קבלן בניין

קבלן בניין הוא בעל מקצוע האמון על עבודת הבנייה של מבנים^[1], או על עבודות תשתית הקשורות לבנייה, של חלקי מבנים או נדבכים שונים בבנייה. הקבלן עשוי להיות החל מעצמאי המנהל מספר מצומצם של פועלים ועד חברת בנייה גדולה, העוסקת לעיתים לא רק בבנייה אלא גם ביזמות ובשלבים נוספים של תהליך התכנון והבנייה.

במשפט העברי האחריות החלה על קבלן מעוגנת בדיני שומרים, כשומר שכר.^[2]

הקמתו של מבנה הנבנה בבנייה טרומית

סוגי קבלנים

קבלני הבניין מתמחים בבנייה של טיפוסי מבנים שונים, שיטות בנייה שונות, חלקים שונים של הבנייה וכן סדרי גודל שונים של בנייה. קבלן קטן עשוי לעסוק בשיפוץ פנימי של דירה הכוללת בעיקר עבודות גבס ואילו חברת קבלנות גדולה עשויה לבצע פרויקט בנייה של שכונה שלמה או של מבנים גדולים מאוד. כמו כן, כמעט בכל פרויקט בנייה, פועלים מספר קבלנים, לעיתים כקבלני משנה תחת הקבלן הראשי, האחראים כל אחד על שלב אחר או נדבך אחר של הבנייה, לדוגמה: קבלן הריסה (של מבנה קודם שהיה בשטח), קבלן עבודות עפר, קבלן שלד, קבלן חשמל, קבלן אינסטלציה, קבלן עבודות טיח וכו'.

הסכם העבודה

פעילותו של קבלן הבניין היא פרויקטלית, ומתבצעת לרוב על פי חוזה ספציפי לפרויקט. קיימים מספר סוגים של חוזים אופייניים לעבודת הקבלן:

• לפי כמות עבודה: חוזה לפיו שכרו של הקבלן נקבע לפי חישוב כמויות הבנייה (לדוגמה: שטח קירות, כמות הפתחים, אורך צנרת וכדומה). חוזה זה נקבע על פי כתב כמויות אותו מכינים המתכננים. במקרה של עבודה לפי חוזה זה, קל לתמחר שינויים בתכנון הבנייה, שכן לכל עבודה יש מחיר.
• לפי זמן עבודה: חוזה לפיו העבודה מתבצעת עם כמות מסוימת של כלים ועובדים אליה מתחייב הקבלן, והתשלום שניתן לו תואם לזמן העבודה. הסכם זה נוח לקבלן כאשר עבודת הבנייה תלויה בגורמים רבים שאינם בשליטתו ומצריכים שיתוף פעולה מלא עם יזם ומנהל הפרויקט.
• פאושלי: מגרמנית, Pauschale. חוזה שבו הצעת מחיר כוללת מצד הקבלן. בהסכם פאושלי מקבל הקבלן את תוכניות העבודה, מבצע הערכה כללית לעלות הבנייה הכוללת ומשקלל בה גם ניהול סיכונים. בחוזה פאושלי, מבקש הקבלן מחיר גבוה יותר מאשר בחוזים אחרים, וזאת בשל העובדה שלהסכם פאושלי לא יהיו תוספות או הפחתות כספיות לעיתים גם (אם נקבע במפורש בהסכם) אם היקף העבודה יגדל או יקטן, ואף אם תוכניות העבודה ישתנו במהלך העבודה וכן בגלל הסיכונים שבלקיחת העבודה. עם זאת, הערכה שגויה או סיבוכים במהלך הבנייה עלולים לגרום לו להפסדים כספיים גדולים ואף לפשיטת רגל ולכן נהוג לשלם עבור שינויים ותוספות אשר מעבר לקבוע בתוכניות העבודה שחתמו עליהם הצדדים לפני תחילת העבודה.

בחירת הקבלן

בבנייה הפרטית, קבלן הבנייה נבחר על פי שיקוליו האישיים של יזם הבנייה, שעשויים להתבסס על המלצות, היכרות אישית, ניסיון עבר טוב וכדומה. בבנייה הציבורית, כזו היזומה על ידי גופים ציבוריים כגון חברות ממשלתיות או רשויות מקומיות, תהליך בחירת הקבלן נעשה על פי חוק. במדינות רבות תהליך בחירת הקבלן מתבצע באמצעות מכרז.

בעת מכרז הקבלן מגיש הצעת מחיר ומעמיד ערבויות בנקאיות מתאימות בהתאם לתנאי המרכז. בישראל, מפקח משרד התמ"ת על קבלני הבניין וכל קבלן חייב להחזיק ברישיון קבלן בתוקף^[3], הקבלנים מסווגים לפי תחומי פעילות שונים כגון עבודות עפר, קבלן פיתוח, עבודות הנדסיות, גשרים ובניין.

קבלן בניין מבצע את העבודה אותה מתכנן האדריכל לקבלן הבניין ישנם מהנדסים אזרחיים האחראים על ביצוע עבודות הפיקוח והליווי ההנדסי של הפרויקט.

אחריות הקבלן

ככלל, אחריותו של הקבלן מוגדרת בחוזה העבודה בכל פרויקט שאותו הוא נשכר לבצע. בנוסף, מחויב הקבלן לתקני בנייה המוגדרים בחוק, בעיקר במסגרת תקנות התכנון והבנייה, וכן על מספר נושאים נוספים בהם מחויב הקבלן מטעם החוק - נושאים בהם משחרר הקבלן את היזם מאחריות. למשל, כל הטיפול בפועלי הבניין של הקבלן - שכרם, תנאי העסקתם, בטיחותם וניהולם - הוא באחריותו הבלעדית של הקבלן. באחריות קבלן הבניין גם לבצע אבטחת איכות של עבודות הבניה, ובפרויקט הנדסי מורכב על קבלן הבניין לוודא הימצאותו בשטח של מהנדס אזרחי לצורך בקרת איכות מתמדת. כאשר מבצעים יציקות באתר הבניה על מהנדסי הבניין אותם מעסיק קבלן הבניין לאשר את היציקות המבוצעות ולחתום ביומן העבודה של אתר הבניה בו מבוצעות עבודות הבניה על ידי קבלן בניין.

אחריותו של הקבלן אינה מסתיימת עם גמר עבודת הבנייה אלא נמשכת, בהתאם לחוזה ולחוקי המדינה, גם שנים נוספות לאחר סיום הבנייה. כך לדוגמה, אם התגלו ליקויים בבנייה, מספר שנים לאחר סיומה או רק לאחר חורף קשה או רעידת אדמה, נושא הקבלן בחלק מן האחריות לליקויים.

אחריות זו משוקללת בשכר העבודה של קבלן הבנייה אך פוטרת באופן חלקי את יזם הבנייה ומתכנני הפרויקט מעבודה ניהולית ומאחריות מסוימת (האחריות לעולם לא נסמכת על הקבלן בלבד אלא גם על היזם ובעל הנכס ועל מתכנניו).

בישראל

במדינת ישראל ענף הקבלנות שמרני לעומת ענף הקבלנות במדינות המערביות והמפותחות.^{[דרוש מקור]} עם זאת, בשנים האחרונות התפתח ענף הבנייה בארץ ושיטות ביצוע חדשות ומתקדמות מיושמות, שיטות הבניה המתקדמות כוללות בנייה בקונסטרוקצית פלדה כמו שנהוג באמריקה ובאירופה.

קבלני הבניין בישראל מאוגדים במסגרת התאחדות הקבלנים והבונים בישראל^[4].

רשם הקבלנים במשרד השיכון פועל מכוח חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, והוא מנהל את פנקס הקבלנים, שבו מופיעים כל הקבלנים הרשומים וסיווגם המקצועי והכספי. הרשם מנפיק לכל קבלן רישיון שנתי. קבלן רשאי לבצע רק עבודות שהיקפן הכספי או מהותן המקצועית אינם חורגים מהתחום שנקבע לו לפי סיווגו^[5].

הכשרה מקצועית

ההכשרה המרכזית בתחום היא לתפקיד מנהלי עבודה. בעבר נדרש ניסיון של שבע שנים בעבודה בחברות בנייה לפני הכשרה בקורס. החל משנת 2013 המסלול המקובל לניהול עבודת בניין מתבסס על הכשרת מהנדס, הנדסאי או טכנאי אזרחי הנדרשים לשתי שנות ניסיון בעבודות בניין.

ראו גם

• בנייה
• אדריכל
• מהנדס בניין

הערות שוליים

1. מקור השם "קבלן", במשמעות של מבצע עבודות בניה, מופיע במשנה במסכת שביעית ג' ט'
2. נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 772-775: חוק חוזה הקבלנות, באתר דעת.
3. מרשם הקבלנים
4. אתר ההתאחדות
5. האתר של רשם הקבלנים