פסיליום

פסיליום (באנגלית Psyllium) הוא תכשיר אשר מופק מקליפות זרעי לחך ומשווק בישראל תחת השמות: פסיליום, מוציוויטל, קונסיל ועוד. לתכשיר אין התוויה רפואית מאושרת.

תכונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמח הלחך, מקליפת זרעיו מיוצר הפסיליום, הגן הבוטני, טכניון, חיפה
בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

לפסיליום כושר ספיחת מים רב - סיבי קליפות הפסיליום יכולים לספוג עד פי 25 מנפחם. פסיליום סופח את מי השתייה ויוצר נוזל צמיג במעי, דבר המגדיל את נפח תוכן המעי, גורם[דרוש מקור] לגירוי עדין של המעי, להגברת התנועתיות של שרירי המעי (פריסטלטיקה) וקיצור[דרוש מקור] משך מעבר המזון במעי. הגדלת נפח תוכן המעי יוצרת תחושת שובע.

פסיליום מתחיל להשפיע רק 12–24 שעות מרגע נטילתו ועשוי להגיע להשפעה רק לאחר יומיים שלושה של שימוש סדיר. פסיליום כמעט ואינו נספג מהמעי למחזור הדם ואינו עובר מטבוליזם משמעותי.

סיבים המופקים מקליפת זרע הצמח לחך (Plantago Ovata), צמח רב שנתי הצומח באסיה, מזרח אפריקה והמזרח התיכון, בעיקר באדמות מלוחות. רוב הפסיליום כיום מגיע מהודו. לפי מסורת האיורוודה, כזרע שלם, הוא שימש כצמח לטיפול בשפעת והצטננות, שיעול יבש, ברונכיטיס, ראומטיזם, הפרעות כילייתיות ודלקות בדרכי השתן.

השימוש המוכר ביותר הוא סיבי קליפת הזרע המכילים 65% סיבים מסיסי מים ו-10-15% סיבים לא מסיסים. הוא המרכיב העיקרי של התכשיר המשלשל Metamucil ומחקרים מעידים על השפעתו המיטיבה של הורדת רמות כולסטרול.[1][2]

הפסיליום נותן נפח לצואה כמו הצלולוז, המתיל צלולוז, סודיום-קרבוקסי-מתיל-צלולוז, לתת, סובין חיטה ואחרים. כל הסיבים לעיל בעלי תכונות היגרוסקופיות ובכך הם מגדילים נפח הצואה.

קליפת הפסיליום מכילה כמעט אך ורק סיבים. הקליפה מכילה כ-65% סיבים מסיסים שהם mucilage (חומרים ג'לטיניים שהם הן glycoproteins והן פוליסכרידים) שמורכב בעיקר מהסוכרים arabinose ו-xylose, וכ-15% סיבים לא מסיסים: צלולוזה, וליגנין.

שימוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש בפסיליום כחומר מקשה בהכנת מזון באופן דומה לשימוש בג'לטין. לדוגמה, מוסיפים פסיליום למחית פירות בהפקת תמליא (פאי) טבעונאי[3] .

הפקה מסחרית של פסיליום נעשית מאז שנת 1934.[4] הפקתו המסחרית נעשתה לראשונה על ידי חברת G.D. Searle שמכרה אותו כסיבים תזונתיים בשם מטאמוציל (Metamucil).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסיליום בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Elena Jovanovski, Shahen Yashpal, Allison Komishon, Andreea Zurbau, Sonia Blanco Mejia, Hoang Vi Thanh Ho, Dandan Li, John Sievenpiper, Lea Duvnjak, Vladimir Vuksan, Effect of psyllium (Plantago ovata) fiber on LDL cholesterol and alternative lipid targets, non-HDL cholesterol and apolipoprotein B: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials, The American Journal of Clinical Nutrition 108, 2018-11, עמ' 922–932 doi: 10.1093/ajcn/nqy115
  2. ^ James W Anderson, Lisa D Allgood, Ann Lawrence, Linda A Altringer, George R Jerdack, David A Hengehold, Jorge G Morel, Cholesterol-lowering effects of psyllium intake adjunctive to diet therapy in men and women with hypercholesterolemia: meta-analysis of 8 controlled trials, The American Journal of Clinical Nutrition 71, 2000-02, עמ' 472–479 doi: 10.1093/ajcn/71.2.472
  3. ^ תמליא מישמשים - טבעונאות
  4. ^ פסיליום - על תופעות הלוואי ודרכי השימוש, באתר Infomed

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.