פרנקלין הגנבאק

פרנקלין ל. הגנבאק
Franklin L. Hagenbeck
פרנקלין ל. הגנבאק
פרנקלין ל. הגנבאק
לידה 25 בנובמבר 1949 (בן 75)
ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי בוסטר
השכלה
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 1971–2010 (כ־39 שנים)
דרגה לוטננט גנרל (צבא ארצות הברית) לוטננט גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ההררית ה-10
מפקד האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
פעולות ומבצעים
מבצע מטרה צודקת
מבצע אנקונדה
מלחמת אפגניסטן
מלחמת עיראק
עיטורים

מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)  מדליית השירות המצוין
כוכב הארד כוכב הארד (2)
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות (5)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנקלין ל. הגנבאקאנגלית: Franklin L. Hagenbeck; ‏ נולד ב-25 בנובמבר 1949) הוא לוטננט גנרל בדימוס בצבא ארצות הברית. הגנבאק שימש בין השאר כמפקד הדיוויזיה ההררית ה-10 וכמפקד האקדמיה הצבאית של ארצות הברית.

קריירה צבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנבאק החל את דרכו בצבא ארצות הברית עם הרשמו למכללה הצבאית וסט פוינט. לאחר שסיים את חוק לימודיו ב-1971, והוסמך כקצין בדרגת לוטננט. עם סיום לימודיו התגייס לצבא ועבר הכשרה כלוחם, קורס קציני חי"ר והסמכה כצנחן. הגנבאק שירת בחיל הרגלים של צבא ארצות הברית במגוון תפקידים ויחידות ושימש בין היתר כמפקד מחלקה ופלוגה. במבצע זעם דחוף, הפלישה למדינת האי גרנדה שבקריביים ב-1983, לחם בשורות הדיוויזיה המוטסת ה-82[1]. בהמשך שימש כמפקד גדוד וכעוזר מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101[2]. במלחמת אפגינסטן פיקד על הדיוויזיה ההררית ה-10[3]. בין היתר פיקד הגנבאק על חלק ניכר מן הכוחות במבצע אנקונדה[4]. לאחר מכן שימש כסגן ראש מטה צבא ארצות הברית ובתפקידו האחרון שימש כמפקד האקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנקלין הגנבאק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמוד 38.
  2. ^ שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמוד 98.
  3. ^ נועם אופיר, צ'ינוק דאון? רק לא זה, ביטאון חיל האוויר, גיליון 144 (245), ‏ 01.04.2002.
  4. ^ שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמוד 369.