צבא קיצ'נר

כרזת גיוס מקומית מאסקס, במסגרת גיוס הקבוצה השנייה של 100,000 איש. הגיוס המקומי עורר לחץ חברתי וגאווה מקומית ויצר "גדודי חברים" שהתגייסו יחדיו.
כרזת גיוס: "הצטרפו לקהל השמח - קדימה לחזית!"
כרזת הגיוס המפורסמת ביותר - לורד קיצ'נר רוצה אותך

צבא קיצ'נר, הצבא החדש ולעיתים "האספסוף של קיצ'נר" (באנגלית: New Army, Kitchener's Army או Kitchener's Mob) היה כינויו של כוח מתנדבים לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, שגויס ואומן בחופזה החל מיולי 1914 ביוזמתו של שר המלחמה הורשיו קיצ'נר. הכוחות המתנדבים פעלו במסגרת דיוויזיות חדשות, ולא סופחו ליחידות קיימות, הם הוטלו למערכה לראשונה במאי 1915 בעיצומו של קרב איפר השני ומאז הופעלו באופן אינטנסיבי בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה וחלקם השתתפו במערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה ובמערכת גליפולי. חיילי צבא קיצ'נר נפלו בהמוניהם בקרב איפר השני, בקרב לוס, בקרב על הסום ובקרב פשנדל.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לדעה שרווחה באירופה לפיה "המלחמה תיגמר עד חג המולד", צפה קיצ'נר מערכה ארוכה. צבא היבשה הבריטי היה, באופן מסורתי, קטן ומשני לצי הבריטי המפואר. יתר על כן, לרוב הופעלו כוחות צבא היבשה ברחבי האימפריה הבריטית ובבריטניה גופא לא היה כמעט כוח צבאי משמעותי ("צבא טריטוריאלי"). לפיכך, עם הכרזתה של בריטניה על שיגור חיל משלוח לעזרת צרפת ובלגיה, היה צורך לגייס ולאמן במהירות כוח צבאי.

גיוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב זה ביקשו צעירים רבים להתגייס והגיוס היה התנדבותי באופן מלא. כיתות שלמות של בוגרי בית ספר תיכון, עמיתים לעבודה וחברי ילדות בני אותו כפר או שכונה התגייסו יחדיו למה שכונה "גדודי חברים" (Pals' Battalions), תופעה שהפכה קטסטרופלית בעקבות קטלניותה של המלחמה שמחקה כך שכבות-גיל שלמות. בנוסף גויסו חיילים ותיקים שפרשו משירות, בעיקר ככוח עזר וכמדריכים עבור הכשרת הטירונים הצעירים. לשכות גיוס רבות נפתחו ברחבי הממלכה וכרעו תחת עומס המבקשים להתנדב לשירות, תחנות המשטרה שימשו פעמים רבות כלשכת גיוס מקומית. לאחר 1916, כאשר נודעו מוראות המלחמה, שכך מאוד זרם המתנדבים.

באוגוסט 1914 לבדו גויסו 100,000 החיילים הראשונים, הם כונו "קבוצה K1" (‏ Army Group K1) ונשלחו לחזית החל ממאי 1915. עד דצמבר נוצרו עוד שלוש קבוצות של הצבא החדש (K2, K3, K4) עם שש דיוויזיות רגלים וכ-100,000 איש בכל אחת. בדצמבר הוצאה פקודה ליצירת "הצבא החדש החמישי" (Fifth New Army), שהפכה את K4 לכוח מילואים. עד ראשית 1916 נשלחו כולם לחזית בצרפת. "הצבא החדש השישי" (Sixth New Army) הוכרז במאי 1915.

הכשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתנדבים הועברו מלשכות הגיוס למחנות מאולתרים לצורך טירונות, אימונים והכשרה צבאית מקצועית. לרוב המסגרות לא היה ציוד בסיסי, לא מדים ולא נעלי צבא והם נדרשו להביא עמם ביגוד ונעליים. רבים צוידו בציוד מיושן ולא אחיד מימי מלחמת הבורים, כולל ביגוד בצבע כחול (שנודע בשם Kitchener Blue). מגביות שנערכו בציבור גייסו מימון לציוד החיילים. לצורך האימונים גויסו קצינים ותיקים ואנשי צבא הודו הבריטית.

חלק מהלוחמים הוכשרו כמקלענים, אנשי ארטילריה קלה, הנדסה קרבית ומקצועות תומכי לחימה אחרים. עקב הגיוס ההתנדבותי וההכשרה החפוזה היה הצבא החדש עתיר מוטיבציה (ולפיכך כונו חייליו "אריות" - Lions) אך דל בכישרון ויכולת קרביים ולפיכך נתפס לעיתים כ"בשר תותחים".[1]

מבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיילי הדיוויזיה ה-9 (הסקוטית) שבים לחפירות לאחר התקפה, 14 ביולי 1916
אנדרטת "גבעה 60" ליד איפר, לזכר קרבנות הדיוויזיה ה-14

K1

[עריכת קוד מקור | עריכה]

K2

[עריכת קוד מקור | עריכה]

K3

[עריכת קוד מקור | עריכה]

K4 והצבא החדש החמישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא החדש השישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Peter Simkins, Kitchener’s Army: The Raising of the New Armies 1914 – 1916, Pen and Sword, 2007 ISBN 978-1844155859
  • Peter Doyle, Chris Foster, Kitchener's Mob: the New Army to the Somme, The History Press, 2016 ISBN 978-0750964951 דף הספר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "ההיסטוריה הסודית של מלחמת העולם הראשונה"