לידה |
4 בדצמבר 1822 דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
5 באפריל 1904 (בגיל 81) Hengwrt, הממלכה המאוחדת |
מדינה | הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
מקום קבורה | Llanelltyd |
בן או בת זוג | Mary Lloyd |
פרנסס פאוור קוב (אנגלית: Frances Power Cobbe; 4 בדצמבר 1822 – 5 באפריל 1904) הייתה סופרת אירית המוכרת כיום כרפורמטורית חברתית, תאורטיקנית פמיניסטית ולוחמת חלוצה למען זכויות בעלי חיים.
קוב נולדה בדבלין שבאירלנד ב-4 בדצמבר 1822 לצ'ארלס קוב ופרנסס קונווי קוב. פרנסס פאוור קוב הייתה הצעירה מבין חמשת ילדי המשפחה, והבת היחידה. כאשר הייתה קוב בת 25 נפטרה אמה, ופטירתה הותירה בה ספקות באשר לאמונתו האוונגליסטית של אביה. בעקבות סירובה ללכת לכנסייה עם משפחתה, איים עליה אביה כי ישלול את ירושתה ואף סילקה מן הבית לתקופה קצרה. במהלך חייה זנחה קוב את האמונה האוונגליסטית והפכה לאוניטרית.
במרוצת הזמן הפכה קוב לתומכת ופעילה במגוון רחב של נושאים הקשורים לנשים ולהתנגדות לניסויים בבעלי חיים. היא תמכה בשיפור מצבם של נערות עברייניות ושל עניים, בהשכלה גבוהה לנשים, ובסופרג'יזם. ב-1885 היא פרסמה באופן אנונימי את הכרך הראשון של ספרה "An Essay on Intuitive Morals, Being an Attempt to Popularise Ethical Science". היא לא הזדהתה כמחברת הספר עקב חששו של אביה מנידוי המשפחה. ב-1857 נפטר אביה של קוב, וכך הייתה חופשייה לפעול כרצונה ואף נסעה לתקופות ממושכות לאירופה ולמזרח. בעת נסיעתה לאיטליה פגשה קבוצת נשים ובהן מארי לויד, שהפכה לידידתה הקרובה לאורך שנים. החל משנות השישים של המאה ה-19 לערך הן חיו יחדיו עד פטירתה של לויד, 8 שנים לפני פטירתה של קוב ב-1904.
כשחזרה לאנגליה ניסתה קוב לעבוד במוסד לעבריינים צעירים "האכסנייה האדומה" (אנ') ולחיות עם הבעלים, מרי קרפנטר, מ-1858 עד 1859. היחסים הסוערים בין השתיים גרמו לכך שקוב עזבה את המוסד.
במהלך שנת 1875 ייסדה קוב את האגודה להגנת בעלי החיים הנתונים לניסויים (SPALV - Society for the Protection of Animals Liable to Vivisection). היה זה הארגון הראשון בעולם שניהל קמפיין נגד ניסויים בבעלי חיים. ב-1898 ייסדה קוב את האיגוד הבריטי לביטול הניסויים בבעלי חיים (BUAV - British Union for the Abolition of Vivisection).
קוב הייתה חברה בוועד המנהל של "האגודה הלאומית בלונדון למען זכות הצבעה לנשים" ומחברת מאמרי מערכת בעיתונים לונדוניים, כמו העיתון הלונדוני Echo, בנושאים שונים כמו סופרג'יזם, זכויות קניין לנשים, והתנגדות לביצוע ניסויים בבעלי חיים. מלבד מאמרי המערכת, קוב פרסמה מגוון רחב של מאמרים וספרים בנושאים בהם תמכה.