צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים

צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג	TCH
מדליות קיץ
מדליות חורף
	השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה)
	1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024
	השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה)
	1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022

צ'כוסלובקיה השתתפה במשחקים האולימפיים בין אולימפיאדת אנטוורפן (1920) לאולימפיאדת ברצלונה (1992). עד מלחמת העולם הראשונה, הייתה צ'כוסלובקיה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, אך ספורטאים מבוהמיה התחרו במשלחת נפרדת בכמה מהמשחקים. ב-1 בינואר 1993 התפרקה צ'כוסלובקיה לשתי מדינות, צ'כיה וסלובקיה, והחל מאולימפיאדת לילהאמר (1994) הן יוצגו בנפרד בידי שתי משלחות - הצ'כית והסלובקית. במהלך התקופה בה הייתה קיימת, נעדרה צ'כוסלובקיה מהמשחקים פעם אחת, כשהצטרפה לחרם הסובייטי על אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984).

לאורך השנים צברו הספורטאים הצ'כוסלובקים 143 מדליות, בהן 49 מדליות זהב. הענפים הבולטים ביותר הם התעמלות מכשירים (35 מדליות, מהן 12 מדליות זהב), אתלטיקה (24 מדליות, מהן 11 מדליות זהב) וקאנו/קיאק (12 מדליות, מהן 7 מדליות זהב). באולימפיאדות החורף צברו הספורטאים הצ'כוסלובקים 26 מדליות, אך רק שתיים מהן מדליות זהב, בקפיצות סקי ובהחלקה אומנותית.

היסטוריה

עד מלחמת העולם השנייה

המתעמל בדז'יך שופצ'יק, זוכה מדליית הזהב הראשונה בתולדות צ'כוסלובקיה, באולימפיאדת פריז (1924)

הופעתה הראשונה של צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים, באולימפיאדת אנטוורפן, הייתה גם החלשה בתולדותיה. הספורטאים הצ'כוסלובקים זכו בשתי מדליות ארד: האחת הושגה בידי נבחרת ההוקי קרח (לאחר ניצחון 0–1 על נבחרת שוודיה) והשנייה בידי הטניסאים לאדיסלב ז'מלה ומילאדה סקרבקובה בטורניר הזוגות המעורבים. נבחרת הכדורגל העפילה למשחק הגמר מול נבחרת בלגיה. בדקה ה-40 של המשחק, בפיגור 0–2, נטשה הנבחרת את המשחק במחאה על השיפוט, ועל כן נפסלה.

באולימפיאדת פריז (1924) עלה מספר המדליות ל-10, 9 מהן בהתעמלות. בדז'יך שופצ'יק זכה במדליית הזהב הראשונה בתולדותיה של צ'כוסלובקיה, בטיפוס על חבל, וכן זכה במדליית ארד בקרב-רב. רוברט פראז'אק זכה ב-3 מדליות כסף: בקרב-רב ובתרגילי הטבעות והמקבילים. יאן קוטני זכה במדליית כסף בתרגיל הקפיצות, לדיסלב ואכה זכה במדליות ארד בטיפוס על חבל ובתרגיל הטבעות, ובוהומיל מורקובסקי זכה במדליית ארד בקפיצות. במדליה העשירית, מדליית ארד, זכה מרים המשקולות בוהומיל דורדיס.

באולימפיאדת אמסטרדם (1928) עמד מספר המדליות על 9, מהן שתי מדליות זהב. חמש מהמדליות הושגו בהתעמלות. לדיסלב ואכה זכה במדליית זהב במקבילים ובמדליית כסף בטבעות, ועמנואל לפלר זכה במדליית כסף בקפיצות ובמדליית ארד בטבעות. שניהם זכו גם במדליית כסף בתחרות הקבוצתית. במדליית הזהב השנייה זכה הרוכב פרנטישק ונטורה בתחרות הקפיצות. המתאגרף יאן הרמנק זכה במדליית כסף, וכך גם המתאבק יינדז'יך מאודר. מרים המשקולות ירוסלב סקובלה זכה במדליית ארד.

בדומה למדינות רבות אחרות, שלחה צ'כוסלובקיה משלחת מצומצמת למדי לאולימפיאדת לוס אנג'לס (1932), בשל השפל הכלכלי הגדול. המדינה אף לא נשאה בעלויות המשלחת, והמימון הושג באמצעות תרומות. על אף שהשתתפו במשחקים רק שבעה ספורטאים צ'כוסלובקים (לרבות יהודים אביגדור אנגל ואוסקר הקש), הם זכו בארבע מדליות. במדליית הזהב היחידה זכה מרים המשקולות ירוסלאב סקובלה, שבאמסטרדם זכה במדליית ארד. מרים משקולות נוסף, וצלאב פשניצ'קה, זכה במדליית כסף, והישג דומה רשם המתאבק יוזף אורבן. פרנטישק דואודה זכה במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל.

באולימפיאדת ברלין (1936) זכו הספורטאים הצ'כים בשמונה מדליות, בהן שלוש מדליות זהב. חותרי הקאנו ולדימיר סירובטקה ויאן ברזאק-פליקס זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-1000 מטרים, וואצלב מוטל וזדנק שקרלנד עשו זאת במקצה ל-10000 מטרים. בוהוסלב קרליק זכה במדליית כסף במקצה היחידים ל-1000 מטר. במדליית הזהב השלישית זכה המתעמל אלואיס הודץ, בתרגיל הטבעות. לראשונה, גם נשים צ'כוסלובקיות זכו במדליה, נבחרת הנשים בהתעמלות, בתרגיל הקבוצתי. המתאבקים יוזף קלאפוך ויוזף הרדה זכו במדליות כסף, ובמדליית זהב נוספת זכה מרים המשקולות וצלאב פשניצ'קה, בפעם השנייה ברציפות. מתחרה צ'כוסלובקי נוסף שעורר עניין הוא האתלט זדנייק קובק, ולאו דווקא בשל הישגיו. קובק נולד כאישה, זדנקה קובקובה, וככזו קבעה שיאים לאומיים בקפיצה לרוחק, קפיצה לגובה ובכמה ריצות קצרות ובינוניות, וב-1934 אף קבעה שיא עולם בריצת 800 מטר. חודשים ספורים לפני האולימפיאדה, עברה קובקובה ניתוח לשינוי מין, ולמשחקים הגיעה כגבר, זדנק קובק^[1]. במשלחת הבריטית היה אתלט שהגיע למשחקים בנסיבות דומות.

אולימפיאדת לונדון (1948)

76 ספורטאים צ'כוסלובקים השתתפו באולימפיאדת לונדון (1948). הם זכו ב-11 מדליות, מהן 6 מדליות זהב, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות.

חותרי הקאנו שלטו ללא עוררין בענף. יוסף הולצ'ק ניצח במקצה ל-1000 מטר ופרנטישק צ'אפק ניצח במקצה ל-10000 מטר. במקצה הזוגות ל-1000 מטר ניצחו יאן ברזאק-פליקס ובוהומיל קודרנה. לברזאק-פליקס הייתה זו מדליית זהב אולימפית שנייה, לאחר ש-12 שנים קודם לכן זכה במדליית הזהב בברלין. במקצה היחיד בו לא ניצחו הצ'כוסלובקים, מקצה הזוגות ל-10000 מטר, זכו ואצלב האוול וייז'י פצקה במדליית כסף.

במשחקים אלה ערך אמיל זטופק, שכונה "הקטר הצ'כי", את הופעותיו הראשונות. בפעם השלישית בחייו בה רץ ריצת 10000 מטר הגיע למקום הראשון, ובריצת 5000 מטר זכה במדליית הכסף. נבחרת הנשים בהתעמלות שכללה זדנקה הונסובה זכתה אף היא במדליית זהב. אחת מחברות הנבחרת, אלישקה מיסקובה, נפטרה בלונדון משיתוק ילדים, ביום בו זכו חברותיה במדליית זהב. למחרת, בטקס חלוקת המדליות, הונף דגל צ'כוסלובקיה עם סרט שחור סביבו. היא זכתה במדליית זהב ובכך הייתה לספורטאית היחידה בהיסטוריה שזכתה במדליה אולימפית לאחר מותה. זדנק רוז'יצ'קה זכה במדליות ארד בתרגילי הקרקע והטבעות, ולאו סוטורניק זכה במדליית ארד בתרגיל הקפיצות, אותה חלק עם שני מתעמלים הונגרים. ספורטאי צ'כוסלובקי נוסף שזכה במדליית זהב בלונדון היה המתאגרף יוליוס טורמה. נבחרת הכדורסל הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת ברזיל, וסיימה במקום השביעי.

אולימפיאדת הלסינקי (1952)

אמיל זטופק (משמאל), לאחר זכייתו בריצת המרתון באולימפיאדת הלסינקי

באולימפיאדת הלסינקי (1952) צברו הספורטאים הצ'כוסלובקים 13 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, שהקנו לצ'כוסלובקיה את המקום השישי בטבלת המדליות, דירוג השיא שלה בכל הזמנים.

5 מהמדליות הושגו באתלטיקה. אמיל זטופק היה הספורטאי הבולט ביותר במשלחת, כשזכה במדליות זהב בריצת 5000 מטר, בריצת 10000 מטר ובריצת מרתון (שבה השתתף לראשונה בחייו). רעייתו, דנה זטופקובה, הייתה לאישה הצ'כוסלובקית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית בתחרות ליחידים, לאחר שזכתה במקום הראשון בהטלת כידון. אתלט נוסף, יוסף דולז'אל, זכה במדליית כסף בהליכה ל-50 ק"מ.

חותר הקאנו יוסף הולצ'ק שמר על תוארו במקמה ל-1000 מטרים ליחידים, בעוד ברזאק-פליקס וקודרנה הסתפקו במקום השני במקצה המקביל לזוגות. במקצה היחידים ל-10000 מטר זכה אלפרד יינדרה במדליית ארד. במדליות זהב נוספות זכו המתאגרף יאן זכרה ורביעיית החותרים. המתאבק יוסף רוז'יצקה זכה במדליית זהב, ומיקולאש אטהנאסוב זכה במדליית ארד. במדליית ארד נוספת זכתה נבחרת המתעמלות.

אולימפיאדת מלבורן (1956)

63 ספורטאים צ'כוסלובקים השתתפו באולימפיאדת מלבורן (1956), והישגיהם היו נמוכים בהרבה מאשר באולימפיאדות הקודמות: 6 מדליות, בהן מדליית זהב אחת, בה זכתה זורקת הדיסקוס אולגה פיקוטובה, שקבעה גם שיא אולימפי חדש (53.69 מטר). אתלט נוסף, ייז'י סקובלה, זכה במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל. אמיל זטופק התחרה רק במרתון, והסתפק במקום השישי. רוכב האופניים לדיסלב פואוצ'ק זכה במדליית כסף במרוץ נגד השעון, ויחד עם וצלאב מאכק זכה גם במדליית כסף במרוץ אופני טנדם. המתעמלת אווה בוסקובה זכתה במדליית כסף בתרגיל הקורה, ובמדליית כסף נוספת זכה הקלע אוטקר הוז'ינק, בירי בשלושה מצבים.

עם סיום המשחקים, הודיעה לספורטאים נציגי ממשלת צ'כוסלובקיה, כי עקב איומי טרור, לא יחזרו למולדתם בטיסה. הספורטאים הפליגו תחילה באנייה ממלבורן לוולדיבוסטוק, ולאחר מכן ברכבת הטרנס-סיבירית, ורק לאחר 31 ימים הסתיים מסעם המפרך בפראג.

אולימפיאדת רומא (1960)

באולימפיאדת רומא (1960) עלה מספר המשתתפים הצ'כוסלובקים ל-117. הם זכו ב-8 מדליות, בהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום העשירי בטבלת המדליות.

המתעמלת אווה בוסקובה שיפרה את הישגה ממלבורן וזכתה במדליית הזהב בתרגיל הקורה, וכן במדליית כסף בתחרות הקבוצתית. המתאגרף בוהומיל נמצ'ק זכה במדליית זהב, ויוסף נמץ זכה במדליית ארד. צמד החותרים ואצלב קוזאק ופאוול שמידט זכו במדליית זהב השלישית, במקצה הזוגות, ושמיניית החותרים זכתה במדליית ארד. דנה זטופקובה בת ה-38 זכתה במדליית כסף בהטלת כידון, והמתאבק בוהומיל קובאט זכה במדליית ארד. נבחרת הכדורסל סיימה במקום החמישי.

אולימפיאדת טוקיו (1964)

107 ספורטאים ייצגו את צ'כוסלובקיה באולימפיאדת טוקיו (1964). הם זכו ב-14 מדליות (שיא של כל הזמנים), מהן 5 מדליות זהב, ודורגו במקום התשיעי בטבלת המדליות.

הספורטאית הבולטת ביותר הייתה המתעמלת ורה צ'סלבסקה, שזכתה ב-3 מדליות זהב, בקרב-רב ובתרגילי הקורה והקפיצות, וגם הייתה שותפה לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף. שני האלופים האולימפיים האחרים היו המתאבק האנס זדראז'ילה ורוכב האופניים ייז'י דאלר במרוץ המרדף. באתלטיקה זכו הצ'כוסלובקים בשתי מדליות כסף, יוסף אודלוז'יל בריצת 1500 מטר ולודוויק דאנייק בזריקת דיסקוס. במדליית כסף נוספת זכה המתאבק ייז'י קורמניק. צמד החותרים ולדימיר אנרס ופאוול הופמן זכה במדליית ארד, וכך גם שמיניית החותרים. במדליית ארד נוספת זכה הקלע לובומיר נצובסקי, בירי באקדח אש מהירה.

נבחרת הכדורגל זכתה במדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר 1–2 על נבחרת גרמניה, והפסידה במשחק הגמר לנבחרת הונגריה באותה תוצאה. גם נבחרת הכדורעף זכתה במדליית כסף, לאחר שסיימה את המשחקים עם הפסד בודד לנבחרת ברית המועצות.

אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)

מספר שיא של 121 ספורטאים ייצג את צ'כוסלובקיה באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968). הם זכו ב-13 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, המספר הגבוה אי-פעם, ודורגו במקום השביעי בטבלת המדליות.

גם במשחקים אלה הייתה צ'סלבסקה הספורטאית הבולטת במשלחת, לאחר שזכתה בארבע מדליות זהב (בקרב-רב, ובתרגילי הקרקע, המקבילים והקפיצות), במדליית כסף אישית אחת (בתרגיל הקורה) ובמדליית כסף קבוצתית אחת. צ'סלבסקה ניצלה את הבמה שניתנה לה גם למחאה מינורית נגד פלישת הצבא האדום לצ'כוסלובקיה לשם דיכוי "האביב של פראג" שבועות ספורים קודם לכן. בתחרויות בהן זכתה במדליית כסף, זכו ספורטאיות סובייטיות במדליות הזהב, וצ'סלבסקה הרכינה את ראשה בעת שנוגן המנון ברית המועצות. עם שובה לצ'כוסלובקיה הושעתה מפעילות ספורטיבית.

האתלטית מילוסלבה רזקובה זכתה במדליית זהב בקפיצה לגובה, ולודוויק דאנייק זכה במדליית ארד. הקלע יאן קורקה זכה במדליית זהב בירי בשלושה מצבים, ובמדליית זהב נוספת זכתה הקופצת למים מילנה דוכקובה, בקפיצה מ-10 מטר. שני מתאבקים, מירוסל זמאן ופטר קמנט זכו במדליות ארד. נבחרת הכדורעף דורגה במקום השלישי, אחרי נבחרות ברית המועצות ויפן, וזכתה אף היא במדליית ארד. נבחרת הנשים סיימה במקום השישי.

אולימפיאדת מינכן (1972)

הישגיה של צ'כוסלובקיה באולימפיאדת מינכן (1972) ירדו ל-8 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. בהיעדרה של צ'סלבסקה, אף אחת מהמדליות לא הייתה בהתעמלות.

לודוויק דאנייק, שבטוקיו ובמקסיקו סיטי זכה במדליות כסף וארד בזריקת דיסקוס, זכה במינכן במדליית זהב. אתלטית נוספת, אווה שורנובה, זכתה במדליית ארד בקפיצה לרוחק. במדליית הזהב השנייה זכה המתאבק ויטזסלאב מאכה. צמד החותרים עם הגאי זכה במדליית כסף ורביעיית החותרים עם הגאי זכתה במדליית ארד. מילנה דוכקובה איבדה את תוארה בקפיצה למים מ-10 מטר, אך זכתה במדליית כסף, ובמדליית כסף נוספת זכה הקלע לדילסב פאלטה, בירי באקדח אש מהירה.

נבחרת הכדוריד זכתה במדליית כסף, לאחר שהפסידה במשחק הגמר 16–21 ליוגוסלביה. נבחרת הגברים בכדורעף סיימה במקום השישי, נבחרת הנשים בכדורעף סיימה במקום השביעי ונבחרת הגברים בכדורסל סיימה במקום השמיני.

אולימפיאדת מונטריאול (1976)

באולימפיאדת מונטריאול (1976) השתתפו 150 ספורטאים צ'כוסלובקים, והם הגיעו להישג דומה לזה ממינכן.

זוכי מדליות הזהב היו רוכב האופניים אנטון טקאץ', במרוץ הספרינט, והקלע יוסף פנאצ'ק, בסקיט. יאן בארטו זכה במדליית ארד בקרב חמש מודרני, והיה שותף לזכייתה של הנבחרת הצ'כוסלובקית במדליית הכסף. המתאבק ויטזסלאב מאכה איבד את תוארו, אך זכה במדליית כסף. הלנה פיבינגרובה זכתה במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל, ובמדליות ארד נוספות זכו רביעיית החותרים וצמד החותרים עם הגאי. נבחרת הנשים בכדורסל סיימה במקום הרביעי, ונבחרת הגברים סיימה במקום השישי. נבחרת הגברים בכדורעף סיימה במקום החמישי, ונבחרת הכדוריד סיימה במקום השביעי.

אולימפיאדת מוסקבה (1980)

מדינות רבות החרימו את אולימפיאדת מוסקבה (1980) בשל הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. מדינות הגוש המזרחי, ובהן צ'כוסלובקיה, שלחו למשחקים משלחות גדולות. צ'כוסלובקיה עצמה שלחה 224 ספורטאים, שזכו ב-14 מדליות, אך רק שתיים מהן מדליות זהב.

מרים המשקולות אוטה זרמבה זכה במדליית זהב, ודושאן פולאצ'יק זכה במדליית ארד. שני אתלטים זכו במדליות כסף: אימריך בוגאר בזריקת דיסקוס וירמילה קרטוכווילובה בריצת 400 מטר. נבחרות רוכבי האופניים, במרוץ נגד השעון ובמרוץ מרדף, זכו במדליות ארד. גם בהיאבקות זכו הצ'כוסלובקים בשתי מדליות ארד, דן קראבין ויוליוס סטרניסקו. במדליות ארד נוספות זכו המתאגרף יאן פרנק, הג'ודוקא ולדימיר קוצמן, צמד החותרים ואצלב ווכוסקה וזדנק פצקה, והתעמל ייז'י טבק, בתרגיל הטבעות.

נבחרת הכדורגל זכתה במדליית הזהב, לאחר שגברה במשחק הגמר 0–1 על נבחרת גרמניה המזרחית. נבחרת הנשים בהוקי שדה זכתה במדליית כסף בטורניר הנשים הראשון בתולדות המשחקים האולימפיים, לאחר שדורגה אחרי נבחרת זימבבואה. נבחרת הנשים בכדוריד סיימה במקום החמישי ונבחרת הגברים בכדורעף דורגה במקום השמיני.

אולימפיאדת סיאול (1988)

צ'כוסלובקיה הצטרפה לחרם הסובייטי על אולימפיאדת לוס אנג'לס, ושבה והשתתפה במשחקים באולימפיאדת סיאול (1988). 171 ספורטאים צ'כוסלובקים נטלו חלק במשחקים, והם זכו ב-8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב.

הטניסאי מירוסלב מצ'יז' זכה במדליית זהב, לאחר שגבר בחצי הגמר על השוודי סטפן אדברג ובמשחק הגמר על האמריקני טים מאיוט. מצ'יז' זכה גם במדליית ארד בטורניר הזוגות, יחד עם מילאן שרייבר. צמד הטניסאיות יאנה נובוטנה והלנה סוקובה זכו במדליית כסף.

באתלטיקה, זכה יוזף פריבילינץ במדליית הזהב בהליכה ל-20 ק"מ, ויאן ז'לזני זכה במדליית כסף בהטלת כידון. במדליית הזהב השלישית זכה הקלע מירוסלב וארגה, בירי בשכיבה. קלע נוסף, מירוסלב בדנאז'יק, זכה במדליית כסף בטראפ. המתאבק יוזף לוהיניה זכה במדליית ארד. נבחרת הנשים בכדוריד סיימה במקום החמישי, ונבחרת הגברים סיימה במקום השישי. נבחרת הנשים בכדורסל הפסידה בכל משחקיה וסיימה במקום השמיני.

אולימפיאדת ברצלונה (1992)

בהופעתה האחרונה של צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים, חודשים ספורים לפני התפרקותה, השתתפו 209 ספורטאים. הם זכו ב-7 מדליות, מהן 4 מדליות זהב.

יאן ז'לזני שיפר את הישגו מסיאול וזכה במדליית זהב בהטלת כידון. הייתה זו לו מדליית זהב ראשונה מתוך 3 רצופות. את השתיים הבאות השיג במדי המשלחת הצ'כית. אתלט נוסף, רוברט זמייליק, זכה במדליית כסף בקרב עשר. חותר הקאנו לוקאש פולרט זכה במדליית זהב בסלאלום, ובמקצה הזוגות זכו ייז'י רוהאן ומירוסלב שימק במדליית זהב. הקלע פטר הרדליצ'קה זכה במדליית זהב בטראפ, וקלע נוסף, לובוש רצ'אנסקי, זכה במדליית ארד בירי במטרה נעה. במדליה השביעית, מדליית כסף, זכה החותר וצלאב חלופה. נבחרת הנשים בכדורסל סיימה במקום השישי.

אולימפיאדות החורף

באולימפיאדות החורף השתתפה צ'כוסלובקיה החל מהאולימפיאדה הראשונה שנערכה, אולימפיאדת שאמוני (1924).

הצ'כוסלובקי הראשון שזכה במדליה אולימפית היה קופץ הסקי רודולף בורקרט. בורקרט, שהיה גרמני אזרח צ'כוסלובקיה, זכה במדליית ארד באולימפיאדת סנט מוריץ (1928). המדליה הבאה הושגה רק באולימפיאדת סנט מוריץ (1948), כאשר נבחרת ההוקי קרח זכתה במדליית הכסף. הנבחרת סיימה במאזן זהה לזה של נבחרת קנדה, שבעה ניצחונות ותיקו אחד, אך דורגה אחריה בשל הפרש שערים. באולימפיאדת אוסלו (1952) דורגה הנבחרת במקום הרביעי, ובאולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956) במקום החמישי. הפעם הבאה בה זכה ספורטאי צ'כוסלובקי במדליה הייתה באולימפיאדת סקוו ואלי (1960), בה זכה המחליק האמנותי קארול דיווין במדליית כסף. נבחרת ההוקי קרח סיימה באותם משחקים במקום הרביעי, ובאולימפיאדת אינסברוק (1964) זכתה במדליית הארד, לאחר שדורגה אחרי נבחרותיהן של ברית המועצות ושוודיה.

באולימפיאדת גרנובל (1968) זכה קופץ הסקי ייז'י ראשקה במדליית הזהב הראשונה לזכותה של צ'כוסלובקיה, בקפיצה מגבעה רגילה. ראשקה זכה גם במדליית כסף בקפיצה מגבעה גבוהה. המחליקה האמנותית האנה מסקובה זכתה במדליית ארד והייתה לאישה הצ'כוסלובקית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית במשחקי החורף. נבחרת ההוקי קרח זכתה במדליית כסף, לאחר שדורגה אחרי ברית המועצות.

באולימפיאדת סאפורו (1972) שוב זכה ספורטאי צ'כוסלובקי במדליית זהב, המחליק האומנותי אונדריי נפלה. הלנה שיקולובה זכתה במדליית ארד בסקי למרחקים, במרוץ ל-5 ק"מ, ונבחרת ההוקי קרח זכתה אף היא במדליית ארד, לאחר שדורגה אחרי נבחרות ברית המועצות וארצות הברית. באולימפיאדת אינסברוק (1976) זכתה נבחרת ההוקי קרח במדליית כסף, לאחר שדורגה אחרי ברית המועצות. באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) זכתה קווטה יריובה במדליית ארד בסקי למרחקים, במרוץ ל-5 ק"מ. נבחרת ההוקי קרח סיימה במקום החמישי.

באולימפיאדת סרייבו (1984) זכו הצ'כוסלובקים במספר שיא של 6 מדליות, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. קווטה יריובה שחזרה את הישגה מלייק פלאסיד, וזכתה במדליית ארד במרוץ ל-5 ק"מ, וכן הייתה שותפה לזכייתה של הנבחרת הצ'כוסלובקית במדליית כסף במרוץ השליחות ל-5 ק"מ. גולשת הסקי האלפיני אולגה חרווטובה זכתה במדליית ארד בגלישה במורד, פאוול פּלוץ (אנ') זכה במדליית ארד בקפיצות סקי מגבעה גבוהה, ובמדליית ארד נוספת זכה המחליק האמנותי יוזף סבובצ'יק. נבחרת ההוקי קרח זכתה במדליית כסף, לאחר שדורגה אחרי נבחרת ברית המועצות.

באולימפיאדת קלגרי (1988) ירד מספר המדליות לשלוש. פאוול פּלוץ שיפר את הישגו מסרייבו, וזכה במדליית כסף בקפיצה מגבעה רגילה. במדליית הארד באותה תחרות זכה ייז'י מאלץ. במדליית ארד נוספת זכו השליחים במרוץ הסקי למרחקים ל-10X4 ק"מ. נבחרת ההוקי קרח סיימה במקום השישי. באולימפיאדת החורף האחרונה בה השתתפה, אולימפיאדת אלברוויל (1992), צברה המשלחת הצ'כוסלובקית 3 מדליות ארד: המחליק האמנותי פטר בארנה, נבחרת הגברים בקפיצות סקי ונבחרת ההוקי קרח, שניצחה את ארצות הברית 1–6 במשחק על המקום השלישי.

מדליות

ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים

לפי אולימפיאדה

באולימפיאדות הקיץ:^[2]

אולימפיאדה	זהב	כסף	ארד	סך הכל
אולימפיאדת אנטוורפן (1920)	0	0	2	2
אולימפיאדת פריז (1924)	1	4	5	10
אולימפיאדת אמסטרדם (1928)	2	5	2	9
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932)	1	2	1	4
אולימפיאדת ברלין (1936)	3	5	0	8
אולימפיאדת לונדון (1948)	6	2	3	11
אולימפיאדת הלסינקי (1952)	7	3	3	13
אולימפיאדת מלבורן (1956)	1	4	1	6
אולימפיאדת רומא (1960)	3	2	3	8
אולימפיאדת טוקיו (1964)	5	6	3	14
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)	7	2	4	13
אולימפיאדת מינכן (1972)	2	4	2	8
אולימפיאדת מונטריאול (1976)	2	2	4	8
אולימפיאדת מוסקבה (1980)	2	3	9	14
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)	לא השתתפה
אולימפיאדת סיאול (1988)	3	3	2	8
אולימפיאדת ברצלונה (1992)	4	2	1	7
סך הכל	49	49	45	143

באולימפיאדות החורף:^[2]

אולימפיאדה	זהב	כסף	ארד	סך הכל
אולימפיאדת שאמוני (1924)	0	0	0	0
אולימפיאדת סנט מוריץ (1928)	0	0	1	1
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1932)	0	0	0	0
אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936)	0	0	0	0
אולימפיאדת סנט מוריץ (1948)	0	1	0	1
אולימפיאדת אוסלו (1952)	0	0	0	0
אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956)	0	0	0	0
אולימפיאדת סקוו ואלי (1960)	0	1	0	1
אולימפיאדת אינסברוק (1964)	0	0	1	1
אולימפיאדת גרנובל (1968)	1	2	1	4
אולימפיאדת סאפורו (1972)	1	0	2	3
אולימפיאדת אינסברוק (1976)	0	1	0	1
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980)	0	0	1	1
אולימפיאדת סרייבו (1984)	0	2	4	6
אולימפיאדת קלגרי (1988)	0	1	2	3
אולימפיאדת אלברוויל (1992)	0	0	3	3
סך הכל	2	8	15	25

מרים המשקולות ירוסלב סקובלה, שזכה במדליית זהב בלוס אנג'לס (1932) ובמדליית ארד באמסטרדם (1928), במהלך המשחקים באמסטרדם
ייז'י סקובלה, זוכה מדליית הארד בהדיפת כדור ברזל, אולימפיאדת מלבורן
הקופצת למים מילנה דוכקובה, שזכתה במדליית זהב באולימפאדת מקסיקו סיטי, באימון על טרמפולינה

לפי ענף

בענפי הקיץ:^[3]

ענף	זהב	כסף	ארד	סך הכל
התעמלות מכשירים	12	13	10	35
אתלטיקה	11	8	5	24
קאנו/קיאק	7	4	1	12
קליעה	4	3	2	9
הרמת משקולות	3	2	3	8
איגרוף	3	1	2	6
חתירה	2	2	7	11
אופניים	2	2	2	6
היאבקות	1	7	7	15
טניס	1	1	2	4
כדורגל	1	1	0	2
קפיצה למים	1	1	0	2
רכיבה	1	0	0	1
קרב חמש מודרני	0	1	1	2
כדורעף	0	1	1	2
הוקי שדה	0	1	0	1
כדוריד	0	1	0	1
ג'ודו	0	0	1	1
סך הכל^[א]	49	49	44	142

בענפי החורף:^[3]

ענף	זהב	כסף	ארד	סך הכל
קפיצות סקי	1	2	4	7
החלקה אומנותית	1	1	3	5
הוקי קרח^[א]	0	4	4	8
סקי למרחקים	0	1	4	5
סקי אלפיני	0	0	1	1
סך הכל^[א]	2	8	16	26

ביאור

^ ¹ ² ³ אי ההתאמה בין מספר המדליות לפי אולימפיאדות למספר המדליות לפי ענפים נובע ממדליית ארד בהוקי קרח שהוענקה במסגרת אולימפיאדת הקיץ ב-1920

ראו גם

הערות שוליים

^ "Chenage of Sex", טיים מגזין, 24.8.1936
^ ¹ ² "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-13 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
^ ¹ ² "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-13 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)

[איהתאמה-4] ¹ ² ³ אי ההתאמה בין מספר המדליות לפי אולימפיאדות למספר המדליות לפי ענפים נובע ממדליית ארד בהוקי קרח שהוענקה במסגרת אולימפיאדת הקיץ ב-1920

[1] "Chenage of Sex", טיים מגזין, 24.8.1936

[לפימשחקים-2] ¹ ² "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-13 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)

[לפיספורט-3] ¹ ² "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-13 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)

[1]

[2]

[3]

[א]