צ'נגדו יי-לונג-1

צ'נגדו יי-לונג-1
מאפיינים כלליים
יצרן קבוצת התעשייה האווירית צ'נגדו עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 9.05 מטר
גובה 2.77 מטר
מוטת כנפיים 14 מטר
משקל טעון 1,100 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 280 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 4,000 ק"מ
שהות באוויר 20 שעות
סייג רום 5 ק"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'נגדו יי-לונג-1 (בסינית: 翼龙-1; בפין-יין: Yì-Lóng-1; מכונה גם Chengdu GJ-1 או Wing Loong 1) הוא כלי טיס בלתי מאויש לגובה בינוני (MALE), שפותח על ידי התאגיד הסיני התעשייה האווירית צ'נגדו. הוא מיועד לשימוש כפלטפורמת מעקב וסיור אווירי, ומסוגל לשאת נשק אוויר-קרקע.[1]

עיצוב ופיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנן ופותח על ידי המכון לעיצוב מטוסים של צ'נגדו (CADI), חטיבה של תאגיד תעשיית התעופה של סין (AVIC),[2][3] הוא בעל דמיון מובהק במראה למשפחת המל"טים Predator ו Reaper שפותחו על ידי ארצות הברית.[3][4] יי-לונג מצויד במגוון חיישנים, כולל צריח אינפרא אדום צופה קדימה ומכ"ם מפתח סינתטי.[2] בנוסף, המל"ט מסוגל לשאת נשק.[4] קיבולת המטען הכוללת שלו עבור חיישנים וכלי נשק היא 200 ק"ג.[2]

היסטוריה תפעולית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי CADI, היי-לונג1 עבר בדיקות טיסה והוכיח את עצמו כמוצלח, כאשר תוכנית ניסויי הטיסה כוללת ניסויי נשק של פצצות וטילי אוויר-קרקע.[2]

דגם של יי-לונג1 הוצג בתערוכת התעופה והחלל הבינלאומית של סין 2010 בג'והאי, ההכרה הפומבית הראשונה לתוכנית.[3][4] עם זאת, נטען על ידי AVIC כי המל"ט הוצג בתערוכת האוויר של 2008.[2] המל"ט אושר לייצוא על ידי הרשויות הסיניות; היי-לונג1 הוערך על ידי פקיסטן, אך לא נבחר לרכש.[2]

ידוע שדגם אחת מהסוג אבד בתאונה במהלך 2011.[5]

חטיבת הייצוא הביטחוני של סין מנהלת את הייצוא של המל"ט ו-100 פריטים יוצאו נכון לסוף 2018.[6] מספר לא ידוע של מל"טים נרכשו על ידי ערב הסעודית במאי 2014. [7]

מאז 2011, סין מכרה את ה-יי-לונג1 גם לכמה מדינות באפריקה ובמזרח התיכון, כולל ניגריה, מצרים ואיחוד האמירויות הערביות, בסכום מוערך של מיליון דולר ליחידה.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'נגדו יי-לונג-1 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Wong, Edward. (2013, September 21). "Hacking U.S. Secrets, China Pushes for Drones," The New York Times, p.A1 ff.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Wall 2010
  3. ^ 1 2 3 Minnick 2010
  4. ^ 1 2 3 Zeitler 2011, p.25.
  5. ^ "Chinese Predator UAV look-alike crashes".
  6. ^ "China: roll-out ceremony for 100th export of Pterodactyl-1, or Yilong-1, drone | January 2019 Global Defense Security army news industry | Defense Security global news industry army 2019 | Archive News year". Armyrecognition.com. נבדק ב-2020-06-09.
  7. ^ Saudi Arabia signs deal for China's Pterodactyl drone (אורכב 13.05.2014 בארכיון Wayback Machine) - WantChinatimes.com, 6 May 2014
  8. ^ Joseph E. Lin (20 במרץ 2015). "China's Weapons of Mass Consumption". Foreign Policy. {{cite web}}: (עזרה)