא עבור הרחבת אישונים בבדיקות עיניים ובניתוחי עיניים. גלאוקומה צרת-זווית היא התווית נגד לשימוש בתרופה זו.[דרוש מקור]

פנילאפרין נמצא בשימוש כווזופרסור להעלאת לחץ דם בחולים לא יציבים עם תת-לחץ דם, בייחוד כזה שנגרם בעקבות הלם ספטי.[דרוש מקור]

חוסר היעילות נגד גודש באף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 שווקה פנילאפרין עבור הפחתת גודש, ונמכרה כתרופה אוראלית או כתרסיס לאף. והפכה המרכיב הנפוץ בתרופות הנמכרות נגד גודש באף. ב-1993 רופא בשם לסלי הנדלס פרסם מחקר בו טען כי פנילאפרין אמור היה לכווץ כלי דם ולהסיר גודש באף, אך הוא טען כי התרופה מושמדת בבטן ולכן לא מגיעה ברובה לזרם הדם, ובוודאי לא לאף. הנדלס יחד עם רופא נוסף מצא כי תזכירים של המנהל המזון והתרופות האמריקאי משנות ה-60 וה-70 מעידים כי מחקרים לגבי התרופה לא עברו ביקורת עמיתים. הם הריצו את נתוני המחקרים בתוכנת ניתוח מודרנית והגיעו למסקנה שהתרופה אינה יעילה יותר מפלצבו. הנדלס ניסה להתריע על כך בפני מנהל המזון והתרופות, אך לא קיבל תשובה[3].

בינואר 2007 פרסם אזהרה רשמית מפני השימוש בתרופות נגד גודש המכילות פסודואפדרין, פנילאפרין או אפדרין לפעוטות[4]. אחר כך גם בילדים, אך שיווק פנילאפרין לטיפול בגודש במבוגרים נמשך[5].

בעקבות מגפת הקורונה, נכנסה לתוקף חקיקה שהגדילה את כוח האדם במנהל המזון והתרופות ושינתה את הנהלים לגבי תרופות ללא מרשם. בעקבות זאת צוות של המנהל ערך סקירה וכתב דו"ח שאישר את הממצאים של הנדלס ועמיתיו, וכן ציין הטיה, לכאורה, בחלק מהנתונים משנות ה-70 שהובילו לאישור הראשוני של התרופה[3].

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת הלוואי העיקרית של התרופה היא יתר לחץ דם. לפיכך, היא לא תומלץ לשימוש בחולים עם לחץ דם גבוה. תסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית (קושי בהטלת שתן ואף אצירת שתן) יכולים להחמיר בעקבות השימוש בתרופה. תרופה זו אינה ניתנת לחולים עם היסטוריה של חרדה או התקפי בהלה, או כאלה הנוטלים תרופות נוגדות פרכוסים לאפילפסיה. האינטראקציה עם התרופה עלולה לגרום להתקפים.[דרוש מקור]

השימוש בתרופה זו יכול לגרום להגברת קצב הלב (טכיקרדיה). תופעת לוואי שכיחה במתן תרופה זו דרך IV הוא רפלקס קושינג.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנילאפרין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.