צרופה
.jpg){kind=logo} מזכירות המושב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | חוף הכרמל |
| גובה ממוצע[1] | 21 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| מוצא המייסדים | אלג'יריה, תוניס |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,244 תושבים |
(למפת הכרמל רגילה)   צרופה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
צְרוּפָה הוא מושב עובדים באזור מישור החוף הצפוני, השייך למועצה האזורית חוף הכרמל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מאלג'יריה ומתוניסיה שהתיישבו בתחילה בעין הוד, ואחר כך ירדו לצרופה[3]. תקנות האגודה אושרו בפברואר 1951. שם היישוב נלקח מספר תהילים: ”הָאֵל, תָּמִים דַּרְכּוֹ: אִמְרַת-יְהוָה צְרוּפָה; מָגֵן הוּא, לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ”[4]. היישוב שוכן על אדמותיו החקלאיות של הכפר הערבי הנטוש שהיה על רכס הכורכר ממערב – א-סרפנד. סמל המושב עוצב על ידי הקריקטוריסט והמאייר דוש.
שנות ה-50 ועד שנות ה-70
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלושת העשורים הראשונים לקיומו, התפרנסו החברים בעיקר ממשק החלב, לולי עופות, גידול פרחים וירקות. בשנות ה-50 סבל המושב מקשיים כלכליים שאילצו תושבים רבים לעבוד מחוץ למושב ואף לעוזבו. באוקטובר 1956 חובר המושב לרשת החשמל הארצית[5]. בשנת 1957 הצטרפו למושב משפחות נוספות, חלקן יוצאי פרס שגרו באזור כפר סבא וחלקן הגיעו ישירות ממרוקו. בראשית שנות ה-60 הצטרפו 12 משפחות מהמושב השכן גבע כרמל וזאת כתוצאה ממחסור בשטחי חקלאות עבורן.
ועד המושב התלונן בפני תנועת המושבים על מיעוט מכסות הייצור המוקצבות לתושבים[6]. חקלאי המושב נטשו בהדרגה את גידולי הפרחים ומשק החי ולמעשה בשנת 1977 לא נשארו רפתות פעילות ונותרו ארבעה מגדלי עופות בלבד. המושב החל להתבסס על גידולי ירקות.
שנות ה-80 וה-90
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-80, לאחר התמוטטות ארגוני הקניות, והסתבכותם הכלכלית של מרבית המושבים, קיבל מושב צרופה כספים כיוון שלא היה בחובות, אולם בוצעו עיקולים בגין הערבויות ההדדיות של האגודה השיתופית מול ארגוני הקניות ומושבים אחרים. הסדר חובות המושבים והמשבר הכלכלי במושבים גרמו לחיסול השיווק המאורגן של התוצרת החקלאית וכל חבר החל לפעול באופן עצמאי לביסוס משקו החקלאי.
במהלך שנות ה-90 בוטלו העיקולים במסגרת פעולות המשקם, שמונה מטעם הממשלה, לטפל בחובות המושבים ("חוק גל"), והמושב יצא לדרך חדשה, וכמו במרבית המושבים בארץ, קיבל אישור להקצות מגרשים לבנייה במסגרת תוכניות הרחבה.
ביוני 1994, אישרה הועדה המחוזית את תוכנית הרחבת מושב צרופה[7] שעיקרה תוספת 72 מגרשים למגורים. בשנת 1996, אושר למושב להוסיף 6 מגרשים למגורים אל מול ביטול 5 נחלות[8]. הבתים החדשים לא נבנו מחוץ למושב אלא בקבוצות קטנות בתוכו, ובין בתי הוותיקים. כך נשמר האופי הקהילתי שאינו מפריד בין הקבוצות השונות של האוכלוסייה המקומית.
ביולי 1997, פסק המשקם כי מושב צרופה (71 חברי האגודה) פטורים מכל ערבויותיהם בגין חובות האגודה לנושיה[9].
בשנת 1999, בעקבות הבצורת, החלו לקצץ במכסות המים[10] בהתאם לגידולים החקלאיים. בשנת 2001, הורתה נציבות המים באמצעות חברת מקורות לסגור את אספקת המים בחלקות גידולים מסוימות. כתוצאה מכך נעקרו ביישובי חוף הכרמל 1,000 דונם מטעי בננות[11] וחלקות גדולות של ירקות התייבשו. משבר זה הוביל להקמת מאגר מים גדול לאגירת מי שיטפונות וגשמים ולהקמת אגודת המים חוף הכרמל.
במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2020 מתגוררות במושב כ-300 משפחות המונות כ-1,100 נפש[12]. בין המשפחות רב מספרם של בני דור שלישי ורביעי לחברים ותיקים ותושבים בעלי מקצועות חופשיים שהיתוספו בהרחבה. חקלאות המושב מבוססת על מטעי בננות וגידולי ירקות: פלפלים, מלפפונים, חצילים ועגבניות.
ספורט – לאורך השנים הייתה למושב קבוצת כדורגל שהתמודדה בליגה האזורית. בקבוצה שחקנים ששיחקו בליגות השונות וחלקם אף כדורגל מקצועי. כדורגלנים ידועים ממושב צרופה: ישעיהו שווגר, איתן אהרוני וברק בכר.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב שוכן ברצועת מישור חוף צרה (כ-3 ק"מ) בין הכרמל לחוף הים, ובגובה 15–20 מטר מעל פני הים בשיפוע ממזרח למערב בהתאמה. חלק מהמושב ממוקם באגן היקוות נחל מהר"ל וכתוצאה מכך הוצף המושב ארבע פעמים בין השנים 1992–2001, ובכל פעם נגרמו לתושבים ולחברים נזקים עצומים לרכוש ולחקלאות. לאחר ההצפה בשנת 1998, השלישית במספר, החליטה ממשלת ישראל על הקמת מעבירי מים מתחת לכביש 4 שיתאימו לספיקות המים הצפויות וזאת במטרה למנוע הצפות נוספות. מחלוקות בין הגורמים המעורבים האריכו את ביצוע העבודות למשך למעלה משלוש שנים עד ההצפה שאירעה בשנת 2001[13].
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלקו המערבי של המושב נמצאו שרידי יישוב עתיק (משני צידי כביש 2), בית מרחץ, בארות, בורות מים, מערות קבורה, קברים חצובים, שברי פסיפס מן התקופה הרומית-ביזנטית (אתר מוכרז, אל-צרפנד 1592/0).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט הרשמי של צרופה
- סיפור מקומי - צרופה, ארכיון קהילתי המתאר את התפתחות צרופה באמצעות תמונות וסרטונים
צרופה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ערגה הלר, דבר המערכת, קיץ תש"ף, 13 יוני 1951
- ^ ספר תהילים, פרק י"ח, פסוק ל"א
- ^ מפה ומשם, דבר מערכת חורף תשע"ט, 10 אוקטובר 1956
- ^ סופר דבר בשומרון, מתישבי מושב צרופה קובלים על מצבם הכלכלי הקשה, דבר, 18 מרץ 1965
- ^ הרחבת מושב צרופה. - תוכנית חכ/ 11/ ג, באתר www.tabainfo.co.il
- ^ תוספת מגרשים במושב צרופה. - תוכנית חכ/ 11/ ד, באתר www.tabainfo.co.il
- ^ עו"ד ע. סולומונוב, פסק משקם, 1997-07-15
- ^ גלעד נתן, הקצאת מכסות מים ומכסות ייצור לתוצרת חקלאית, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, יוני 2009
- ^ אלדר איל, רק רוצים להישאר חקלאים, קו למושב, גיליון מס' 390, 8.11.2004
- ^ צרופה, באתר www.cbs.gov.il
- ^ נזקי הצפה, באתר bos-law.co.il
| ||||||||||||||||||
