פרויקט נימבוס

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

פרויקט נימבוס הוא מיזם רב-שנתי בהובלת מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר ובהשתתפות גורמי ממשל נוספים, להעברת המחשוב הממשלתי בישראל למחשוב ענן. חלקו הפומבי של המיזם החל בינואר 2020, והוא נמצא בעיצומו. גורמי הממשל המעורבים במיזם, בנוסף למינהל הרכש הממשלתי: רשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל הלאומי, הלשכה המשפטית במשרד האוצר, מערך הסייבר הלאומי, אגף התקציבים, משרד הביטחון וצה"ל.

ראשיתו של המיזם בהחלטת ממשלה מספטמבר 2017, להעברת תשתיות התקשוב של משרדי הממשלה ויחידות הסמך למודל מחשוב ענן.[1]

במסגרת המיזם מוקמים בישראל אתרי מחשוב ענן על ידי שתי חברות שזכו במכרז, אמזון (באמצעות Amazon Web Services) וגוגל (באמצעות Google Cloud Platform).

יעדי המיזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור המיזם באתר המוקדש לו:

"פרויקט נימבוס" נועד לתת התייחסות מקיפה ומעמיקה לאספקת שירותי ענן עבור ממשלת ישראל. הפרויקט צפוי לכלול מספר רבדים אשר ייתנו מענה הן ליצירת הערוץ לאספקת שירותי הענן בפועל והן לגיבוש מדיניות ממשלתית בנושא, הגירה לענן ומודרניזציה של שירותים וביצוע בקרה ואופטימיזציה על הפעילות בענן.[2]

מובילי המיזם מונים יתרונות אחדים להקמת המיזם בישראל (במקום הסתמכות על שירותי ענן גלובליים):[2]

  • רציפות תפקוד – המשכיות ושרידות השירותים בישראל גם במקרה של נתק משדרת רשת האינטרנט הגלובלית.
  • יעילות – ביצועים אופטימליים וזמן תגובה מינימלי.
  • ריבונות – כפיפות השירותים והמידע לחוקי מדינת ישראל.
  • השקעה מקומית – השקעה כספית משמעותית של ספק הענן בהקמת האתרים בישראל.
  • תעסוקה – העסקת אלפי עובדים בהפעלת האזור הישראלי ולצורך אספקת שירותים התומכים את פעילות האזור.
  • קידום המשק – יצירת הזדמנויות לפיתוח תעשייה מקומית בתחום הענן.

שלבי המיזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב ראשון פורסם בינואר 2020 מכרז[3] לאספקת שירותי ענן על גבי פלטפורמה ציבורית עבור משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם. המכרז דרש הקמה של אזור ציבורי בשטח מדינת ישראל, שיעמוד בדרישות אבטחה, עמידות ורציפות תפעולית התואמות את צורכי ממשלת ישראל. למכרז ניגשו ארבע החברות המובילות בעולם בתחום מחשוב ענן: מיקרוסופט, אמזון, גוגל, אורקל ו-IBM. ב-21 באפריל 2021 הוכרזו שתי המועמדות לזכייה במכרז, אמזון וגוגל, בתנאי שיעמדו בתנאי המכרז, ובכלל זה הקמת אתרי ענן מקומיים בישראל בהשקעה ראשונית המוערכת ב-4 מיליארד ש"ח.[4] ב-24 במאי הוכרזו החברות הזוכות, אמזון (באמצעות Amazon Web Services - AWS) וגוגל (באמצעות Google Cloud Platform - GCP). הזוכות התחייבו לרכש גומלין ושיתוף פעולה תעשייתי בישראל בהיקף של 20% מערך ההתקשרות.[5] עם חתימת החוזים עם החברות הזוכות, משרדי הממשלה יכולים להתחיל להשתמש בשירותיהן, בתחומים שבהם ניתן להשתמש בשירותי ענן מחוץ לישראל, עד להשלמת הקמתו של האזור הישראלי.[6]

כל ארבע המתחרות במכרז (גם אלה שלא זכו) פועלות להקמת מרכזי נתונים בישראל. לשם הפחתת עלויות, מרכזים אלה ייבנו במבנים על-קרקעיים (ולא תת-קרקעיים), חרף הסיכון הביטחוני הכרוך בכך.[7]

בשלב שני פורסם ביוני 2020 מכרז נוסף,[8] להקמת מרכז מצוינות למחשוב ענן (CCoE - Cloud Center of Excellence) שבו התמודדו חברות ייעוץ מובילות: התמודדו ארגוני ייעוץ בינלאומיים מובילים (דלויט, ארנסט אנד יאנג, מקינזי ושות', HPE ו-KPMG). הזוכה במכרז זה היא KPMG סומך חייקין. יעדי מרכז המצוינות כוללים:

  • הגדרת אסטרטגיית מעבר לענן
  • הגדרת שיקולים וקריטריונים למעבר מערכות לענן
  • איתור צרכים רוחביים וגיבוש תצורת מעבר (הגירה) מומלצת למערכות הארגון לענן
  • גיבוש עקרונות למודרניזציה של מערכות ממשלתיות
  • הגדרת תהליכים לשיתוף ידע וקוד בין הגופים השונים.

שלב שלישי, שטרם הסתיים, נועד לבחירת עשרות ספקים ישראליים שיסייעו בהגירת מערכות המידע הממשלתיות לענן ובפיתוח מערכות מידע בסביבת הענן.

בשלב רביעי ייקבעו עקרונות ניטור ואופטימיזציה לפעילות הממשלה בענן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]