פרננדו דה אררה
 | |
| לידה |
בערך 1534 סביליה, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
1597 סביליה, ספרד |
| מדינה |
ספרד |
| שפות היצירה |
ספרדית |
| סוגה |
שירה |
  | |
פֶרְנַאנְדוֹ דֶה אֶרֵרָה (בספרדית: Fernando de Herrera; בערך 1534 – 1597) המכונה "אל דיווינו" (El Divino, "האלוהי"), היה משורר ואינטלקטואל ספרדי בן המאה ה-16. הוא נולד בסביליה. הרבה ממה שידוע עליו מגיע מ-Libro de descripción de verdaderos retratos de illustres y memorables varones (ספר התיאור של הדיוקנאות האמיתיים של גברים מפוארים ובלתי נשכחים) (1599) מאת פרנסיסקו פאצ'קו (אנ').
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחתו של אררה הייתה עשירה יחסית, אמנם לא מהעשירות ביותר בעיר, אך הם זכו להערכה רבה בסביליה. במהלך חייו של אררה, הייתה סביליה עיר נמל שוקקת שממנה יצאו מסעות טרנס-אטלנטיים רבים, והמסחר התקיים עם מדינות בכל רחבי העולם. זו הייתה העיר הקוסמופוליטית ביותר בספרד. האווירה הפעילה הזו, לעומת זאת, לא תאמה במידה מסוימת את אישיותו של אררה. לכן חיפש נחמה מחיי העיר הסואנים באמצעות שירתו. עם זאת, בעוד שהשהות הרבה מזמנו בבידוד אפשרה לו להתרכז בעבודתו ובתחומי העניין האמנותיים שלו, הוא גם ספג ביקורת רבה מאחרים. הקהילה האקדמית, במיוחד רודריגו קארו (אנ') וחואן רופו גוטיירס (ספ'), לעגו לו על דרכיו הבלתי שגרתיות.
אף על פי שהיה משכיל ובעל ידע רב - אררה היה מעריץ גדול של השירה האיטלקית (אנ'), הקלאסיקה והתנ"ך (שכולם השפיעו על עבודתו) – הוא לא היה בעל תואר אקדמי כלשהו. הוא העריץ במיוחד משורר ספרדי אחד, גרסילאסו דה לה וגה (אנ'), שסגנונו השפיע על שירתו שלו. אולם לאררה לא היה רק עניין של אספן עתיקות בידע; הוא התעניין באירועים אקטואליים, במיוחד כאלה הקשורים לצבא. עדות לכך ניכרת ב-canciones (שירים) הפטריוטיים שלו, שבהם הוא מביע רגשות כלפי מנהיגים ופעולות צבאיות בני זמנו.
כדי לספק את הצורך שלו במקלט, אררה קיבל משרת כהונה צנועה (אנ') בכנסייה הקתולית וקיבל בנפיקיום בסן אנדרס (San Andrés), קהילה דתית בסביליה.[1] עם זאת, אף על פי שאררה הפגין חיבה להתבודדות, הוא לא היה מתבודד. בסביבות 1559, הוא יצר קשרי ידידות עם דון אלווארו קולון אי פורטוגל (Don Álvaro Colón y Portugal), רוזן חלבס, ואשתו דוניה לאונור דה מילאן דה קורדובה אי אראגון (Doña Leonor de Milán de Córdoba y Aragón). אררה הוזמן תכופות על ידי הרוזן להשתתף בטרטוליה (אנ') (סלון ספרותי) שלו, מפגש של חוג ספרותי מובחר שבו ייצר חברויות רבות עם משוררים מקומיים, אינטלקטואלים, ציירים ואמנים. מערכת היחסים שלו עם דוניה לאונור היא שסיפקה לאררה את המוזה שלו. אהבתו של אררה לדוניה לאונור היוותה השראה לשירי האהבה שלו (שבהם היא מכונה "אֵליוֹדוֹרָה"). עם זאת, הם מעולם לא הספיקו לעורר בה את אותם רגשות.[2]
לאחר מותה של לאונור ב-1581, איבד אררה את רצונו לכתוב שירי אהבה נוספים. בנוסף, מותו של הרוזן ב-1582 סיים את השתתפותו בטרטוליה הספרותית בארמון שהתבטלה. מאז הקדיש אררה את עצמו לשני פרויקטים מרכזיים: היסטוריה של העולם עד מותו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וביוגרפיה של תומאס מור. הסופר המשיך לעבוד עד מותו בשנת 1597 בגיל 63.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריו הדקדקניים של אררה ובסופו של דבר שליטתו בשירה העניקו לו את השם "אל דיווינו" ("האלוהי"), שם שהוענק לו על ידי מיגל דה סרוואנטס, מחבר "דון קישוט". בנוסף, הידע שלו בנושאי השירה סייע לו להפוך לאחד ממנהיגי אסכולת המשוררים אליה השתייך אררה בסביליה.
העבודות של אררה מכסות מגוון רחב של נושאים, המייצגים את תחום הידע הרחב ותחומי העניין הרבים שלו. השירה הצבאית של אררה (ה-canciones, כלומר השירים שלו), למשל, הן תיאורים של מנהיגים צבאיים בני זמנו ואירועים שבהם אררה מפגין את הפטריוטיות שלו, נאמנותו לאמונה הנוצרית והכבוד למנהיגים גדולים. שלושה שירים הנוגעים לנושא זה כוללים את Canción por la Victoria del Señor don Juan (אודה לניצחונו של דון חואן), שנכתב ב-1572, שבו מתבטאת פטריוטיות בשבח הלחימה של הצי הספרדי בקרב לפנטו ב-1571; Canción al señor don Juan de Austria vencedor de los moriscos en las Alpujarras (אודה לדון חואן דה אוסטריה, מנצח המורים בהרי האלפוחאראס), נכתב ב-1571, שבו מהלל אררה מנהיג שעצר מרד מוסלמי בין השנים 1568 ו-1571; ו-Canción por la pérdida del Rei don Sebastián (אודה לתבוסתו של המלך סבסטיאן), שנכתב ב-1579, שם מנציח המשורר את מותו של מלך פורטוגל.
את שירי האהבה של אררה בהשראת המוזה שלו, הרוזנת מחלבס, ניתן לחלק לשתי תקופות. הראשון, "Rimas Juventes" (חרוזי נעורים), מוגדר על ידי תיאור האהבה של אררה כמצב מאושר, שבו אין כאב ולא סבל; במצב זה, אפילו הבלתי אפשרי יכול לקרות. בתקופה השנייה האהבה בורחת מהמציאות וחיה בעולם של פנטזיה ושלמות. בשירים אלו ניכרת השפעתו של פטרארקה. לתקופה זו שייך ה"Poesías" (פואסיאס, פואמות), ספר שירה, שיצא לאור במהדורות עוקבות.
תחום עיקרי שלישי ביצירתו של אררה, ואחד שבזכותו הוא ידוע בעיקר, קשור לגרסילאסו דה לה וגה (אנ'), המשורר והסופר הספרדי שאררה העריץ. אחת היצירות המפורסמות ביותר של אררה, Obras de Garci Lasso con anotaciones de Fernando de Herrera al ilustrissimo i ecelentissimo Señor don Antonio de Guzman, Marques de Ayamonte, Governador del Estado de Milan, I Capitan General de Italia (יצירות של גרסילאסו דה לה וגה עם הערותיו של פרננדו דה אררה לאדון דון אנטוניו דה גוסמן המהולל והמצוין ביותר, מרקיז איימונטה, מושל מדינת מילאנו וקפטן גנרל איטליה), שנכתבו ב-1580, מציגות לא רק את הערצתו של אררה לשירתו של גרסילאסו, אלא גם את שליטתו בפרטים המורכבים של המקצב של המשורר, בחירת המילים והסדר שלהם, העקביות, הקצב וההשפעות שיש להם על השיר בכללותו. הידע הזה הוא שהניע את אררה להקדיש תשומת לב כה קפדנית לעבודתו שלו.
עבודות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות נוספות לעבודתו של אררה כוללות תרגום של יצירות לטיניות ואיטלקיות לקסטיליאנית, ביוגרפיה של תומאס מור והיסטוריה של העולם. כמה מיצירותיו הידועות ביותר הן:
- Relacion de la guerra de Chipre y sucesso de la batalla Naual de Lepanto Escrito por Fernando de Herrera, dirigido al ilustrissimo y excelentissimo dõ Alõso Perez de Guzman el Bueno, Duque de Medina Sidonia y Conde de Niebla. Seville: Alonso Picardo, 1572, (Cancion en Alabanza de la Diuina Magestad por la vitoria del Señor don Juan).
- Algunas obras de Fernando de Herrera al illustriss. S.D. Fernando Enriquez de Ribera Marques de Tarifa. Seville: Andrea Pescioni, 1582.
- Tomás Moro de Fernando de Herrera al ilustrissimo Señor don Rodrigo de Castro Cardenal y Arzobispo de Sevilla. Seville: Alonso de la Barrera, 1592.
- Versos de Fernando de Herrera Emendados y divididos por el en tres libros: A don Gaspar de Guzmán, Conde de Olivares, Gentilhombre de la Cámara del Príncipe nuestro Señor, Alcaide de los Alcazares Reales de Sevilla y Comendador de Bivoras en la Orden de Calatrava. Seville: Gabriel Ramos Vejarano, 1619.
- Rimas de Fernando de Herrera, 2 volumes. Madrid: Imprenta Real, 1786.
- Poesías, edited by García de Diego. Madrid: "La Lectura," 1914.
- Obras de Garci Lasso de la Vega con anotaciones de Fernando de Herrera al ilutrissimo i ecelentissimo Señor don Antonio de Guzman, Marques de Ayamonte, Governador del Estado de Milan, i Capitan General de Italia. Seville: Alonso de la Barrera, 1580.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרננדו דה אררה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Works by or about Fernando de Herrera at Internet Archive
- Works by Fernando de Herrera at LibriVox (public domain audiobooks)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Fernando de Herrera, at New Advent Catholic Encyclopaedia.
- ^ לפי האנציקלופדיה העברית, כרך ז' עמוד 318, ב-1948 התגלו שירים אחדים שמהם עולה שהרוזנת בכל זאת נעתרה לו לזמן קצר, ואחר כך היא דחתה אותו שוב, מה שגרם לו משנה סבל
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פרננדו דה אררה".