לידה |
10 במרץ 1896 קורנוול, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
23 במאי 1973 (בגיל 77) ניובורג, ארצות הברית |
פרדריק קולטון ווה (באנגלית: Coulton Waugh; 10 במרץ 1896 – 23 במאי 1973) היה קריקטוריסט, צייר, מורה וסופר, הידוע בעיקר בזכות עבודות האיור שלו של סדרת הקומיקס "דיקי דארה" וספרו "הקומיקס" (1947), המחקר הגדול הראשון בתחום.
אביו היה האמן הימי פרדריק ג'אד ווה, וסבו היה צייר הדיוקנאות בפילדלפיה סמואל בל ווה. נולד בקורנוול, אנגליה, בשנת 1896,[1] בשנת 1907 עברה משפחתו לארצות הברית, ווה נרשם לליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק שם למד אצל ג'ורג' ברידגמן, פרנק דומונד וג'ון קרלסון.[2]
בשנת 1916 הועסק קולטון כמעצב טקסטיל. שנתיים לאחר מכן הוא התחתן עם אליזבת ג'נקינסון. בשנת 1921 עברו בני הזוג לפרובינסטאון, מסצ'וסטס.
ציוריו הוצגו בגלריה ההדסון בניו יורק, והוא היה ידוע גם במפות הציוריות שלו ובליטוגרפיות צבעוניות.
בפרובינסטאון ווה יצר מפות דקורטיביות, כולל מפות של פרובינסטאון (1924), קייפ קוד (1926) וניובורג, ניו יורק (1958). מפת קליפורניה שלו (1948) הייתה שיתוף פעולה עם אשתו אודין בורוויק (מייבל בורוויק).
קולטון ווה התגורר ליד אביו בבית המכונה "הבית העתיק ביותר" ברחוב המסחרי 72, שם ניהל חנות למודלים של ספינות. קולטון היה ימאי מקצועי ועשה רישומים בקנה מידה גדול של ספינות היסטוריות, עיצב בדים ויצר מפות ותרשימים דקורטיביים ... ווה נחשב כמחייה, אם לא המחדש באמנות יצירת מפות דקורטיביות כשהציג מפה גדולה של משי ב 1918 בתערוכת המשי הבינלאומית בניו יורק. מפת קייפ קוד שלו היא אחת הדקורטיביות שהוכנו אי פעם. הציור המרכזי מציג את אניית "המייפלאואר". השוליים שוחזרו מציור שנחתך בסכין בטכניקת גוש עץ. השוליים העליונים והתחתונים כוללים נוף של קייפ קוד והצדדים מעוטרים בתמונות של שש ספינות מפורסמות.
סדרת הקומיקס "דיקי דארה" נוצר על ידי מילטון קניף והתחילה ב־31 ביולי 1933.
דיקי הדמיוני היה נער בן ה-12, שחלם על עצמו בהרפתקאות עם דמויות היסטוריות, הצטרף בשנת 1934 לסופר דן פלין, חבר של אביו של דיקי, ולשניים היו הרפתקאות ימיות רבות.
כשמילטון קניף עזב בשנת 1934 את הסדרה על מנת ליצור את הסדרה "טרי והפיראטים", ווה התחיל לצייר את "דיקי דארה". בשנת 1944, כאשר ווה עזב את הקומיקס הנ"ל כדי ליצור את "האנק" (1945), אשתו ועוזרו, אודין בורוויק, השתלטו על סדרת דיקי דארה בשנים 1944–1947. אך ווה בסופו של דבר חזר לסדרת הקומיקס הזאת בשנים 1950–1958 כשדיקי גדל והפך צוער בחיל הים.
בין ציוריו לסדר הקומיקס "דיקי דארה" יצר ווה סדרת שלו קצרת ימים אך הבולטת, "האנק", שהחלה את הופעתה ב 30 באפריל 1945 בעיתון בניו יורק. סיפורו של חייל נכה שחזר לחיים האזרחיים. האנק היה בעל מראה ייחודי בשל סגנון האמנות הדקורטיבי של ווה, בשילוב דו-שיח באותיות קטנות בניגוד למקובל בסדרות קומיקס – אותיות גדולות בבלונים ובכיתובים. כמה בלונים צוירו עם כיתוב לבן בבלונים שחורים. הייחודיות של "האנק" הייתה מתחת לפני השטח, כאשר ווה ביקש להעלות שאלות לגבי הסיבות למלחמה, וכיצד ניתן יהיה למנוע את המלחמה הבאה. ווה הפסיק אותה בסוף 1945.[3]
"הקומיקס", ספר של ווה משנת 1947, עסק בהיסטוריה המקיפה והניתוח הראשון של סדרות קומיקס.[4] הביקורת על הספר בשנת 1948 אמרה כי זהו ראשית מילוי "הצורך במחקר מעמיק בענף פורח זה של הספרות הפופולרית".[5] ווה גם כתב סדרה של ספרי הדרכה בציור והוא היה גם העורך בשנות ה-40 וה-50 של ספרי לימוד ששימשו בלימוד ביתי של "אמנות הדרכה בע"מ". ספריו האחרים כוללים ספר תשובות בחלל (1972) ודגים וחיים תת-מימיים.
במהלך שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, הסטודיו של ווה היה בפרברי ניובורג, ניו יורק. הוא היה גם מורה במכללה הקהילתית של אורנג' במחוז ניובורג, ואוצר במרכז הסטורם קינג לאמנות ב'Mountainville, ניו יורק.
עבודותיו מוחזקות באוספי המוזיאונים באוהיו, ניו יורק ואיווה. עבודותיו מוחזקות באוניברסיטת סירקיוז ובארכיונים לאמנות אמריקאית.
ווה נפטר בביתו בניובורג ב-23 במאי 1973. הוא ואשתו היו הורים לבן ולבת.[6]