צוואת קהת
צוואת קהת הוא טקסט שנמצא בין מגילות ים המלח. כתב יד תוארך פליאוגרפית לבין 10 ל- 125 לפנה"ס. הצוואה נכתבה על מיטת הדווי של קהת, כפרידה בהמשך לדברי לוי.
קהת היה בנו השני של לוי, וחי עד גיל 133. הוא היה אבי בני קהת שמונו לשאת את ארון הברית במהלך מסעם של בני ישראל במדבר. צוואת קהת מופנית לבנו עמרם בנוגע לקדושת הכתבים וההלכות שהועברו מאבותיו. על הירושה של הספרים והחוקים שניתנו מאלוהים, שהועברו מדור לדור מנח לשם, אברהם ליצחק, יצחק ליעקב, יעקב ללוי ואחר כך לקהת.
ההשפעה העיקרית של צוואת קהת היא שזהו תיעוד טקסטואלי נוסף שחושף מידע על הכוהנים, במיוחד לוי, קהת ועמרם. התורות המודגשות ביותר בצוואה זו היא החשיבות של שימור כתבים אלו באמצעות הכהונה, וכן הימנעות מהתערבות עם גורמים חיצוניים.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילומי מגילת צוואת קהת באתר מגילות ים המלח של רשות העתיקות
- רות ציפורי, פירוש לשוני ומילוני של צוואת קהת וחיזיון עמרם בקומראן, עבודה מחקרית, 2019.
- צוואת קהת בן לוי באתר גדר פרץ
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ken M. Penner, Testament of Qahat, T&T Clark Encyclopedia of Second Temple Judaism, 2019-01-01
