הפפירוס הרפואי מלונדון הוא פפירוס רפואי מצרי עתיק הכתוב בכתב היראטי. הפפירוס נשמר במוזיאון הבריטי בלונדון. הפפירוס הוא שילוב של מתכונים ועצות רפואיות מעשיות ולחשים מאגים. על פי סגנון הכתיבה מתוארך הפפירוס לסוף השושלת ה-18 במחצית המאה ה-14 לפנה"ס, כנראה תקופתו של תות ענח' אמון, והוא מתעד כנראה טקסטים קדומים.[1] הפפירוס ידוע גם בשם BM EA 10059.
הפפירוס, שמקורו לא ידוע, נמסר כתרומה לידי המכון המלכותי של בריטניה הגדולה, ולאחר מכן בשנת 1860 הגיע לידי המוזיאון הבריטי. הפפירוס פורסם לראשונה בשנת 1912 בלייפציג, גרמניה על ידי ולטר ורסינסקי (Walter Wreszinski). הפפירוס הוא אחד מן הפפירוסים הרפואיים המצריים ששימשו לתיעוד שיטות ריפוי שהיו נקוטות במצרים העתיקה.
הפפירוס הוא באורך 2.10 מטר, ו-17 ס"מ רוחב. מצבו הפיזי גרוע. הפפירוס מקוטע, תחילתו וסופו חסרים. הוא כולל 19 עמודים ונכתב משני צידיו. הפפירוס כולל 61 מתכונים, מתוכם 25 מתכונים המתמקדים במרשמים רפואיים. יתרת המתכונים מוגדרים כלחשים. עיקרם של המרשמים עוסק בתלונות הקשורות בבעיות עור, גירויי עיניים ועיוורון, דימומים בעיקר בדרכים למניעת הפלה באמצעות כישוף ולחשים, גידולים וטיפול בכוויות. חלק מהלחשים משמשים בעת מתן תרופה מסוימת, אחרים צריכים להיאמר כדי להרחיק רוחות רעות היכולות להשפיע על המטופל והמטפל. חלק מהלחשים נכתבו בשפות שמיות צפון-מערביות[2] וחלק בשפות מינואיות.
חלק מהחוקרים מעריכים כי שישה מרשמים העוסקים בטיפול בכוויות, מאשרות את המצאות נשורת געשית במצרים הקשורה להתפרצות הר הגעש בסנטוריני בתקופת הברונזה במאות ה-17–16 לפנה"ס לערך, ארבעה מרשמים מתארים את הטיפול בהשפעת האפר על העור, מרשם אחד מתאר את הטיפול במים שזוהמו על ידי אפר, ומרשם אחד מתאר את ההשפעה של גשם חומצי בעקבות הפיזור של אפר באטמוספירה.[3]