צ'רי מורגה

צ'רי מורגה
Cherríe Moraga
לידה 25 בספטמבר 1952 (בת 72)
ויטייר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום צ'יקאנה
מקום לימודים Immaculate Heart College, אוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית, ספרדית
נושאי כתיבה פמיניזם, גזענות, פוסט-קולוניאליזם
יצירות בולטות This Bridge Called My Back: Writings by Radical Women of Color
פרסים והוקרה Critics' Circle; PEN West; American Book Award; פרס למדא לספרות
cherriemoraga.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'רי לורנס מורגה (באנגלית: Cherríe Lawrence Moraga;‏ נולדה ב-25 בספטמבר 1952, ארצות הברית) היא מחזאית, משוררת וכותבת מסות, המגדירה את עצמה כלסבית, פמיניסטית ופעילה חברתית צ'יקאנה. תחומי העניין המרכזיים שלה הם הצמתים של מגדר, מיניות וגזע ובמיוחד יצירה תרבותית של נשים של צבע.[1] בעבודתה היא אורגת שירה, פרוזה וכתיבת זיכרונות.[1][2] כמו כן, מורגה מלמדת כתיבה יצירתית, עוסקת בתיאטרון צ'יקאנו-לטינו, מלמדת לימודי ילידים, כותבת מחזות ועוד.[3]

מורגה היא אמנית המשכן באוניברסיטת סטנפורד (מאז 2008), במחלקות הדרמה, הספרדית והפורטוגזית[3] ועוסקת בתיאטרון ואומנויות במה ובמחקרים השוואתיים בתוכנית לחקר גזע ומוצא אתני. היא שימשה כאומנית הבית של מרכז תיאטרון בראבה (Brava Theater Center),[4] שהוא ארגון רב-תרבותי לנשים בסן-פרנסיסקו, בשנים 1990-1996.[5] מחזותיה ופרסומיה של מורגה קיבלו הכרה לאומית, לרבות מענקים ופרסים רבים הכוללים מענק להתמחות בכתיבה לתיאטרון, (TCG Theatre Artist Residency Grant), פרס על מפעל חיים מטעם האגודה ללימודי אמריקה (The American Studies Association Lifetime Achievement Award), פרס למדא המוענק על פריצת דרך בתחום הספרות הלהט"בית, (Lambda Foundation “Pioneer” award), מענק תיאטרון של הקרן הלאומית לאמנויות, המאפשרת למחזאים ליצור ולפעול בתוך הקהילה (NEA Theatre Playwrights' Fellowship), ושתי מלגות מטעם הקרן האמריקאית החדשה למחזאות (New American Plays Awards). בשנת 2007 זכתה במלגת רוקפלר לספרות (United States Artist Rockefeller Fellowship for Literature) ופרס לדרמה מטעם ארגון פן.[3][1][2] בשיתוף עם גלוריה אנזלדואה, מורגה ערכה את הספר This Bridge Called My Back: Writings by Radical Women of Color, שיצא לראשונה בשנת 1981 וזכה בפרס בשנת 1986.[1]

השנים הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רי מורגה נולדה בשם צ'רילורנס, כבת תערובת לאמה, אלווירה מורגה, אמריקאית ממוצא מקסיקני (נולדה בקליפורניה ב-1914) ולאביה ג'וזף לורנס, קנדי-אמריקאי (נולד בסן-פרנסיסקו ב-1926),[6][5] שבא ממשפחה קטנה ו"אומץ" על ידי הצד המקסיקני של המשפחה.[7] אביה שנולד כבן למשפחת סלאטר אימץ את שם משפחתו של אביו החורג, לורנס (Lawrence). מאוחר יותר, בסוף שנות ה-70, היא אימצה את שם המשפחה של אמה, מורגה, מכיוון שלורנס לא היה אפילו השם האמיתי של אביה וגם מפני שהקשר למשפחת אמה היה חזק בהרבה ואלה היו הקשרים שאיתם הייתה מזוהה. היא שמרה על השם לורנס כשם אמצעי.[5]

מורגה נולדה בוויטייר, קליפורניה[6] וחיה עם משפחתה במזרח לוס אנג'לס בשכנות לסבתה, אֵם אמה (שמוצאה בסונורה שבמקסיקו), ובקרבת בני משפחה רבים נוספים.[5] הזהות והזיקה וכן עבודתה ויצירתה, של מורגה מושפעות במידה רבה ממשפחתה המורחבת ובעיקר מאמה שהייתה דמות חזקה ומספרת סיפורים מוכשרת, אף על פי שלא ידעה לקרוא ולכתוב היטב.[7] היא כותבת "לקחתי את חייה של אמי לתוך לבי".[8] היא אומרת שהתחושה שהנפש שלה באה מהאהבה של אמה, דודותיה אחייניה ושאר בני המשפחה המורחבת הכוללת מאות אנשים.[5][7]

זהות צ'יקאנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהותה של מורגה מושפעת במידה רבה מהיותה בת תערובת לאב לבן ולאם ממוצא מקסיקני.[7] במאמרה "La Guera" (שמשמעותו: בהירת העור) שהופיע בספרה This Bridge Called My Back היא אומרת: "מהי האחריות שלי כלפי השורשים שלי, הן הלבנים והן החומים? כלפי דוברי אנגלית ודוברי ספרדית? אני אישה עם רגל כאן ורגל שם ואני מסרבת לפיצול בין שני העולמות. אני חשה צורך בדיאלוג".[8] היא הבינה שלעורה הבהיר יש ערך במשפחתה וזאת הסיבה שבגללה היא נחשבה בעיני הסביבה לחכמה יותר. עם זאת, היה כל הזמן מעין חשד שהיא 'תבגוד' במקסיקניות שלה. אך כל מה שרצתה זה להיות כמו שאר בני משפחתה. "רק רציתי להיות חוּמה".[9] עבור אמה, המשמעות של להיות צ'יקאנה היא להיות "פחות" ולכן דחפה את ילדיה להיות "יותר אמריקאים" באמצעות השכלה ועבודה קשה, על מנת להחלץ מעוני ומנבערות. זאת מפני שלדעתה ככל שיצליחו ביעילות רבה יותר להיות חלק מ"העולם-הלבן" עתידם יהיה מובטח[8] והיא קיבלה עידוד ממשפחתה להזדהות עם הזרם המרכזי. מורגה ובני דורה הצ'יקאנים היו דור ראשון של לומדים[7] והראשונים מתוכם שיצאו ללימודים גבוהים.[5]

זהות לסבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזהות שממנה לא יכלה להימלט הייתה הזהות הלסבית. ההכרה בלסביות שלה גרמה לה להבין שיש לה זהות שאינה קשורה לצבע העור. היא ידעה שהיא 'שונה' מגיל צעיר מאוד וכבר בגיל 11 הבינה שהיא נמשכת לנשים וזה הפחיד אותה מאוד. מורגה מספרת שחשבה ששוכנים בה שדים[7]והרגישה שהיא חוטאת, מכיוון שלכנסייה הייתה עמדה נוקשה לגבי חטא ההומוסקסואליות.[9] כתוצאה מכך היו לה סיוטים רבים במהלך שנות ההתבגרות.[5] בזמן הלימודים בבית ספר התיכון היא הדחיקה את נושא המיניות שלה אך לאחר שחוותה יחסים הטרוסקסואליים היא הבינה שהיא לסבית. באותה תקופה היא פחדה שהחשיפה תגרום לה לאבד את כל משפחתה.[10]

לאחר שמורגה סיימה את המכללה והתחילה להיות פעילה מבחינה מינית, היא נחשפה לראשונה כלסבית בפני אמה, כי לא יכלה להכחיש ולהסתיר את זה יותר.[7] היא אף פעם לא שמעה את המילים צ'יקאנה ולסבית באותו משפט, אלא כביטוי גנאי, לכן כשכתבה את זה כדי לתאר את עצמה היא חשבה שהיא הולכת לגיהנום[10] למרות הפחד שלה לספר והקושי של אמה לשמוע את הגילוי, היא קיבלה אותה. היא כותבת: "מגע של אישה הסעיר את דמי. אלוהים אף פעם לא סלח לי, אבל אמי סלחה".[8] חשיפת הסוד גרמה לה לתחושת שחרור גדולה ואפשרה לה לראשונה לכתוב ללא סודות.[7] ברגע שהיא הצליחה לגשר על הפער בין המשפחה שלה ובין מי שהיא אמורה להיות, היא הרגישה שהיא יכולה להתחיל לעשות דברים בעלי משמעות בחייה.[5]

תודעה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק לאחר שמורגה נחשפה כלסבית היא התחילה לקשר בין זה לבין צורות אחרות של דיכוי, כולל הזכות שלה להיות צ'יקאנה.[11] לדבריה, צ'יקאנה הוא מושג פוליטי. זוהי תנועה של אמריקאים ממוצא מקסיקני שמצהירים על זכותם לחיות בארצות הברית. התנועה הצ'יקאנית עלתה יחד עם תנועות לשחרור השחורים והתנועות לזכויות נשים בארצות הברית באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20.[7] זמן קצר אחרי שסיימה את לימודיה במכללה בלוס אנג'לס היא הבינה שהסיבה עיקרית לניכור המוחלט ולפחד שלה מפני בני כיתתה היה מושרש תחת מעמד ותרבות.[8] אחרי שהזדהתה כלסבית ונוצר בינה לבין אמה קשר אוהד, היא החלה להבין את הדיכוי של אמה בשל היותה עניה, חסרת השכלה וצ'יקאנה.[12] היא נבהלה כשהבינה שהפנימה את אותה גזענות ואת תחושת הנחיתות המעמדית, כשאובייקט הדיכוי אינו נמצא מחוצה לה, אלא מתחת לעור שלה[8] לטענתה, אי אפשר להבין בעיות של סקסיזם וגזענות מנקודת מבט תאורטית בלבד, אפשר להבין אותן רק דרך החוויה האישית של הדיכוי.[10]

תודעה פמיניסטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התודעה הפמיניסטית של מורגה התפתחה בשנותיה המוקדמות בתוך החוויה המשפחתית, כשראתה "את הנשים עובדות ללא הרף והגברים מתנהגים כמו מלכים".[5] היא ראתה את ההבדל הגדול בין החופש של הגברים לעומת הנשים. "רציתי להיות כמו אח שלי, שהיה יכול לעשות כל מה שבא לו".[13] אבל דווקא אחותה היא זו שהציגה לראשונה בפניה את הרעיון הפמיניסטי כשהכירה לה את ספרה של בטי פרידן: "המסתורין הנשי".[5]

דרך המעורבות בתנועת הנשים מורגה התחילה להבין כיצד גזענות ואפליה מעמדית וגם הדיכוי שלה כאישה, פועלים בתוך ההקשר התרבותי הספציפי.[5] "לנו הנשים יש את אותו סיוט, כי כל אחת מאיתנו היא גם מדוכאת וגם מדכאת. אנחנו פוחדות לראות כיצד הכשלנו אחת את השנייה ואיך הפנמנו את הערכים של המדכא לתוך ליבנו והפנינו אותם כנגד עצמנו וכנגד כל אחת מאיתנו".[8] לראשונה הבינה מורגה באופן עמוק ש"דיכוי הוא לא עניין אינדיבידואלי, אלא ממוסד".[5] כשהתחילה ללמוד פמיניזם היא הבינה שהפמיניזם הלבן לא מייצג אותה וזה הביא אותה לחפש זרם פמיניסטי שייצג גם נשים של צבע.[13]

השכלה, עבודה וכתיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורגה סיימה לימודי תואר ראשון בספרות אנגלית[6][5] בשנת 1974 במכללת "Immaculate Heart College" בלוס אנג'לס, קליפורניה והתחילה לעבוד כמורה בארגון שנקרא Break Away, בית ספר חופשי לנשים. לאחר מכן הצטרפה לארגון כותבות פמיניסטיות (Feminist Writers Guild), שם פגשה את גלוריה אנזלדואה והתחילה את כתיבתה. בסן פרנסיסקו היא פגשה נשים רבות שתרמו להשכלתה הפמיניסטית שהתפתחה סביב הנושא התרבותי. בשנים 1977–1980 היא עבדה עם אנזלדואה בברקלי ובסן פרנסיסקו. בשנים אלו היא גם למדה לימודי נשים וכתיבה פמיניסטית לתואר שני באוניברסיטת סן פרנסיסקו סטייט (San Francisco State University) והעמיקה את השכלתה הפמיניסטית.[5]

ב-1979 התחילה מורגה לעבוד עם אנזלדואה על כתיבת הספר This Bridge Called My Back: Writings by Radical Women of Color, שהוגש כעבודת מאסטר לתואר השני[12][5] ספר זה שפורסם לראשונה בשנת 1981 יצא לאור שוב, לאחר 35 שנים, בשנת 2015,[2] והוא המפורסם ביותר מבין עבודותיה.[5] מורגה מתארת את ספרה כ"זהו מפגש מורכב של זהויות - גזע, מעמד, מגדר ומיניות - שהם חלק ממערכת הדיכוי והשחרור של נשים של צבע".[2] העבודה על הספר הייתה בעלת משמעות עבור מורגה, בביסוס הזהות שלה. עם פרסומו, הספר השפיע באופן משמעותי על מספר תחומים, במיוחד על תחום לימודי הנשים, בזכות ההצעה להתבוננות מחודשת על השיח הלבן וההטרוסקסואלי של הפמיניזם,[12] והפנה תשומת לב לנשים כהות-עור בתוך התנועה הפמיניסטית.[9] הספר יצא בהוצאת "Kitchen Table Press",[14] ההוצאה העצמאית הראשונה של נשים של צבע. המונח "נשים של צבע" (Women of Color)[15]פותח בשנת 79–1978 על ידי הנשים שהשתתפו בכתיבת הספר ומטרתו הייתה ליצור הבחנה בין הנשים הלבנות לבין נשים בנות המיעוטים השונים בארצות הברית; נשים שמוצאן מאמריקה-הלטינית, נשים שחורות, אסייתיות ועוד.[5]

לאחר שהות של שלוש שנים בניו יורק מורגה חזרה לקליפורניה מסיבות אישיות ופוליטיות. היא הרגישה שכדי לקדם את עבודת המחזאות היא חייבת להיות בסביבת קהילת הצ'יקאנה.[5] בשנות ה-90 של המאה ה-20, מורגה הרחיבה את פעילותה והפנתה את האנרגיה היצירתית והחזון הפוליטי שלה לתחום התיאטרון וכתיבת מחזות, כולל התמחות של שש שנים בתיאטרון בראבה בסן פרנסיסקו.[11][5] בכל עבודותיה של מורגה קיימת מחויבות מוחלטת להשמעת הקול הפמיניסטי והקולות הילידים והלהט"בים.[16][11] הדמויות במחזותיה הן דמויות הלקוחות מחיי היום-יום של הקהילה שלה; צ'יקאנוס, עובדים-מהגרים, לסביות וילידים ורק לעיתים רחוקות דמויות מהזרם המרכזי. לדבריה, החשיבות של מחזות אלה היא "השיקוף של מורכבות החיים כפי שהם חווים אותה כבני אנוש".[5]

בנוסף לעבודתה בסטנפורד מורגה היא גם אחת מהחברות המייסדות של "La Red Xicana Indígena", קבוצה תמיכה הפועלת בתחומי החינוך, התרבות וזכויות בינלאומיות ומקומיות של נשים וילידים.[8] מורגה רואה את עצמה כמחויבת להמשך ההוראה של דור הצעיר וליצירת תחושת משפחה בקרב הקהילה הצ'יקאנית.[5]ככותבת צ'יקאנית מורגה מגדירה שפה כנשק להעצמה וככלי כנגד דיכוי ואומרת שהיא כותבת כנגד שתיקה וטאבו. לדבריה, המטרה בכתיבתה היא לרפא על ידי יצירת שינוי, אפילו קטן, בחשיבה של האנשים.[11] כתיבתה של מורגה חוקרת את מורכבות היחסים שבין הזהות המינית והתרבותית שלה, ומנסה לחשוף את הדואליות והסתירות שטבועות במורשת הדו-תרבותית שלה, במדינה הטרוסקסואלית, פטריארכלית ואנגלוצנטרית.[17] כמו כן היא עוסקת בפוליטיקה רדיקלית על מנת להתמודד מול ההשפעות המתמשכות של הקולוניאליזם. היא מקדישה את עצמה לחשיפת מה שהיא מזהה כארבעת הכוחות המשלבים דיכוי נשים כמוה: סקסיזם, גזענות, אפליה מעמדית והומופוביה. כתיבתה של מורגה אשר התמודדה עם נושאים של מגדר, מוצא אתני ומעמד ממשיכה להשתנות ולהפוך לביטוי הולך ומעמיק בנושאים אלו.[17]

ספרים ופרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככותבת מסות פוליטיות וספרותיות פרסמה מורגה ספרים רבים ואוספים[8] וזכתה בפרסים רבים על כתיבתה. ספרה Loving in the War Years: Lo Que Nunca Pasó Por Sus Labios שנחשב לקלסיקה של ספרות פמיניסטית-צ'יקאנית מאז פרסומו ב-1983. זוהי אנתולוגיה של שירים וקטעי פרוזה שבה היא מצהירה על היותה לסבית-צ'יקאנה ובין שאר נושאים הספר מתאר את התפתחותה הפוליטית של מורגה.[11] ספרה The Last Generation שפורסם ב-1993 הוא עבודה אישית ופוליטית המדברת על הבנייה מגדרית, מיניות, גזע, אמנות, לאומיות ופוליטיקה של הישרדות.[18] בשנת 1997 היא פרסמה את ספר הזיכרונות Waiting in the Wings: Portrait of Queer Motherhood. הספר מתעד התבוננות מורחבת של אמהות לסבית-צ'יקאנית. כמו כן הספר מתאר יחסים להט"בים, קתוליות מקסיקנית, טקסים אינדיאנים ועוד.[19] ספרה A Xicana Codex of Changing Consciousness; Writings 2000-2010 יצא ב-2011 ונכון ל-2016 היא עוסקת בהשלמת ספר זיכרונות הנקרא The Native Country of My Heart.

מחזות והפקות תיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורגה עובדת באזור סן פרנסיסקו ומחזותיה הוצגו ברחבי ארצות הברית. מחזותיה שזכו בפרסים כוללים את: Watsonville: Some Place Not Here ,Heroes and Saints, The Hungry Woman: A Mexican Medea.[12] ההפקה של Heroes and Saints משנת 1992 זכתה בפרסים רבים על התסריט המקורי הטוב ביותר.[5] המחזה Heart of the Earth הוא עיבוד של מורגה למחזה של פופול (וו Popol Vuh) על מיתוס הבריאה של תרבות המאיה. New Fire: To Put Things Right Again עלתה בשנת 2012 בתיאטרון בראבה בסן פרנסיסקו. בעבודה זו מורגה שיתפה פעולה עם האמנית החזותית סיליה הררה רודריגז[20] ויותר משלושת אלפים איש חזו ביצירתן, רובם לא מהזרם המרכזי, אלא אנשים של צבע, להט"בים, ילידים ועוד. מורגה כתבה והעלתה מחזות נוספים וזכתה בפרסים רבים. המחזה Mathematics of Love זכה בפרס ויעלה בהצגת בכורה ב-2017 בסן פרנסיסקו.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'רי מורגה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 אתר הבית של אוניברסיטת סטנפורד, המחלקה ללימודים צ'יקנים-לטיניים. (ארכיון)
  2. ^ 1 2 3 4 5 אתר הבית של United States Artists
  3. ^ 1 2 3 אתר הבית של United States Artists, באתר .
  4. ^ brava theater center san francisco
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 Kelly Anderson, Voices of Feminism Oral History Project", Cherrie Moraga Interviewed by Kelly Anderson, Sophia Smith Collection, Smith College Northampton, MA, Oakland, CA., https://www.smith.edu/library/libs/ssc/vof/vof-intro.html, ‏June 6 & 7, 2005 (ארכיון)
  6. ^ 1 2 3 Foster D.W, Latin American Writers on Gay and Lesbian Themes: A Bio-Critical Sourcebook,, Greenwood Publishing Group, 1994
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Cherrie Moraga, Cherrie Moraga: "Talks About Identity", you-tube, ‏May 2013
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Cherrie Moraga, This bridge called my back: writings by radical women of : color :La Guera,, Kitchen table: Women of color press, 1981
  9. ^ 1 2 3 Makers moments, ?Cherríe Moraga: "You're Not Really Mexican, Are You, Makers moments, ‏June 2013
  10. ^ 1 2 3 Marker moments, Cherríe Moraga: "Chicana and lesbian in the same sentence, Marker moments, ‏2013(הקישור אינו פעיל)
  11. ^ 1 2 3 4 5 Adelina Antony, Cherríe Moraga by Adelina Anthony, ", BOMB — Artists in Conversation, 1 January 2007, Issue 98, pp.60-65, ‏1January 2007
  12. ^ 1 2 3 4 Stephen Watt, Judith Roof, Walter Kalaidjian, Understanding literature, Cherríe Moraga, Textbook Site
  13. ^ 1 2 NPR: National Public Radio: News & Analysis, World, US, The enduring feminism, NPR: National Public Radio
  14. ^ Kitchen Table Press
  15. ^ women of color
  16. ^ Chicana feminism
  17. ^ 1 2 Nelson E. S. (Ed, Encyclopedia of Contemporary LGBTQ Literature of the United States [2 volumes], Greenwood Press, 2009
  18. ^ ביקורת על ספרה של צ'רי מורגה, The Last Generation: Prose and Poetry, http://www.goodreads.com/book/show/143366.The_Last_Generation
  19. ^ ביקורת על ספרה של צ'רי מורגה, Waiting in the Wings: Portrait of a Queer Motherhood,, http://www.goodreads.com/book/show/143368.Waiting_in_the_Wing
  20. ^ Celia Herrera Rodriguez