פרנטישק מוריץ נאגל
 | |
| לידה |
28 במאי 1889 Kostelní Myslová, צ'כיה  |
|---|---|
| נרצח |
אוקטובר 1944 (בגיל 55) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
  | |
פרטישק מוריץ נאגל (בצ'כית; František Mořic Nágl 28 במאי 1889 – אוקטובר 1944, אושוויץ) היה צייר יהודי-צ'כי. הוא וכל משפחתו נרצחו בשואה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאגל נולד בקוסטלני מיסלובה. למשפחתו הייתה חווה וטחנת קמח. הוא החל את לימודיו בטלץ'. בהמלצת מורי בית הספר העל-יסודי שלו, הוא נרשם לאקדמיה לאמנויות, אדריכלות ועיצוב בפראג (אנ'), שם למד מ-1905 עד 1908.[1] לאחר מכן עבר לאקדמיה לאמנויות והפך לתלמידו של האנוש שוויגר (אנ').[2] לאחר שסיים את לימודיו, התגורר בווינה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא גויס לצבא, נלחם בחזית הבלקן ונפצע קשה בכתף ימין. לאחר הניתוח, הוא הצליח להשתקם וחזר להשתמש בידו, אך תמיד היה זקוק לאביזר כדי להרים את זרועו.[2]
למרות זאת, הוא היה נחוש להמשיך לצייר אך, כבן יחיד, אביו החולה רצה שיעבוד בחווה המשפחתית. למרות רצונו לדחות את בקשתו של אביו, הוא החל לנהל את החווה המשפחתית.[2]
עם זאת, הוא עדיין פינה זמן לציור, והצליח להשתתף בתערוכה ב-Rudolfinum זמן לא רב לאחר מכן. בשנת 1920, הוא התחתן עם הכנרת ולאסטה נטלובה.
את השראתו שאב מחיי הכפר והנוף בסביבה. המוניטין שלו כ"צייר איכרים" גדל במהלך שנות ה-20 וה-30. הוא הציג את יצירותיו בתערוכות גדולות בברנו ב-1933 ובאוסטרבה ב-1937.[1]
ב-1939 הוא ומשפחתו גורשו מהחווה ורכושם נתפס. במשך שנתיים הם שכרו דירה בטלץ' ואז, ב-1941, הוא נעצר על ידי הגסטפו בזמן שהיה עסוק בציור בכיכר העיר.[2] הוא נכלא בברנו עד מאי 1942, כאשר כל משפחתו הועברה לטרזיינשטט. מאוחר יותר, הם הועברו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו כולם במהלך שנתיים.[1]
בתקופתו בטרזיינשטט המשיך ליצור רישומים וציורים בצבעי מים, אך איש לא ידע על קיומם עד שנת 1950, אז התגלו ציוריו בעליית הגג של אחד המבנים שעבר שיפוץ ושיחזור.[2] שנה לאחר מכן, הם הוצגו 254 מהם בתערוכה גדולה בחסות "איגוד מאנס לאמנויות יפות". התערוכות נערכו בפראג ובטלץ'.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלט לכבודו של נאגל הוצב במקום בו הוא נעצר בכיכר העיר טלץ'.[1]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
השוק בנאבסי -
מגורים בבלוק בטרזיינשטט -
התכנסות לתפילה -
מגורים בטרזיינשטט
