צִקְלַג היא עיר מקראית בארץ פלשתים, שדוד ישב בה בימים שברח מפני שאול, בעקבות זאת נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.
ברשימות הנחלות בספר יהושע מופיעה צקלג בערי נחלת יהודה[1]: "ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור ... וצקלג ומדמנה וסנסנה" ובנחלת שמעון: ”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה ... וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה” (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים א'–ה').
פירוש מקובל טוען שצקלג הייתה בנחלתו של שבט יהודה, אך ניתנה לאחר מכן לשבט שמעון.
ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים
לפי ספר שמואל הייתה אחת מ"ערי השדה" של אכיש מלך גת, שנתנה לדוד ואנשיו. לאחר תקופה יצא דוד מצקלג לחברון, שם הוא נמשח למלך. מצוין שהעיר נשארה בידי מלכי יהודה ("עַד הַיּוֹם הַזֶּה". ספר שמואל א', פרק כ"ז, פסוק ו').
לפי ספר נחמיה צקלג נושבה מחדש בתקופת שיבת ציון, בתקופתו של נחמיה[2].
השם צקלג אינו שם עברי, אלא שם פלישתי. [1]
לצקלג הוצעו מספר זיהויים על ידי החוקרים:
היו שזיהו את צקלג עם ח'רבת זחיליקה, הנמצאת 18 קילומטר מזרחית לעזה, בגלל דמיון השם לצקלג.
אלברכט אלט הציע לזהות את צקלג בתל א-חויליפה שליד קיבוץ להב[3]. זיהוי זה היה מקובל בשנות ה-50 ובעקבות זאת קבעה ועדת השמות הממשלתית את שם קיבוץ להב כ"צקלג"[4][5].
בשנות ה-50 המאוחרות הועלו פקפוקים לגבי זיהוי זה[6] ובנימין מזר, יוחנן אהרוני וארכאולוגים נוספים העדיפו לזהות את צקלג בתל שרע, וועדת השמות הממשלתית הסירה את השם צקלג מעל קיבוץ להב[7]. זיהוי זה שנעשה על בסיס שיקולים היסטוריים וגאוגרפיים, נתמך לאחר מכן בממצא הארכאולוגי שנמצא בחפירות באתר, שכללו קרמיקה פלשתית.
ביולי 2019 הציעו פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות וד"ר קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה לזהות את צקלג באתר ח'ירבת א-ראעי שבשפלת יהודה - בין קריית גת ללכיש. זיהוי זה מתבסס על מציאת עיר פלשתית שנחרבה ועליה עיר יהודית המתוארכת לימי דוד המלך[8]. פרופסור יגאל לוין שלל זיהוי זה בטענה שצקלג נמצאת על פי התנ"ך בנגב המערבי, ולכן לא היה יכול להיות בשפלת יהודה[9].
ביוני 2020 פרסם פרופ' משה גרסיאל הוכחה לזיהוי בתל שרע מהמסורת הערבית הלוקאלית. הכינוי "שריעה" הניתן לתל ולוואדי שלמרגלותיו, כמו גם הקיצור תל שרע, משמעותם העיקרית בערבית: חוק ומשפט, ובכך הנציחו את החוק והמשפט שקבע דוד באזור צקלג בדבר חלוקת שלל המלחמה בין אלה שנשארו מאחור ובין אלה שיצאו למלחמה בעמלקים שפשטו על צקלג (שמ"א ל, יח-כה)[10][11].