פרדריק גילברט בורן

פרדריק גילברט בורן
Frederick Gilbert Bourne
לידה 20 בדצמבר 1851
בוסטון, ארצות הברית
פטירה 9 במרץ 1919 (בגיל 67)
אוקדייל, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ידוע בשל הנשיא החמישי של החברה לייצור סינגר
תקופת הפעילות 1889–1905 (כ־16 שנים)
בת זוג אמה ספארקס קילר
מספר צאצאים 12

קומודור פרדריק גילברט בורן (באנגלית:Frederick Gilbert Bourne; ‏20 בדצמבר 1851 - 9 במרץ 1919)[1] היה איש עסקים אמריקאי. הוא כיהן כנשיא החמישי של חברת הייצור סינגר בין השנים 1889–1905. הוא הפך את החברה ל"ככל הנראה המפעל התעשייתי הרב-לאומי המודרני הראשון".

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורן נולד ב-20 בדצמבר 1851 בבוסטון, מסצ'וסטס. הוא היה בנם של הכומר ג'ורג' וושינגטון בורן (1815–1872) והרייט ג'יי (לבית גילברט) בורן (1817–1907), אשר הייתה מפורטלנד, מיין.[2] אחותו הגדולה הייתה קלרה בורן, שנישאה לג'ון לורינג ויטמן.[3]

סבו וסבתו מצד אביו היו בנג'מין בורן ומרי (לבית האץ') בורן, בעצמה בתו של ג'ושוע האץ', חייל במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית שנהרג ליד קראון פוינט לאחר פינוי פורט טיקונדרוגה ב-1777.[3] בורן התחנך בבתי ספר ציבוריים בניו יורק לפני שהצטרף לכוח העבודה בגיל ארבע עשרה.[2]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לתמוך באמו האלמנה ובאחיותיו הצעירות, החל בורן את הקריירה שלו בניו יורק בחברת הריסות הצוללות האטלנטיק, לאחר מכן הפך לקופאי ומנהל חשבונות ולפקיד הספרייה מרכנתיל.[2]

בורן, שהתעניין במוזיקה, היה חבר במועדון מנדלסון גלי, שככל הנראה שם פגש את אלפרד קורנינג קלארק, בנו של אדוארד קאבוט קלארק, שיחד עם אייזק מריט זינגר, היה מייסד שותף של חברת סינגר.[2] בורן וקלארק פיתחו "יחסים אישיים קרובים" ובשנת 1880 המליץ קלארק לאביו להזמין את בורן להצטרף לחברת הנדל"ן של משפחתו, שבבעלותה כמה חבילות נדל"ן יקרות ערך במנהטן, ולהיות מנהל בנייה של הדקוטה, שנבנתה אז ברחוב 72 מערב לאורך סנטרל פארק.[4] קלארק נסע תכופות מחוץ לארצו, לעיתים קרובות לנורווגיה כדי לבקר את הזמר לורנץ סברין סקוגארד (עמו ניהל מערכת יחסים למרות נישואיו לאליזבת סקריבן), ובמקומו, קלארק שלח את בורן לישיבות דירקטוריון של סינגר.[2]

ב-1882, לאחר מותו של קלארק הבכור, הפך בורן למנהל האחוזה של קלארק המנוח. ב-1885 הפך בורן למזכיר החברה וב-1889, בגיל 38, הפך בורן לנשיא החמישי של סינגר.[5] בהיותו נשיא, בורן גם פיקח על בניית המטה של החברה, הידוע כבניין סינגר.[6]

בורן הרחיב מאוד את הייצור העולמי כמו גם את המכירות הבינלאומיות של מכונת התפירה סינגר. בורן נחשב למהפכני בתעשיית מכונות התפירה. הוא השתמש ב"תוכנית התשלומים" כדי להפוך את מכונות התפירה לפריט ביתי. בורן זכור גם "בין המחדשים החשובים ביותר בבניית חברות משולבות אנכית".[7] ב-1905, ולאחר שש עשרה שנים כנשיא, פרש בורן וירש את מקומו של דאגלס אלכסנדר, שכיהן כנשיא במשך ארבעים וארבע השנים הבאות. אלכסנדר הפך כברונט בטקס כבוד יום ההולדת של 1921 על שירותיו לרווחת עובדי התעשייה.[8]

מגורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין סינגר, שהוזמן על ידי בורן עבור חברת הייצור סינגר והושלם ב-1908.

בורן החזיק בכמה בתים ואחוזות. הוא החזיק דירה בדקוטה בניו יורק, שתפסה את כל הקומה הראשונה; היה בבעלותו אחוזה כפרית בשטח של 2,000 דונם (4 קמ"ר) בשם Indian Neck Hall באוקדייל בלונג איילנד ליד Idle Hour, אחוזתו של ויליאם קיסאם ואנדרבילט; היה בבעלותו חווה בשטח של 375 דונם ליד מונטוק, ניו יורק, שבה הוא השתמש כשמורת ציד לא מפותחת; דירה באי ג'קיל, ג'ורג'יה; והאי האפל בן 7 דונם באלף האיים בנהר סנט לורנס.[2]

בשנת 1902, שכר בורן את האדריכל ארנסט פלאג כדי לבנות לו בקתת ציד קטנה בשטח האי האפל. הבניין התבסס על ספר שכתב סר וולטר סקוט ב-1826 בשם וודסטוק. ספר זה מתאר טירה אלגנטית עם מעברים סודיים, מנהרות וצינוק. כיום, הטירה ידועה בשם טירת סינגר.[9]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "COMMODORE BOURNE DIES.; Singer Company's Former Head was Yachtsman and Musician" (PDF). The New York Times. 10 March 1919. Retrieved 26 April 2019.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Buckman, Jack (2016). Unraveling The Threads: The Life, Death and Resurrection of the Singer Sewing Machine Company, America's First Multi-National Corporation. Dog Ear Publishing. pp. 117–120. ISBN 9781457546617. Retrieved 26 April 2019.
  3. ^ 1 2 Lineage Book of the Daughters of the American Revolution. Daughters of the American Revolution. 1898. p. 9. Retrieved 26 April 2019.
  4. ^ Hill, Edwin C. (1921). The Historical Register, A Record of People Places and Events in American History - Illustrated with Portrait Plates. New York: Edwin C. Hill. Retrieved 26 April 2019.
  5. ^ Singer Memories. Singer Memories. 2004. Archived from the original on 2004-06-27. Retrieved 26 April 2019.
  6. ^ Korom Jr, Joseph J. (2013). Skyscraper Facades of the Gilded Age: Fifty-One Extravagant Designs, 1875-1910. McFarland. p. 150. ISBN 9780786493265. Retrieved 26 April 2019.
  7. ^ Frederick Gilbert Bourne Forgotten Titan of the Gilded Age. By Philip Selvaggio. www.createspace.com/6880175
  8. ^ "No. 32346". The London Gazette (Supplement). 4 June 1921. p. 4530.
  9. ^ Frederick Gilbert Bourne profile at the official Singer Castle website

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדריק גילברט בורן בוויקישיתוף