פרנץ מורר
 | |
| לידה |
24 בינואר 1912 סנקט גאורגן אוב מוראו, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1994 (בגיל 81) גייסהורן אם זי, אוסטריה |
| מדינה |
אוסטריה |
| השתייכות |
אס אס |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
  | |
פרנץ מורר (בגרמנית: Franz Murer; 24 בינואר 1912 – 5 בינואר 1994) היה איש אס אס, מפקד גטו וילנה מהקמתו ועד יולי 1943.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מורר נולד באוסטריה והצטרף למפלגה הנאצית בשנת 1938. אחרי כיבוש וילנה בתחילת מבצע ברברוסה נשלח מורר לווילנה כסגנו של מושל העיר, ואחראי על ענייני היהודים. מורר ניצח על הקמת גטו וילנה ופיקד עליו עד יולי 1943, עת הגיע ברונו גיטל להחליפו ולחסל את הגטו.
ד"ר מ. דבורז'צקי סיפר על עלילות מורר בגטו וילנה[1]:
- "הוא היה נוהג לשוטט ברחובות וילנה ולבדוק אם "הטלאי הצהוב" מודבק כהוגן אל חזהו של היהודי; העונש: על אי ענידת הטלאי הצהוב היה מלקות או שילוח לבית־הסהר של העיר "לוקישקי", ומשם הובילה הדרך למוות בפונאר. הוא אהב לערוך ביקורים תכופים בגיטו: במוסדות, בסדנאות, בבית־המרחץ – ושם למצוא לו טרף – אנשים. שעות ארוכות היה עומד ליד שער הגיטו ומצליף על גבם של היהודים אשר מצא אצלם כמה תפוחי אדמה, פת לחם, או קטניות או שהיה המנצח על ההצלפות בגוף הערום של קרבנותיו; בסאדיזם מיוחד היה נוהג כלפי נשים שהיה מוצא אצלן קצת מזון, בבדיקה על יד השער. כציפור טרף היה מתנפל באורח לא צפוי על חבורות יהודים החוזרות מן העבודה ולוקח לו ביניהם קרבנות ללוקישקי ולפונאר."
- "בגיטו סופר כי מורר הביא לבית־החולים היהודי את הפקודה על איסור ילידת ילדים: הרופאים והמיילדות שלא ישמעו לפקודתו, ולא יהרגו את הילדים הנולדים, ישולחו לפונאר (בימים ההם גפתח בונקר חשאי בבית החולים היהודי. שם נולדו התינוקות הבלתי ליגאליים...)".
לפי ד"ר מ. דבורז'צקי מורר היה המנצח על האקציות דלקמן:
- שחיטת יהודי הפרבר נובגורוד (17 ביולי 1941);
- הוצאתם להורג של יהודי הפרבר זאראטשה;
- האקציה של "הפרובוקציה הגדולה", עת הוצאו למוות 10 אלפים יהודי וילנה (31 אוגוסט 1941);
- הוצאתם למוות של יהודי הפרברים והרחובות: אנטוקול, פוהולנקה, קאלוואריסקה, לידסקה, ביום יצירת הגיטו (6 בספטמבר 1941);
- חיסול 12 אלף יהודי גיטו מס. 2 (ספטמבר־דצמבר 1941);
- האקציה של יום הכיפורים (1 אוקטובר 1941)
- האקציה של "תעודות החיים" (24 בדצמבר 1941)
- האקציה של התעודות הוורודות (21 בדצמבר 1941)
- האקציות של הזקנים (17 ביולי 1942)
- האקציה "קובנה פונאר" (5 אפריל 1943)
- האקציות בערי־השדה של סביבת וילנה.
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה חזר מורר לשטיריה. אחות בבית חולים באזור ששמעה מניצול שואה יהודי שהוא מווילנה ספרה לו שהבעל של חברה שלה שירת בווילנה במהלך המלחמה וששמו הוא פרנץ מורר[2]. היהודי סיפר את הדברים ומורר נעצר על ידי השלטונות הבריטיים באוגוסט 1947[3]. מורר הוסגר לידי שלטונות ברית המועצות, שהעמידו אותו לדין בווילנה. הוא נדון בשנת 1948 ל-25 שנות מאסר, אולם שוחרר לאחר שבע שנים וחזר לאוסטריה בשנת 1955[4], בעקבות חתימת אמנת המדינה האוסטרית. מורר מונה ליו"ר המרכז החקלאי המחוזי בליצאון והיה בעל אחוזה בגייסהורן. בשנת 1961 נתגלה דבר שחרורו של מורר[5] ובפברואר 1961 דרש שמעון ויזנטל את העמדתו לדין של מורר[6]. כן נעשתה פנייה מישראל לשלטונות אוסטריה להעמידו לדין[7]. במענה לפנייה נאמר שלא ניתן להעמידו לדין על הפשעים עליהם כבר נדון בווילנה, אך אם יובאו ראיות חדשות לפשעים אחרים יוכלו להעמידו לדין. במאי 1961 נעצר מורר באוסטריה לאחר שנציג אוסטריה במשפט אייכמן שמע עדויות מרשיעות על מורר[8]. לבקשת שלטונות אוסטריה אספה משטרת ישראל עדויות נגד מורר מניצולי גטו וילנה[9]. מורר טען להגנתו שהוא לא עסק בפגיעה ביהודים אלא עסק באספקת מצרכים חיוניים לתושבי הגטו[6].
ביוני 1963 הועמד מורר לדין בגראץ. 12 יהודים הגיעו מישראל כדי להעיד נגד מורר במשפט[2] וביחד העידו 20 עדים כי ראו במו עיניהם את מורר רוצח יהודים[10]. למרות זאת, המושבעים זיכו את מורר[11] פה אחד מ-15 אישומים ולגבי שני אישומים נוספים היו ארבעה מושבעים בעד הרשעה וארבעה נגד[12][13]. בעקבות הזיכוי התקיימו הפגנות ברחבי העולם נגד שחרור מורר[14]. לאחר שנה הורה בית המשפט העליון באוסטריה על העמדתו לדין מחדש של מורר[15][16], בנקודה אחת ספציפית[17], אך תוצאות המשפט לא השתנו. יוצאי וילנה בישראל המשיכו לדרוש את העמדתו לדין של מורר אל תוך שנות ה-70[18].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מ. דבורז'צקי, משפטו של רוצח יהודי וילנא מתחיל היום, הצופה, 10 ביוני 1963
- ^ 1 2 ח. שפיר, הרוצח מוילנה הועמד שוב למשפט חוזר, חרות, 11 ביוני 1963
- ^ נעצר ראש הגיסטאפו בוילנה, המשקיף, 5 באוגוסט 1947
- ^ להעמיד לדין את רוצח יהודי וילנה פרנץ מורר, חרות, 11 באפריל 1961
- ^ צורר יהודי וילנא מתהלך חופשי באוסטריה, חרות, 1 במרץ 1961
- ^ 1 2 מעצרו של פראנץ מורר, הארץ, 22 במאי 1961
- ^ תובעים הענשת פרנץ מורר רוצח 80,000 יהודי וילנה, הארץ, 20 במרץ 1961
- ^ רוצח יהודי ליטא, פרנץ מורר נעצר ע"י משטרת אוסטריה, למרחב, 14 במאי 1961
- ^ עדויות בישראל נגד פרנץ מורר, דבר, 16 במאי 1961
- ^ לילה לילה אני צועקת כך, מעריב, 13 ביוני 1963
- ^ ע. אונגר, המושבעים האוסטריים זיכו את פראנץ מורר, מעריב, 20 ביוני 1963
- ^ זוכה פ. מורר רוצח יהודים בגיטו וילנא, על המשמר, 20 ביוני 1963
- ^ הצדק הנאצי ניצח באוסטריה, חרות, 2 ביולי 1963
- ^ עצרת המונית בת"א נגד שיחדור מורר העבירה את עצומותיה לממשלת וינא, למרחב, 4 ביולי 1963
- ^ יחודש משפטו של פרנץ מורר, הַבֹּקֶר, 23 באפריל 1964
- ^ שלמה גינוסר, משפטו הרוצח מורר מתחדש, דבר, 23 באפריל 1964
- ^ וינה 1964: שיטפון גרמני ומסורת הקיםר ירום הודו, על המשמר, 22 במאי 1964
- ^ קריאה לדרוש הסגרת הפושע הנאצי מורר, דבר, 21 בספטמבר 1976