פרנסיסקו דה אויואה

נתיב המסע של פרנסיסקו דה אויואה ב-1539 מאקפולקו לאורך חופה המערבי של מקסיקו

פרנסיסקו דה אויואהספרדית: Francisco de Ulloa; מת ב-1540) היה מגלה ארצות ספרדי שחקר את החוף המערבי של מקסיקו של ימינו על פי מינוי של הרנאן קורטס. מייחסים לדוחות ממסעותיו לאורך חצי האי באחה קליפורניה השפעה על הנצחת הטעות הקרטוגרפית מהמאה ה-17 בדבר קיומו של האי קליפורניה.

לא ידוע האם אויואה ליווה את קורטס במסעו הראשון לספרד החדשה. על פי התיאור של ברנל דיאס דל קאסטיו (Bernal Díaz del Castillo), הוא הגיע למקסיקו מאוחר יותר כשהעביר מכתבים לקורטס מאשתו. על פי חלק מההיסטוריונים המוקדמים היה לאויואה חלק חשוב בהכנעת הבירה האצטקית טנוצ'טיטלאן באמצעות הכוח הימי.

ב-1539 יצא אויואה למסע שמומן מכיסו הפרטי של קורטס בשלוש ספינות קטנות, כשהוא מפליג מאקפולקו צפונה במטרה לחקור את האוקיינוס השקט, ולחפש את מצר אניאן (Estrecho de Anián) המיתולוגי שכביכול הוביל למפרץ סנט לורנס, תוך הוכחת קיומו של המעבר הצפון-מערבי. המשלחת הפליגה ב-8 ביוני צפונה לאורך החוף והגיעה למפרץ קליפורניה לאחר שישה שבועות. אויואה כינה את המפרץ "ים קורטס" (Mar de Cortés) לכבוד פטרונו. כאשר אחת מספינותיו, ה"סנטו תומאס" (Santo Tomás), אבדה בסופה עצר אויואה את המסע על מנת לתקן את שתי הספינות האחרות, ואז המשיך את מסעו ב-12 בספטמבר והגיע בסופו של דבר לראש המפרץ.

מכיוון שנכשל בגילוי מצר אניאן, פנה אויואה דרומה והפליג לאורך החוף המזרחי של חצי האי באחה קליפורניה ונחת במפרץ לה פאס. לאחר שהצטייד באספקה של עצים ומים הפליג אויואה דרומה עד הקצה של חצי האי. הוא סובב את הכף הדרומי תוך התגברות על קשיים רבים והפליג לאורך קו החוף צפונה לאורך החוף המערבי של האוקיינוס השקט.

ספינותיו הקטנות התקשו להתקדם משום שנתקלו ברוחות העזות ובים סוער, ובסופו של דבר הוא נאלץ לחזור לספרד החדשה. המשלחת הגיעה עד קו הרוחב 28° צפון, בסמוך לאי סדרוס (Isla de Cedros).

על אף שגילה חצי אי השתמשו בדוחות ממסעותיו על מנת לשרטט מפות המתארות את קליפורניה כאי. לדבריו של דיאס דל קאסטיו נרצח אויואה בדקירות סכין ב-1540. על פי דיווחים אחרים אבדו ספינותיו ה"סנטה אגואדה" (Santa Agueda) וה"טרינידד" (Trinidad) בלא עקבות במסע חזרה מבאחה קליפורניה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסיסקו דה אויואה בוויקישיתוף