קְוַוה קְוַוה דֶה לַה אוֹמַה (או אוֹמַר[1]) הוא משחק ידיים.
במשחק מסתדרים השחקנים במעגל, ומחזיקים את כף יד ימינם מעל כף יד שמאלו של השחקן אשר לימינם. בכל פעמה של שיר המשחק חובט משתתף אחד על כף ידו של המשתתף שלשמאלו. בפעמה הבאה, מגיע תורו של המשתתף שכף ידו נחבטה לחבוט הלאה.
הסיבוב מסתיים בזוג שחקנים שמבצע את החבטה האחרונה בשיר. מטרתו של הימני מביניהם להכות על כף ידו של השמאלי. מטרת השמאלי היא למשוך את כף ידו מתוך ידו של הימני כך שהימני יכה על כף ידו שלו, אך אסור לו לעשות זאת בטרם החל הימני בתנועתו (בדומה למשחק ידיים אדומות). המפסיד יוצא מן המעגל והמשחק נמשך לסיבוב נוסף.
מכיוון שרוב הילדים אינם סופרים את מספר הפעמות בשיר, או מפני שאינם יודעים למצוא שארית, ומכיוון שהמשחק מתבצע בקבוצות גדולות שגודלן משתנה מתור לתור, קשה לנחש תוך כדי משחק מי יהיה הצמד המתחרה בסיום השיר. הילדים מתייחסים אל זהות הצמד המסיים את הסיבוב כאל מעין הגרלה אקראית, כמו באן דן דינו.
פעולת החבטה, בייחוד האחרונה בסיבוב, עשויה להפוך אלימה בחוגים מסוימים, כאשר האתגר הוא לא להראות כי המכה כאבה. רמת האלימות ומהירות המשחק גוברות גם עם הצטמצמות המעגל.
שחקנים שיצאו מן המשחק יוצאים מתוך המעגל וממתינים שם עד אשר יש מספיק שחקנים שייצאו מן המשחק כדי להתחיל במשחק חדש. הם ממשיכים שם במשחק חדש, במקביל למשחק המתנהל בפנים. כדי להכריע את המשחק סופית, יש המשתמשים במלחמת אגודלים בשלב האחרון. ויש שמשחקים בגרסת קווה קווה לשני משתתפים.
המשחק מתבצע לצלילי שיר משחק, כאשר בכל הברה מוטעמת מתבצע מהלך.
גרסה אחת למילות שיר המשחק, אשר הייתה נפוצה בישראל בשנות השמונים, היא:
הגרסה הנפוצה בישראל בשנות התשעים ובשנות האלפיים:
(סופרים עד 10 כמו ב"אן דן דינו").
גרסה זו מהווה התפתחות של הגרסה הוותיקה ממנה בכארבעים שנה, על ידי הלחם של הגרסה הישנה עם סירוס של פזמון השיר משנות השבעים "היפו היפי" ששר מייק בורשטיין למילותיה של לאה לופנפלד. לפי הגרסה המסורסת "היפו היפו, אבש'ך קופיקו, אמאש'ך היפופוטם ואתה חמור קטן".
הגרסה הדתית ממשיכה לפתח את גרסת שנות התשעים:
הספירה בגרסה המקורית מוחלפת בגרסה הדתית במילות הפסוק "הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם" כיוון שבחוגים מסוימים בציבור האורתודוקסי לא מונים את עם ישראל במספרים מפני האיסור ההלכתי הכרוך בכך. בפסוק זה עשר מילים, כמספר גברים הדרושים לקיום תפילה במניין, וכך אפשר למנות את המגיעים להתפלל. השימוש בפסוק זה בסוף שירת ה"קווה קווה דה לה אומה", נובע מהסתכלות משועשעת על המנהג ולא ממחויבות דתית.
גרסה נוספת היא גרסת התבלבלות: הרבה שחקנים מתבלבלים במילים "בשמלת טריקו" ואומרים במקומן "דסי מטריקו" או "אסתי מדריגו".
גרסת הבל"חים
התפתחה בתחילת המאה ה-21.
בל"ח פירושו בחור לחוץ חתונה (בנקבה בל"חית).
הגרסה הקרובה ביותר לעברית היא:
Quack Dalai oh my quack, quack, quack
Says cinco cinco, cinco cinco seis
Follow follow, follow follow follow
One, two, three, four, five
ובתרגום חופשי: הרופא האליל ששמו Dalai הוי הרופא הרופא הרופא (באנגלית) אמר חמש פעמים (חמש חמש חמש חמש) שש (בספרדית) תעקבו תעקבו תעקבו תעקבו תעקבו אחת שתיים שלוש ארבע חמש (באנגלית)
כמה גרסאות אחרות של שיר המשחק באנגלית, המכונות סטלה אלה אולה, הן:
בצ'ילה כנראה קיים שיר משחק דומה:
בארגנטינה היה משחק לוח פופולרי שנקרא משחק האווז, El Juego de la Oca, ששימש השראה לשיר ילדים אותו היו שרים תוך כדי משחק ידיים[2].