פרויקט המטרייה האדומה

פרויקט המטרייה האדומה
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אודיסיה ריי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2010–הווה (כ־14 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרויקט המטרייה האדומה (באנגלית: Red Umbrella Project) הוא ארגון ללא כוונות רווח המבוסס בניו יורק, הפועל למען זכויות עובדות בתעשיית המין (אנ'), ובמטרה להעצים אותן ולתת להן קול.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט המטרייה האדומה הוקם בשנת 2010 על ידי הסופרת והפעילה אודיישה ריי. כעובדת מין לשעבר, ריי ראתה מקרוב את האפליה נגד עובדות מין על ידי המשטרה והחברה. ריי חזתה ארגון שבו עובדות מין יוכלו להתאסף ולחלוק את הסיפורים שלהן, לעודד שינוי ולעזור אחת לשנייה. היא בחרה את השם "פרויקט המטרייה האדומה", משום שבשנת 2001, במהלך הביאנלה ה-49 של ונציה, איטליה, הפגינו עובדות מין נגד תנאי עבודה לא אנושיים והפרות זכויות אדם באמצעות החזקת מטריות אדומות, שבכך הפכו לסמל של התנגדות עובדות מין לאפליה.[1]

בשנת 2009 החלה ריי לקיים אירועי סיפור סיפורים לעובדות מין בטרקלין "Happy Ending Lounge" בניו יורק. מטרות הסדנאות והאירועים הללו היו העצמה עבור עובדות המין, אך עד מהרה התברר כי עובדות ועובדי המין חלקו מספר אתגרים ובעיות משותפות. רבות הזדהו כטרנס או קוויריות,[2] ונמצא ביניהן שיעור מדאיג של HIV/איידס,[2] בעיקר בעקבות חששות לשאת קונדומים עקב הפללה,[3] ויותר מכל הייתה להן חוויה משותפת של הדרה ויחס מזיק בידי החברה, בעוד הן מנסות להתפרנס.[4][5]

סוגיות של צדק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות להסבת עבודת מין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 ניו יורק יסדה סדרה של בתי משפט מיוחדים לעובדי מין שנעצרו באשמות הקשורות לזנות. בתי המשפט החדשים, שכונו "בתי המשפט להתערבות בסחר בבני אדם" (HTIC),[6] התייחסו לכל עובדת מין כקורבן לסחר בבני אדם, ובאמצעות מגוון של טקטיקות, לעיתים כוחניות, שכנעו את המואשמות לוותר על זכותן החוקתית למשפט בפני חבר מושבעים ולהסכים להסדרי טיעון במסגרת תוכנית להסבת עובדות מין, שכללה תוכנית טיפול במנדט בית המשפט, שלאחריה תובא בפני בית המשפט האפשרות לבטל את ההאשמות נגד עובדת המין (המכניזם המשפטי נקרא adjournment in contemplation of dismissal או ACD).[7] פרויקט המטרייה האדומה התערבה בהליכים אלו, והכירה בכך כי כוונותיה של העירייה טובות וכי בית המשפט החדש מסייע למי שנאלצים לעבודת מין.[6] עם זאת, הארגון טען שבית המשפט עדיין מתייחס לעובדות המין כאל פושעות,[8] ומניחה כי כל עובדות המין הם קורבנות סחר בבני אדם וכי אף אחד לא עושה עבודת מין כבחירה למקור פרנסה על פני האופציות האחרות הנתונות. הארגון הצביע על כך שהגעה לכדי עבודת מין יכולה להיות גם תוצאה של אפליה בשוק העבודה, מסקנה שמתבקשת בהינתן שמספר לא פרופורציונלי של עובדות המין הן נשים של צבע, טרנסיות או קוויריות. הייעוץ והסיוע המוצעים במסגרת תוכנית הטיפול המנדטורי של בית המשפט אינם מעניקים לעובדות המין שום אפשרות כלכלית אלטרנטיבית לעבודת מין. פרויקט המטרייה האדומה מבקש ארגון מחדש של התוכנית עם דגש על העצמה כלכלית למשתתפות בה, באמצעות הכשרה מקצועית ופיתוח הזדמנויות כלכליות.[9][10][11]

HIV / איידס והשלכות בריאותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט המטרייה האדומה, יחד עם המרכז הלאומי לשוויון טרנסג'נדרי (NCTE) (אנ') ופרויקט המדיניות המיטבית (Best Practices Policy Project, BPPP), פרסם דו"ח ממנו עולה כי טרנסג'נדריות עובדות מין לוקות באיידס/HIV פי 12 מאשר נשים טרנסג'נדריות שמעולם לא היו מעורבות בעבודת מין, ופי 25 יותר מאשר כלל האוכלוסייה. פרויקט המטרייה האדומה מצביע על החשש של עובדות מין שנשיאת קונדומים ישמש כראיות לעיסוק בזנות, יחד עם פרופיילינג גזעי ומגדרי על ידי שוטרים: "כשנשים ואנשים טרנס נושאים קונדומים זה פלילי, בעוד שכאשר לגברים לבנים סיסג'נדרים יש קונדומים, זה נתפש כפרקטיקה של מין בטוח".[2][3]

פרויקט המטרייה האדומה וקבוצות אקטיביזם אחרות הצליחו לקדם רפורמה במספר ערים ליברליות כמו ניו יורק, סן-פרנסיסקו וושינגטון,[2][12] אך בערים שמרניות יותר כמו פיניקס, קונדומים עדיין משמשים כראיות להפללת זונות, כמו בפרויקט אנטי-זנות בפיניקס, פרויקט רוז.[2]

יומני המטרייה האדומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחשון דיון אנדרסון ואודיישה ריי, מייסדות פרויקט המטרייה האדומה.

"יומני המטרייה האדומה" התחילו כאירועים חודשיים לסיפור סיפורים במועדון "Happy Ending Lounge" בניו יורק, שמטרתם הייתה לשבור את הסטיגמה סביב עבודת מין, להפוך אותה לפחות מבודדת, ו"להראות שהיא יכולה להיות גם נצלנית וגם מעצימה" בו זמנית. "יומני המטרייה האדומה" סוקרו על ידי "וילג' ווייס" כ"הדרך הטובה ביותר לפגוש עובדות מין (בחינם)", ונכללו ברשימת "מיטב פעילות הפנאי של ניו יורק" בשנת 2010.[13][14]

האירוע החודשי הוביל בסופו של דבר לסרט תיעודי שהופק על ידי אודיישה ריי והבמאי זוכה פרסי האמי דייוויד קורנפילד ובמימון פרויקט המטרייה האדומה. בסרט התיעודי הוצגו שבע עובדות מין שסיפרו את סיפוריהן על חיי העבודה שלהן ברחובות ניו יורק. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל פורטלנד, באורגון ובתיאטרון ה-IFC בניו יורק, והיה בחירה רשמית של פסטיבל דוק NYC.[15]

סדנת כתיבת זכרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 החל פרויקט המטרייה האדומה להציע סדנאות לכתיבת זיכרונות, בעזרת מענק של ארגון Poets & Writers. הסדנאות היו פתוחות לכל מי שלו ניסיון בעבודת מין, והן איפשרו לעובדות המין מרחב בטוח לבניית כישורי כתיבה, לחלוק את הסיפורים שלהן עם אחרות ולקבל משוב מעמיתותיהן. בסדנה יש את האפשרות לפרסם את עבודתן בכתב העת הספרותי של הפרויקט, Prose & Lore, ולשתף את העבודות על הבמה במסגרת הסדנה.[16][17] הוענק לנחשון אנדרסון פרס ברונקס (BRIO) לשנת 2014, על כתב היד "Shooting Range".[18][19]

  • "הצדקה בזכויות הזונות"
  • קויוטה
  • מרפאת סנט ג'יימס
  • יום בינלאומי לסיום האלימות נגד עובדי המין
  • זכויות עובדים
  • אמנה עולמית לזכויות זנות

בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, הוקם "ארגמן", ארגון של עובדות מין שפועל לשמירה על זכויותיהן של עובדות ועובדי מין, נשים גברים וטרנס, בישראל.[20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Under the Red Umbrella | Sex Work Europe". www.sexworkeurope.org. נבדק ב-2016-12-19.
  2. ^ 1 2 3 4 5 "Trans Sex Workers Are 25 Times More Likely to Be HIV Positive Than the General Population". The Nation. ISSN 0027-8378. נבדק ב-2016-12-19.
  3. ^ 1 2 Chen, Michelle (2012-07-20). "Criminalizing Condoms: Sex Workers Get Policed but Remain Unprotected". נבדק ב-2016-12-20.
  4. ^ "Is Prostitution Just Another Job?". New York Magazine. 2016-03-21. נבדק ב-2016-12-20.
  5. ^ Fernandez, Manny (2011-04-07). "Prostitute Disappearances Unnoticed Until Bodies Were Found". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2016-12-20.
  6. ^ 1 2 Ungar-Sargon, Batya (2015-01-12). "Sex Trafficking Victims, Not 'Prostitutes,' Finally Getting Help (and a New Name) in Court". The Daily Beast. נבדק ב-2016-12-20.
  7. ^ Merlan, Anna (2014-10-01). "Why Are New York Courts Lumping in Sex Workers With the Victims of Human Trafficking?". Village Voice. נבדק ב-2016-12-19.
  8. ^ "Special Prostitution Courts and the Myth of 'Rescuing' Sex Workers - VICE". Vice (באנגלית אמריקאית). 2015-01-05. נבדק ב-2016-12-20.
  9. ^ "Why Do Sex-Work Diversion Programs Fail?". The Nation. ISSN 0027-8378. נבדק ב-2016-12-19.
  10. ^ "Not Everyone Is Happy with the NY Courts Treating Sex Workers as Trafficking Victims | VICE News". VICE News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2016-12-20.
  11. ^ "Gira Grant: Flawed justice for sex workers". NY Daily News. נבדק ב-2016-12-20.
  12. ^ Susman, Tine (2014-05-12). "NYPD limits use of condoms seized from sex workers as evidence". Los Angeles Times. נבדק ב-2016-12-20.
  13. ^ Margolin, Madison (2015-11-10). "New Documentary Aims to 'Complicate the Narrative' About Sex Workers". Village Voice. נבדק ב-2016-12-19.
  14. ^ "Best Way to Meet Sex Workers (for Free): Red Umbrella Diaries | Best of NYC® 2010: Your Key to the City". Village Voice. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2017. נבדק ב-2016-12-19. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Wissot, Lauren. "Talking Sex Work with The Red Umbrella Diaries Producer Audacia Ray | Filmmaker Magazine". Filmmaker Magazine. נבדק ב-2016-12-20.
  16. ^ "Memoir Writing Workshops | Red Umbrella Project". redumbrellaproject.org. אורכב מ-המקור ב-2017-12-01. נבדק ב-2016-12-20.
  17. ^ "Melissa Petro and Red Umbrella Writers Dispel Myths About Sex Work | Poets and Writers". www.pw.org. 2013-01-03. נבדק ב-2016-12-20.
  18. ^ "Nahshon D. Ratcliff | NEA". www.arts.gov. 2015-10-05. נבדק ב-2016-12-20.
  19. ^ Anderson, Nahshon Dion (2018-09-18). "Amber Dawn on Writing a Contemporary Ghost Story". Lambda Literary (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-10-31.
  20. ^ מיה איידן, "די להפוך אותנו לקורבנות": סערה בעקבות הכתבה על הנשים בזנות, באתר חדשות 13, 10 בנובמבר 2019