צלקת סיף

ציור של סטודנטים עם צלקות סיף טריות, סביב 1900, גיאורג מיהלברג

צלקת סיף, או צלקת דו־קרב (בגרמנית: Schmiss, בעברית מכה או מהלומה), היא צלקת על הפנים שנחשבה לאות כבוד בדו־קרב של סטודנטים מהמעמד הגבוה בחברה הגרמנית והאוסטרית, והעידה על אומץ וגבורה בעת קרב סיף סטודנטיאלי (בגרמנית: Mensur, "מנסור").[1][2] הנוהג קיים לפחות מאז תחילת המאה ה-19, ונפוץ בעיקר בקרב סטודנטים שעוסקים בסיף באוניברסיטאות, אולם דעך מאז מלחמת העולם הראשונה. במהלך תקופת השלטון של המפלגה הנאצית, המנהג נאסר.

הצלקת העידה לא רק על עיסוקו של אדם במנסור, אלא על יכולתו לספוג את מהלומת האויב ללא פחד.[2]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוהג התפתח ונעשה פופולרי במהלך המאה ה-19 בקרב מדינות דוברות גרמנית, ונעשה בעיקר בקרב אחוות סטודנטים. הצלקות נתפסו כסמל לאומץ, ומספר הצלקות על הפנים העיד על רמת גבורתו של העוטה אותן. קבוצות מיעוט בגרמניה גם כן השתתפו במנהג, וכך סטודנטים יהודים רבים גם כן השתתפו בקרבות סיף[3] וקיימו את הנוהג על מנת להוכיח את שייכותם לחברה הגרמנית.[4] רבים שלא התקבלו לאחוות הסטודנטים ניסו לדמות צלקת סיף על ידי חתך מכוון של הלחי באמצעות תער.[5] נוהג זה נתפס כברברי למדי בעיני מבקרים מחוץ לגרמניה, וכך לדוגמה בספרו "נווד בנכר" משנת 1880, מארק טוויין מתייחס בפרק השביעי לצלקות הסיף שראה בעודו בהיידלברג כהלם תרבות.[6] ב-1901, איגוד ההתעמלות האקדמי בגרמניה הקיסרית (Akademischer Turnbund, ATB) אסר על סטודנטים לקיים קרבות סיף לשם צלקת בלבד.[4] לאחר מלחמת העולם הראשונה, המנהג דעך. בהמשך, עם עליית המשטר הנאצי, המנהג נאסר לחלוטין.[7] בסוף שנות ה-50 נראתה מגמת חזרה של המנהג, אם כי לא באותה המידה.[8]

סטודנטים יהודים בהיידלברג עם צלקות סיף טריות, 1906.

כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם דעיכת המנהג בשל היותו מזוהה עם מיליטריזם, כיום חברי אחוות הסיף השונות בגרמניה, אוסטריה ושווייץ כמעט ולא מקיימים את המנהג, אם כי ישנם בודדים שכן ממשיכים את מסורת הצילוק באופן סודי.[9]

סטודנטים עם צלקת סיף, וינה, 1983.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Burns, Stanley B., J. Lawrence Burns, and Elizabeth A. Burns. Mensur & Schmiss: German Dueling Societies. New York: Burns Archive, 2017.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צלקת סיף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Men With Facial Scars Are More Attractive To Women Seeking Short-term Relationships, ScienceDaily (באנגלית)
  2. ^ 1 2 שירי לרנר, גברים מצולקים יותר אטרקטיביים לסטוצים, באתר ynet, 23 בנובמבר 2008
  3. ^ אתר למנויים בלבד שי פוגלמן, ההיסטוריה היהודית המפתיעה של ענף הסיף, באתר הארץ, 31 בינואר 2014
  4. ^ 1 2 Arnd Krüger, "Once the Olympics are through, we'll beat up the Jew" German Jewish Sport 1898-1938 and the Anti-Semitic Discourse, Journal of Sport History 26, 1999, עמ' 366
  5. ^ Margo DeMello, Encyclopedia of Body Adornment, ABC-CLIO, 2007, עמ' 237, ISBN 978-0-313-33695-9. (באנגלית)
  6. ^ מארק טווין, 7, A Tramp Abroad, American Publishing Company, 1880, עמ' 46–51
  7. ^ Weskamp, Manuel; Schmitt, Peter-Philipp. "Verbindungen im „Dritten Reich": In Opposition mit Band und Schläger". FAZ.NET (בגרמנית). ISSN 0174-4909. נבדק ב-2022-11-26.
  8. ^ Olsen, Arthur J. (1957-08-18). "The Dueling Scar Reappears in Germany; Duelists' societies are again attracting students, in a harking back to the old days. The Dueling Scar Reappears". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-11-26.
  9. ^ Fighting for Facial Scars in Germany’s Secret Fencing Frats, www.vice.com (באנגלית)