![]() | |||||||
קאדורה פארס, 2023 | |||||||
לידה |
13 ביוני 1962 (בן 62) סילוואד, מדינה פלסטינית ![]() | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שם לידה |
عبد القادر إبراهيم فارس حامد ![]() | ||||||
מדינה |
מדינה פלסטינית ![]() | ||||||
מפלגה |
פת"ח ![]() | ||||||
| |||||||
![]() ![]() |
קַדּוּרַה פָארס (בערבית: قدّورة فارس; נולד ב-13 ביוני 1962) הוא בכיר באש"ף, חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית ובעבר שר בממשלה הפלסטינית. בין אוגוסט 2023 לפברואר 2025 כיהן כראש הוועדה לענייני אסירים, במעמד שר[1][2].
עבד אל-קאדר איבראהים פארס חאמד (عبد القادر إبراهيم فارس حامد) שלימים אימץ לעצמו את השם המחתרתי שלו, מימי היותו איש פת"ח: קַדּוּרַה פָארס (בערבית: قدّورة فارس)[1], נולד ב-13 ביוני 1962, בכפר סילוואד.
בהיותו תלמיד תיכון, השתתף ביידוי אבנים נגד כוחות צה"ל וכשהיה בן שש עשרה התגייס לחזית העממית. בשל היעדר פעילות ממשית, הוא עזב והתגייס לחוליית פתח, שהשיגה נשק וביצעה כמה פיגועים. ב-1 באוגוסט 1981 נעצר קדורה ונשפט ל-15 שנות מאסר.[3]
קדורה הפך למנהיג בולט בקרב האסירים ונבחר על ידם לשמש כנציגם, מול שלטונות הכלא. בשנת 1986, הוא מונה על ידי הפת"ח לשמש ראש אסירי הפתח בכל בתי הכלא. בשנת 1992 הוא יזם והנהיג שביתת רעב שנמשכה 16 יום והצליח להביא להישגים משמעותיים לכלל האסירים בבתי הכלא הישראליים.
קדורה שוחרר בשנת 1994, במסגרת הסכם קהיר (1994) בין אש"ף לישראל.[3]
בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בשנת 1996, נבחר קדורה לנציג מחוז רמאללה ואל-בירה ונטל על עצמו את ראשות הוועדה לענייני האסירים, החללים והפצועים במועצה.[3]
מנובמבר 2003 ועד פברואר 2005 כיהן כשר בלי תיק בממשלה הפלסטינית[4]. הוא היה חבר בצד הפלסטיני של יוזמת ז'נבה והשתתף בניסוח "מסמך ז'נבה" ב-2003, שעליו חתמו שתי המשלחות (הלא פורמליות): הפלסטינית והישראלית.[3]
באוגוסט 2023 הוא החל לכהן כראש הוועדה לענייני אסירים במעמד שר[1]. ביום 18/2/25 החליט ראש הרש''פ אבו מאזן להוציא את פארס לפנסיה ולפטרו מהרשות לענייני אסירים.[2]
קדורה נשוי ואב לשני בנים ושתי בנות[3].
בשנת 1996 הוא השלים את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת אלקודס באבו דיס.