פרנק הול

פרנק הול
Frank Hol
לידה 4 ביולי 1845
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 ביולי 1888 (בגיל 43)
קמדן, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הייגייט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית ספר יוניברסיטי קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנק הול (באנגלית: Frank Hol;‏ 4 ביולי 1845 – 31 ביולי 1888) היה צייר בריטי, שהתמחה בציורים בריאליזם החברתי של הציור הוויקטוריאני. הוא גם היה צייר דיוקנאות, בעיקר מהסוג הרשמי של גברים מכובדים ומבוגרים, כולל בני משפחת המלוכה.[1]

הוא מת בשנות ה-40 המוקדמות לחייו, מה שייחסו כמה מבני דורו לעבודת יתר, מכיוון שהיה עסוק מאוד בעשרים השנים האחרונות לחייו. המוניטין שלו ירד במידה ניכרת לאחר מותו, והתערוכה בגלריה ווטס ב-2013 והקטלוג שלה היו תשומת הלב הראשונה כזו שקיבל במשך מאה שנה.[2]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הול נולד בלונדון למשפחה של חרטים ידועים, בהיותו בנו של פרנסיס הול, וכן אחיינו של ויליאם הול (הבן) ונכדו של ויליאם הול האב. הוא התחנך בעיקר בבית הספר האוניברסיטאי. הוא נכנס לבתי הספר של האקדמיה המלכותית ב-1860, והתקדם במהירות. הוא זכה במדליות כסף וזהב, וערך את הופעת הבכורה שלו כמציג ב-1864 עם "דיוקן" ו"התנתק מהכנסייה", "מלקט שרכים" (1865); "המבחן" (1866); "ההחלמה". הול זכה בתערוכה נודדת.[3]

פרנקל הול, האם הרגת פעם מישהו, אבא?

ב-1869 הוא גויס כאמן על ידי חרט העץ והרפורמטור החברתי ויליאם לוסון תומאס, לעבודה בעיתון החדש של תומאס, The Graphic. מעריצי הול כללו את וינסנט ואן גוך, שבמכתבים לאחיו תיאו ולחברו אנתון ואן רפרד הביע את הערצתו להול. בזמן שגר בלונדון ואן גוך חתך ואסף בקפידה את ההדפסים של הול שפורסמו ב-The Graphic.

בשנת 1886, הוא הפיק דיוקן של מילאיס כעבודת הדיפלומה שלו, אך בריאותו התדרדרה במהירות והוא מת בהמפסטד, צפון לונדון, ב-31 ביולי 1888.

הוא קבור בצד המערבי של בית הקברות הייגייט ואליו הצטרפה אשתו אנני לורה ב-10 ביוני 1931, שמתה בגיל 86 בביתם בהמפסטד.[4]

Frank Holl: Emerging from the Shadows הייתה תערוכה ב-2013 בגלריה ווטס בסארי, אנגליה, שכללה 14 ציורים של האמן. עם זאת, רבים מציוריו של הול אבדו; חשיבותם כמייצגים של ריאליזם חברתי מבטיחה שישמרו על ערכם.

הול היה מוצף בהזמנות, שהוא לא סירב, וכנראה מת מהמתח הרב שהיה מצוי בו.

הדיוקנאות העיקריים של הול כוללים דמויות של לורד רוברטס, שצוירו עבור המלכה ויקטוריה (1882); הנסיך מוויילס (1882–83); לורד דופרין, הדוכס מקליבלנד (1885); לורד אוברסטון, ג'ון ברייט, מר גלדסטון, ג'וזף צ'מברלין, ג'ון טניאל, ארל ספנסר, ויסקונט קרנברוק ועוד עשרות אחרים.[5]

גלריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשפל
    בשפל
  • הלוויה כפרית
    הלוויה כפרית
  • מקלפת תפוחי אדמה
    מקלפת תפוחי אדמה
  • הנסיך ג׳ורג׳
    הנסיך ג׳ורג׳

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק הול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Christies Lot Essay, Lot 80, Live Auction 1545 "Victorian, Pre-Raphaelite & British Impressionist Art", closed 17 June 2014; Frank Holl. "Prince George, Duke of Cambridge". Royal Collection Trust.
  2. ^ "Paint it black: Frank Holl, master of Victorian darkness". the Guardian. 18 June 2013
  3. ^ Stephens, Frederic George (1911). "Holl, Frank". In Chisholm, Hugh (ed.). Encyclopædia Britannica. Vol. 13 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 584–585.
  4. ^ "Memorials of St Paul's Cathedral" Sinclair, W. p. 468: London; Chapman & Hall, Ltd; 1909.
  5. ^ M. Bills (ed.), Frank Holl: Emerging from the Shadows, London, 2013