לידה |
3 ביוני 1904 וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
1 באפריל 1950 (בגיל 45) ברלינגטון, ארצות הברית |
לאום | אפרו-אמריקאים |
מקום קבורה | Lincoln Memorial Cemetery |
לימודי רפואה | הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מקגיל, המכללה לרופאים וכירורגים של אוניברסיטת קולומביה, קולג' אמהרסט |
תפקידים | רופא, כירורג, מרצה באוניברסיטה |
פרסים והוקרה | |
צאצאים | Charlene Drew Jarvis, Sylvia Drew Ivie |
צ'ארלס ריצ'רד דרו (3 ביוני 1904 - 1 באפריל 1950) היה רופא, חוקר ומנתח אמריקאי. ידוע בעיקר בתרומתו ובפיתוחיו בתחום עירויי הדם, שהצילו את חייהם של אלפי בני אדם.[1]
דרו נולד ב-3 ביוני 1904 למשפחה אפרו-אמריקאית ממעמד הביניים בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית. אביו, ריצ'רד, עסק בייצור שטיחים, ואמו, נורה, השתכרה כמורה. יחד עם שלושת אחיו, גדל והתחנך בשכונה מעורבת. החל לעבוד כבר בגיל 12 בתור מחלק עיתונים, וכשנה לאחר מכן כבר עבדו תחתיו שישה עובדים נוספים. במהלך שנות לימודיו בבית הספר עבד במספר עבודות נוספות, ביניהן מציל בבריכת שחייה ופועל בניין. דרו הצעיר הפך במהרה לאתלט מצטיין, ואף זכה במספר פרסים בתחום. במהלך חייו המוקדמים לא הביע כל עניין בתחום הרפואה. בשנת 1920 נפטרה אחת מאחיותיו, אלזי, כתוצאה מסיבוך של מחלת השחפת.[2]
לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1922, החל ללמוד במכללת אמהרסט במסצ'וסטס לאחר שזכה במלגה אתלטית. במהלך שנותיו בקולג' החל להתעניין לראשונה בתחומי הביולוגיה והרפואה.[2] בשנת 1926 סיים את לימודיו בקולג' והחל לעבוד כמדריך לביולוגיה וכמנהל אתלטי בקולג' בבולטימור שבמרילנד. כשנתיים לאחר מכן התקבל לפקולטה לרפואה באוניברסיטת מק'גיל שבמונטריאול, קנדה. בשנת 1933 סיים את לימודיו האוניברסיטאיים בהצטיינות והחל בהתמחות מעשית בבית חולים. במהלך ההתמחות, שנמשכה כשנתיים, עסק רבות במחקר, בעיקר בניסיון לפיתוח שיטה לטיפול בהלם באמצעות מתן נוזלים שונים. עיסוקו הממושך בתחום זה הוא שהקנה לא את בקיאותו הרבה בתחום עירוי הדם שבו יעסוק בהמשך חייו. החל משנת 1936 ועד למותו בשנת 1950 עסק דרו בעיקר בהוראה ובמחקר במוסדות אקדמיים שונים, ובשנת 1940 אף הפך לאפרו-אמריקאי הראשון בהיסטוריה שזכה בתואר דוקטור באוניברסיטת קולומביה.[2][3]
צ'ארלס ריצ'רד דרו מת מפצעיו ב-1 באפריל 1950 בברלינגטון שבקרוליינה הצפונית לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים והוא בן 45 בלבד.
בשנת 1940, לפני הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה ולאחר שסיים את לימודי הדוקטורט, גויס דרו לפרויקט "דם לבריטניה" ("Blood for Britain"), פרויקט שמטרתו הייתה פיתוח שיטות חדשניות לאחסון, שימור והפקת דם לעירוי לחיילי בריטניה. במסגרת עבודתו בפרויקט הגה מספר רעיונות מהפכניים בתחום עירויי הדם בפרט ובעולם הרפואה בכלל. דרו הקים מספר מוקדים בהם יכלו אזרחים לתרום דם, והיה ממפתחי הטכנולוגיה הנחוצה לשינוע התרומות ברכבים ייעודיים שכונו "Bloodmobiles" (בתרגום חופשי: "ניידות דם").[2][3] דרו הסיק גם שמרכיביו השונים של הדם, ביניהם פלזמת הדם ותאי הדם, ניתנים להפרדה ואחסון בנפרד בצורות שונות. נוסף על אלו, פיתח שיטה חדשנית לשימור תרומות הדם, ובכך סלל למעשה את הדרך להקמתם של בנקי הדם הראשונים.[1]