ראסל בשנת 1966 | |
לידה |
7 ביוני 1944 (בן 80) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית |
---|---|
עמדה | קלע, סמול פורוורד |
גובה | 1.96 מטרים |
מכללה | אוניברסיטת מישיגן |
דראפט |
בחירה ראשונה, 1966 ניו יורק ניקס |
קבוצות כשחקן | |
1966–1971 1971–1974 1974–1978 1978 1978–1979 1980–1981 |
ניו יורק ניקס גולדן סטייט ווריורס לוס אנג'לס לייקרס שיקגו בולס גרייט פולס סקיי פילדלפיה קינגס |
הישגים כשחקן | |
זכייה באליפות ה-NBA (1970) בחירה למשחק האולסטאר של ה-NBA (1972) בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA (1967) זכייה בפרס שחקן העונה של ליגת המכללות (1966) |
קאזי לי ראסל הבן (באנגלית: .Cazzie Lee Russell Jr; נולד ב-7 ביוני 1944) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1966–1978. בעונת 1969/1970 זכה באליפות ה-NBA כשחקן ניו יורק ניקס, ולאורך 12 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 15.1 נקודות, 3.8 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים למשחק.[1]
ראסל נולד בשיקגו שבאילינוי, ובשנת 1962 החל ללמוד באוניברסיטת מישיגן. בשתי עונותיו הראשונות בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, 1964 ו-1965, הוביל אותה לשלב הפיינל פור של טורניר אליפות המכללות, עם ממוצעים של 24.8 ו-25.7 נקודות למשחק, בהתאמה.[2] בעונת 1964 הפסידה מישיגן במשחק חצי הגמר מול אוניברסיטת דיוק, בה שיחק ג'ף מאלינס, בתוצאה 80–91, ובעונת 1965 הפסידה הקבוצה במשחק הגמר מול UCLA, אותה הוביל גייל גודריץ', בתוצאה זהה.[3][4] בעונת 1966 קלע ראסל 30.8 נקודות בממוצע למשחק, ובסיומה נבחר ל"שחקן העונה של ליגת המכללות" מטעם "איגוד הכתבים", ה-"Associated Press" ו-"Sporting News".[5][6][7][8]
בשנת 2011 הוצג ראסל בהיכל התהילה של כדורסל המכללות.[9]
בדראפט ה-NBA 1966 נלקח ראסל בבחירה הראשונה, על ידי ניו יורק ניקס.[10] ב-5 עונותיו עם הניקס קלע 13.3 נקודות בממוצע למשחק, וסייע לקבוצה לזכות באליפות ה-NBA הראשונה בתולדותיה בעונת 1969/1970, כמחליפם מהספסל של דיק בארנט וביל בראדלי.
לקראת עונת 1971/1972 הועבר ראסל בטרייד לגולדן סטייט ווריורס, בתמורה לג'רי לוקאס.[11] בעונתו הראשונה עם הווריורס קלע שיא קריירה של 21.4 נקודות למשחק, ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר בפעם היחידה בקריירה. בשתי העונות הבאות המשיך להציג יכולת גבוהה לצד ריק בארי, ג'ף מאלינס ונייט ת'ורמונד בגולדן סטייט, עם ממוצע של כ-18.1 נקודות למשחק.
בקיץ 1974 חתם על חוזה בלוס אנג'לס לייקרס. באותה עונה החמיצו הלייקרס את שלב הפלייאוף בפעם השנייה בלבד בתולדות המועדון, ולראשונה מזה 17 שנים. בעונת 1977/1978 שיחק עבור שיקגו בולס, ובסיומה עזב את ליגת ה-NBA.
בשנת 1978 חתם על חוזה בקבוצת "גרייט פולס סקיי" מליגת "איגוד הכדורסל המערבי" (WBA), ובעונת 1980/1981 שיחק עבור "פילדלפיה קינגס" מליגת ה-CBA, בטרם פרש ממשחק.
בשנת 1981 החל ראסל לאמן את קבוצת "לנקסטר לייטנינג" מליגת ה-CBA, והוביל אותה לזכייה באליפות הליגה בעונתו הראשונה. בשנים הבאות אימן ב-CBA גם את קבוצות "ויומינג ויילדקטרס", "גרנד ראפידס הופס" ו"קולומבוס הורייזון". בעונות 1989 ו-1990 שימש כעוזר מאמן באטלנטה הוקס, תחת המאמן מייק פראטלו.[12]
בחירות ראשונות בדראפט ה-NBA | |
---|---|
|