צמר צ'ירו

צעיף מצמר צ'ירו
צמר צ'ירו עשוי מפרווה אנטילופה טיבטית איור משנת 1894.

צמר צ'ירו (בפרסית: شاهتوش, תעתיק מדויק: שאהתוש; באנגלית: Shahtoosh),[1] צמר צ'ירו נגזז מפרוות האנטילופה צ'ירו או האנטילופה הטיבטית ( Pantholops hodgsonii). כמו כן, צעיפים העשויים מצמר האנטילופה הטיבטית נקראים שאהתוש בפרסית שפירושו בפרסית "מלך הצמר". צמר זה מוערך כצמר הטוב ביותר, ואחריו צמר הויקוניה (סוג של למה החיה בהרי האנדים).

כחיות בר לא מבויתות, לא ניתן לגזוֹז את צמר האנטילופה הטיבטית כשהיא בחיים. לכן הציידים מעדיפים להרוג את הפרטים שניצודים למטרת הגז. (העוסקים בצייד הזה מציינים שגם הבשר של האנטילופה הזאת מבוקש ביותר). עקב הירידה החמורה באוכלוסיית האנטילופות ב-90% במחצית השנייה של המאה ה-20, הן סווגו בינלאומית כמין בסכנת הכחדה חמורה עד 2016.[1] מאז 2016, הם סווגו כמין כמעט מאוים בשל התוכניות לשימור בעלי החיים והמינים והתאוששות חלקית של אוכלוסיית האנטילופה הטיבטית.[1] הצמר משמש בעיקר לאריגת צעיפים מהודרים, זאת אף על פי שהייצור, המכירה והרכישה של השאהתוש הם בלתי חוקיים ומוגנים תחת אמנת וושינגטון (חיות מוגנות) CITES מאז 1979.[1][2] בשוק השחור, צעיפי שאהתוש מגיעים למחירים הנעים בין 5,000$ [3] ל-$20,000.[1]

תכונות הצמר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטילופה טיבטית
השוואה בין שיער אנטילופה טיבטית (משמאל) לבין שיער גמל קשמיר דו דבשתי (מימין) כפי שנצפים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק
השוואת שיער מגן של צ'ירו לא צבוע וצבוע באמצעות מיקרוסקופ אור

קוטר סיב השיער הממוצע בפרוות הצ'ירו עומד על 11.45 מיקרון עם סטיית תקן של 1.78 מיקרון, מקדם השונות הוא 15.55% והטווח מ-6.25 עד 16.25 מיקרון.[4] בגלל קוטר הסיבים הקטן, השערה של הצ'ירו היא השערה העדינה ביותר מבין כל שערות היונקים.[4][5] השיער של הצ'ירוס בצבע בז' עד אפור, ולבן באזור הבטן. 14-12% מהשיער הלבן מאזור הבטן יקר יותר.[6] ככל שצבע השיער בהיר יותר, ניתן לצבוע אותו בגוונים בהירים יותר.

השיער הארוך של האנטילופה נקרא שיער המגן (אנ') מופרד משיער הפּוּךְ הרך והעדין בתהליך מיון ידני. עם זאת, בשל העדינות וחוזק המתיחה הנמוך של הסיב, המיון יכול להתבצע רק באופן ידני שאינו מושלם, וכתוצאה מכך מבחינים בצעיפים בשערות המגן הארוכות והעבות יותר.

שימושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנטילופה הטיבטית, שחיה בבר במישורים הטיבטים, באזורי צ'אנגטאנג (אנ'), טיבט, שינג'יאנג וצ'ינגהאי, סין, מוגנת תחת האמנה הבינלאומית להגנה על בעלי החיים והמינים, ניצודה כדי להשיג את שיער הצמר המחמם העדין במיוחד של הפרווה, לצורך ייצור בלתי חוקי של אריגי טקסטיל.[7] צמר של שלוש עד חמש אנטילופות נחוץ לצעיף אחד, שכן כל אנטילופה מייצרת רק כ-125–150 גרם מהצמר הגולמי.[8] לפיכך, בשנות החמישים של המאה העשרים אוכלוסיית האנטילופות פחתה באופן דרסטי ל-45,000 פרטים (הערכה 1998) או 75,000 פרטים (הערכה 2000) והתאוששה לכ-150,000 פרטים עד 2009 עקב האמנה להגנת על בעלי החיים והמינים.[8] הצמר נשלח מאזור צ'אנגטנג הטיבטי לקשמיר שבהודו, שם הוא מעובד לצעיפים באזור סרינגאר.[1][6] בשנת 2003 הוערך כי 14,293 בני אדם היו מעורבים במישרין או בעקיפין בייצור של צעיפי שאהתוש.[8] בהודו נערכים מאמצים לביית את האנטילופה הטיבטית כדי שניתן יהיה להשתמש בצמר שלה שנגזז, לייצור צעיפי שאהתוש באופן חוקי. [9]

צמר צעיפי השאהתוש נטווה ונארג, באריגה פשוטה מלבנית או באריגה בצורת יהלום (המכונה Chashme bulbul 'עין הזמיר' או 'מארג יהלום').[1] ניתן להעביר את צעיפי השאהתוש דרך טבעת נישואין בשל קוטרם הקטן של הסיבים (בדיקה זו נקראת 'מבחן הטבעת'), במבחן הזה עומדים גם צעיפים ארוגים דק העשויים מצמר אחר.[1] על ידי אריגה מעורבת של צמר צ'ירו עם צמר פשמינה (אנ'), ניתן לרקום על צעיפי השאהתוש באופן נרחב.[1] אריגים מעורבים של שאהתוש ופשמינה מיועדים לנשים וגברים. [10] הצעיפים לנשים הם לרוב בגודל 2 מ' × 1 מ' ומשקלם מגיע לכדי 100 גרם, בעוד שהצעיפים לגברים הם לרוב במידות 3 מ' × 1.5 מ' (הם נקראים דושאלה-Doshala).[6]

אכיפת החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית ביצע חקירת לאיתור משתמשים בצעיפי השאהתוש תוך כדי אירוע צדקה, בניו יורק. בתום האירוע זומנו לחקירה ידוענים שרכשו או השתמשו בצעיפי שאהתוש. החקירה הובילה לפתיחת התיקים הפליליים הראשונים כנגד מכירת מוצרים מצמר צ'ירו בארצות הברית. [11] באפריל 2000, הרשויות הבריטיות קנסו חברת סחר מלונדון בגין החזקה בלתי חוקית של 138 צעיפי שאהתוש מצמר צ'ירו. [12] בין השנים 2010 ל-2018 הוחרמו בשווייץ בסך הכל 295 צעיפים, שהם כ-33 צעיפים בממוצע בשנה.[13] למרות המעצרים המוצלחים של שרשרות הסחר הבלתי חוקי, מספר רב של "פושעים קטנים" חמקו בשלום מאכיפת האמנה להגנה על חיות הבר. בדרך כלל הטענות שנטענו בבתי המשפט שמדובר באריגי פשמינה או טענות משפטיות דומות. בבתי המשפט כדי לברר טענות שכאלה היה צורך בבדיקות מעבדה מסוג בדיקות סקר גנטיות DNA, [14] מדידות במיקרוסקופ אור או במיקרוסקופ אלקטרונים סורק למדידת מבנה וקוטר סיבי הצמר.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת הקיסר אכבר, המלתחה הקיסרית החלה להשתמש אריגי שאהתוש בקנה מידה נרחב. צעיף שאהתוש נחשב כבר בימי הקיסר לצעיף היקר, החם והעדין ביותר. הוא היה רך מספיק כדי לעבור דרך טבעת אצבע. הצבעים הטבעיים שלו היו שחור, לבן ואדום. הקיסר אכבר נתן פקודה לצבוע את צמר הצ'ירו הלבן לאדום, אבל הצבע לא נקלט בצמר. מימי הקיסר אכבר השימוש באריגי שאהתוש נשאר בצבעים הטבעיים שלהם. [15]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צמר צ'ירו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Demand for luxury shahtoosh scarves is endangering Tibetan antelope, web.archive.org, ‏2021-02-25
  2. ^ Kashmir rethinks shahtoosh ban
  3. ^ Gordon Rayner (21 במאי 2013). "Buyers of £4,000 shahtoosh shawls are fuelling illegal wildlife trade, Prince Charles warns". The Daily Telegraph. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Kenneth D. Langley: Shahtoosh Fibres, The James Hutton Institute. Accessed 24 January 2013.
  5. ^ Ivana Markova: Textile Fiber Microscopy: A Practical Approach. John Wiley & Sons, 20 February 2019. ISBN 978-1-119-32008-1. p. 62.
  6. ^ 1 2 3 Wildlife Protection Society of India: Fashioned for Extinction – An Exposé of the Shahtoosh Trade. 1997.
  7. ^ "Kashmir rethinks shahtoosh ban". The Washington Times. 2004-06-18. נבדק ב-2022-10-15.
  8. ^ 1 2 3 Saloni Gupta: Contesting Conservation. In: Advances in Asian Human-Environmental Research, Springer, 2018, ISBN 3-319-72257-3. p. 39, 51, 69.
  9. ^ IANS, India Today: Shahtoosh: Can the prized industry be revived again?, New Delhi/Srinagar, 10 April 2012.
  10. ^ Kashmiri Shahtoosh Shawls, 2 April 2016.
  11. ^ Susan Saulny: Shawls Sold at Charity Event: So Soft, So Rare and So Illegal, The New York Times, 3 January 2001.
  12. ^ Helen Williams: Firm fined for illegal Shahtoosh shawls. The Independent, 13 April 2000.
  13. ^ Dina Fine Maron (2019-04-24). "A rare antelope is being killed to make $20,000 scarves". nationalgeographic.com. אורכב מ-המקור ב-25 בפברואר 2021. נבדק ב-2022-10-15. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ J. C. Lee, L. C. Tsai, C. Y. Yang, C. L. Liu, L. H. Huang, A. Linacre, H. M. Hsieh: DNA profiling of shahtoosh. In: Electrophoresis (2006), volume 27(17), S. 3359–3362. PMID 16888711.
  15. ^ Private Lives of the Mughals of India (1526-1803 A.D.) by R. Nath