צוריאל
 הכניסה למושב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מעלה יוסף |
| גובה ממוצע[1] | 639 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 507 תושבים |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   צוריאל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
צוּרִיאֵל הוא מושב בגליל מערבי, ליד מעלות תרשיחא. הוא משתייך למועצה אזורית מעלה יוסף.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם ככפר עבודה בי"ח אייר תש"י, 1950[3][4], על אדמות הכפר סוחמאתא[5] שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. ראשוני יושביו היו עולים מהעיר בית עד'אקה שבתימן.
טקס עליה על הקרקע וחנוכת בית כנסת התקיים בתחילת יוני 1950[6]. בינואר 1951 נחנכו 133 בתים בכפר, שמנה קרוב ל-500 נפש[7]. בשנת הראשונה עסקו התושבים בסיקול וייעור במימון הקרן הקיימת[8]. צוריאל שרד את הגל הראשון של נטישת כפרי עבודה[9], והוחל בהסבתו מכפר עבודה ליישוב קבע. אולם רבים מתושבי המקום בקשו לעזוב, וגל של סכסוכים שטף את המקום שבשיאם, ביוני 1952, הוכה קשות המדריך מטעם פועלי אגודת ישראל[10][11][12]. נשות הכפר הועסקו על ידי ויצו בייצור בגדים תימניים אותנטיים שנמכרו כמזכרות לתיירים[13][14].
בתחילת 1953 עזבו העולים מתימן את המושב והוא אוכלס על ידי עולים ממרוקו[15]. במאי 1954 הצטרפו למושב תשע משפחות ממעברת צמח[16]. באוקטובר 1954 הועברו למושב 18 משפחות עולים[17]. עולים נוספים הצטרפו בפברואר 1955[18]. בשנת 1958 נמסר למושב שטח אדמה נוסף לעיבוד[19]. תושבים נוספים הצטרפו למושב בשנת 1959[20]. החל מינואר 1960 שונתה שיטת התשלום של הסוכנות היהודית לתושבי צוריאל, ובעקבות זאת התקיימה הפגנה של התושבים במשרדי הסוכנות בצפת[21] ובאוקטובר 1960 פתחו תושבי המושב בשביתה[22]. התושבים דרשו את הגדלת המטעים, הגדלת הלולים, נטיעת מטע זיתים ובניית מחסני טבק[23].
המושב מזוהה עם תנועת פועלי אגודת ישראל. המושב נקרא על שם הדמות המקראית צוריאל בן אביחיל, נשיא בית אב למררי[24]. בסמוך למושב מצפון, מעבר לכביש 89, נמצא האתר הארכאולוגי חרבת ברזית (ח'רבת ברזה), המזוהה עם ברזית המקראית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צוריאל, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מידע על צוריאל בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1057
- ^ ענבר שחר, ישובי מעלה יוסף פינה לתפארת על גבול הלבנון, מעריב, 3 בינואר 1988
- ^ חמישה יישובים חדשים בצפון, על המשמר, 12 במאי 1950
- ^ פועלי אגודת ישראל עלו לכפר סוכמתא, הצופה, 11 ביוני 1950
- ^ כפר צוריאל בגליל המערבי חנך בתיו, הצופה, 23 בינואר 1951
- ^ דוד זכאי, במעברות צפון, הצופה, 2 באפריל 1951
- ^ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
- ^ מה אירע בצוריאל?, דבר, 11 ביוני 1952
- ^ למה הוכה המדריך בצוריאל?, מעריב, 16 ביוני 1952
- ^ הצצה לתוך הגליל העליון, דבר, 12 בספטמבר 1952
- ^ הכפר התימני שתוצרתו מגיעה לרחבי העולם, מעריב, 31 בדצמבר 1952
- ^ אחות למופת בין סלעי הגליל, דבר, 13 בינואר 1953
- ^ דרישה להגברת העליה מצפון אפריקה ולסיוע בקליטתה בארץ, דבר, 6 במאי 1953
- ^ מפה ומשם, ממעברת צמח, דבר, 18 במאי 1954
- ^ 78 משפחות עולים נשלחו להתישבות, דבר, 6 באוקטובר 1954
- ^ 800 עולים מצפון אפריקה הגיעו ב"ירושלים", על המשמר, 21 בפברואר 1955
- ^ תוספת אדמה לישובים בגליל המערבי, חרות, 8 באוקטובר 1958
- ^ מתישבים נוספים למושב צוריאל, דבר, 24 ביוני 1959
- ^ המתפרעים ממושב צוריאל - לביה"ד, מעריב, 15 בינואר 1960
- ^ תושבי מושב צוריאל שובתים, מעריב, 26 באוקטובר 1960
- ^ ש. רפפורט, תושבי צוריאל שבגליל שובתים, מעריב, 4 בדצמבר 1962
- ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ה
| ||||||||||
