| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מהלכים |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ECO | C44-C45 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תיעוד ראשון | ארקול דל ריו בספרו מ-1750 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מקור השם | סקוטלנד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פתיחת אב | משחק פתוח |
הפתיחה הסקוטית היא אחת מפתיחות השחמט השקטות. מרבית התאורטיקנים סבורים שהיא מביאה לשוויון העמדות. הרעיון המרכזי של הלבן בפתיחה הסקוטית הוא תפיסת עמדות במרכז. מקור שמה במשחק שנערך בשנת 1824 בחילוף מכתבים בין אדינבורו ולונדון, ושבו ניצחו הסקוטים בצורה משכנעת.
ההכאה היא הכרחית אם רוצים למנוע את התקדמות הרגלי ד, או לכידה ב-ה5.
כאן קיימת אפשרות של הקרבת רגלי מצד הלבן: 4.ג3, המכונה גמביט סקוטי (או "גמביט גרינג").
המסע המקובל בפתיחה הסקוטית (אפשר גם 5. ... ר-ג5). האיום על הרגלי ה4, שבא בעת ובעונה אחת עם פיתוח כלי שחור והכנת הצרחה של מלכו הוא המסע היעיל במצב זה.
המסע התאורטי המאפשר ללבן הצבת רץ ב-ד3, ללא איבוד זמן.
כמובן אין הוא לוכד ברגלי השני, שהיה גורם להחלפת מלכות ולאבוד זכות הצרחה מצד השחור.
המסע הנכון. פותח דרך ל-ר-ג8 ומגביר את האיום במרכז, כאחד. כאן, ובמסעים הבאים, יכול השחור להחליף את הפרש ב-ג3 ולגרום בכך להכפלת הרגלים הלבנים בטור ג'. המתלמד יודע, כי רגלי כפול אינו רצוי בדרך כלל; ומה עוד, כאשר הוא מבודד! בכל זאת, במקרה זה אין השחור מנצל הזדמנות זו, כיון שאין הוא נוטה להחליף את הרץ ב-4, כלי חשוב בהתקפה ובהגנה כאחת. אחרי ההחלפה תעמוד לרשות הרץ הלבן עמדה אסטרטגית חשובה ב-א3.
מרבית השחקנים הטירונים יעדיפו 8.ה5 נא מבלי להבחין כי אחרי 8. ... פ-ז4 ; יצטרך הלבן לדאוג לשלום הרגלי ב-ה5.
הלבן מאיים בליכדת הרגלי ד5, מאחר שהפרש השחור רתוק למשל: 11. ר:ו6, מה: ול; 12.פ: ד5, מה: ב3; 13. צ-ב1 והרץ השחור ב-ב4 אבוד. או: 11. פ: ד5, מה: ד5; 12. ר:ול, ז:ו6? ; 13. ר: ח7+ המלכה השחורה אבודה.
בזמן האחרון מעדיפים את התמרון: 11.פה2
המצב שקול.
עד כאן כמו בנוסח הקודם, אולם כאן מותר הלבן על החזרת הרגלי ומפתח את הרץ.
אפשרות אחרת : 6.ר:ו7 +, מ: וד ; 7. מה-ד5+ והלבן מחזיר לעצמו את הכלי.
המלכה השחורה נחלצת להגנת הרגלי ו7.
אם ינוע השחור 8. ... פ-א5, אזי 9. מה-ג3. איום על הפרש א5 ועל הרגלי ז7:
מצב העמדות שקול.