קונדנסט

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כאילו הערך מלא במקורות, אבל ההקשר בו הם מובאים לא תמיד ברור.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כאילו הערך מלא במקורות, אבל ההקשר בו הם מובאים לא תמיד ברור.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קונדנסט (באנגלית: Condensate; מילולית: חומר מעובה), הוא למעשה גז טבעי מעובה, מתייחס לתוצר לוואי בנפח נמוך המתקבל בעת זיקוק של גז[1] או נפט.[2] הקונדנסט מורכב מפחמימנים, אשר להם משקל סגולי גבוה ביחס לחומר המקור, והם מופרדים בתהליך של עיבוי.[1] בתהליך זה חלק מצורני הגז שבתוך הגז הטבעי הגולמי מתעבים למצב נוזלי אם מורידים את הטמפרטורה לנקודה שנמוכה מנקודת הטל של המקטע הפחמימני תוך שמירה על לחץ קבוע.[3] קונדנסט נקרא גם לעיתים "בנזין טבעי" משום שהוא מכיל פחמימנים בתחום הרתיחה של בנזין.

השימושים המקובלים לקונדנסט המופק מנפט או גז הם דילול של נפט כבד או כחמר גלם להפקת דלקים בעלי נקודת הצתה נמוכה ובעיקר בנזין לרכבים ודלק למטוסים.[4]

יש המתייחסים לקונדנסט כאל סוג של נפט גולמי, דוגמת נפט מסוג ברנט המופק בים הצפוני,[5] כאשר התייחסות הנכונה היא כאל תוצר זיקוק ברמת עיבוד חלקית.[6]

יתרונות השימוש בקונדנסט על פני נפט גולמי נובעים מכך שהוא לא מכיל ביטומן ומזוט, יש בו פחות תוצרי לוואי ויותר פחמימנים בעלי שרשראות קלות ולכן זיקוקו דורש פחות אנרגיה.[7]

גז טבעי גולמי יכול להגיע מכל אחד משלושה סוגי בארות הגז הבאים[8][7] :

  • בארות נפט גולמי - גז טבעי גולמי שמגיע מבארות נפט גולמי נקרא גז מקושר (associated gas). גז זה יכול להתקיים בתצורה התת-קרקעית בנפרד מהנפט הגולמי או להיות מומס בתוך הנפט הגולמי. גז מעובה שמופק מבארות נפט נקרא לעיתים קרובות "קונדנסט כבד".
  • בארות גז יבש - בארות אלה מפיקות בדרך כלל רק גז טבעי גולמי שאינו מכיל נוזלים פחמימניים. גז זה נקרא גז לא מקושר (non-associated gas).
  • בארות קונדנסט - בארות אלה מפיקות גז טבעי גולמי ביחד עם נוזל גז טבעי. הוא נקרא גז מקושר ומכונה לעיתים קרובות גז רטוב.[9]

הרכב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מקורות קונדנסט רבים ברחבי העולם וכל מקור מתאפיין בהרכב ייחודי. אולם, באופן כללי, משקלו הסגולי של קונדנסט נע בין 0.5 ל-0.8, ומורכב מפחמימנים כמו פרופן, בוטן, פנטן, הקסן, וכו'. תרכובות גז טבעי עם מספר גדול יותר של אטומי פחמן (לדוגמה, פנטן או תערובות של בוטן, פנטן ופחמימנים אחרים עם אטומי פחמן נוספים) קיימות כנוזלים בטמפרטורות הסביבה. קונדנסט עשוי להכיל אי-ניקיונות נוספים כמו[10][11] :

קונדנסט בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונדנסט אינו מוגדר כחומר מסוכן על פי "חוק חומרים מסוכנים", התשנ"ג, אך על פי המלצות משרד הבריאות יש להתייחס אליו ככזה. לכן כל הגורמים המעורבים חייבים להחזיק בהיתרי רעלים.[12][13] החברות המעורבות בהפקת הגז הטבעי בישראל מחזיקות באישורים אלה.[14]

הקונדנסט מכיל חומרים מסרטנים, הוא נפיץ ומכיל ריכוזים גבוהים של מרכיבים מזהמים ונדיפים,[דרוש מקור] ומזהם את מי התהום. בשל מאפיינים אלו קמה בישראל התנגדות להקמת מתקני עיבוד לקונדנסט שמקורו בקידוחי תמר ולווייתן, במסגרת בתי הזיקוק הקיימים.[15] נטען בידי פעילי סביבה כי תוכננה הפקת קונדנסט בכמות משמעותית בהרבה מזו שפורסמה[16] וכי הפקת קונדנסט אמורה להתבצע בעומק הים, במקום הקידוח כפי שנהוג כיום במדינות מפותחות.

המחלוקת לגבי כמות הקונדנסט המופקת מהמאגרים נעוצה בטעות סופר שהופיעה בהודעה לעיתונות שהוציאה "דלק" בדבר מכירות קונדנסט במאגר תמר. בהודעה דווח על הפקת 348 מיליון חביות במקום 348 אלף.[17][18][19] בנוסף, המשרד להגנת הסביבה קבע ב-2016 כי מאגרי תמר ולוויתן נחשבים כמאגרים עניים בקונדנסט: על פי הגדרות המשרד, עושר מאגר גז בקונדנסט נקבע על ידי היחס שבין כמות הפחמימנים הנוזליים אשר מופקים מן המאגר לבין כמות הגז שבו. מאגר שממנו ניתן להפיק פחות מגלון קונדנסט לאלף רגל מעוקב נחשב עני. הואיל ונקבע כי ממאגר תמר ניתן להפיק לכל היותר 0.056 גלון וממאגר לוויתן 0.075 גלון, מתקבל כי מאגרי הגז הגדולים בישראל נחשבים לדלים בקונדנסט גם בהשוואה למאגרים במדינות אחרות בעולם.[7]

רוב הקונדנסט המופק ממאגר תמר מובל בצנרת אל בית הזיקוק "פז" באשדוד, ובו הוא מעורבב עם נפט גולמי, מזוקק יחד איתו ומעובד כחומר גלם. הקונדנסט מהווה 1% מסך הגלמים המעובדים בבית זיקוק זה.[20]

על פי דוחות "דלק קידוחים" לשנת 2016, היקף מכירות הקונדנסט השנתי הצפוי ממאגר לוויתן הוא של 708 אלף חביות בשנה,[21] כמות השווה ל-103 אלף טון נפט. מהתבוננות בדוחו"ת הכספיים של "בתי זיקוק לנפט בע"מ" (בזן) לשנת 2016 עולה כי כמות זו מהווה כ-1.14% מהיקף הזיקוק השנתי הממוצע של בזן בשנים 2015-2016.[22]

אחד החומרים הבעייתיים הקיימים בקונדנסט הוא בנזן, חומר ארומטי מסרטן המצוי גם בדלקים שמשמשים לתחבורה. על פי המשרד להגנת הסביבה, אחוז הבנזן המותר בדלקים הוא 1%.[23] על פי דוח משרד איכות הסביבה, אחוז הבנזן בקונדנסט הכבד ובקונדנסט הקל המופקים ממאגר תמר עומד בתקן הנ"ל.[7] אחוז הבנזן המופק ממאגר לווייתן נמוך מהתקן.

סכנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Atilhan, Mert; Aparicio, Santiago; Ejaz, Saquib; Zhou, Jingjun; Al-Marri, Mohammed; Holste, James J.; Hall, Kenneth R. (במרץ 2015). "Thermodynamic characterization of deepwater natural gas mixtures with heavy hydrocarbon content at high pressures". The Journal of Chemical Thermodynamics. Elsevier BV. 82: 134–142. doi:10.1016/j.jct.2014.10.018. ISSN 0021-9614. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Moustafa, Nagy Emam; Andersson, Jan T. (2013-06-26). "Analysis of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons in Egyptian Petroleum Condensate Oils". Polycyclic Aromatic Compounds. Informa UK Limited. 33 (4): 396–417. doi:10.1080/10406638.2013.791996. ISSN 1040-6638.
  3. ^ Glossary - U.S. Energy Information Administration (EIA), www.eia.doe.gov (באנגלית)
  4. ^ Kazerooni, Nooshin Moradi; Adib, Hooman; Sabet, Askar; Adhami, Mohammad Amin; Adib, Marjan (בינואר 2016). "Toward an intelligent approach for H2S content and vapor pressure of sour condensate of south pars natural gas processing plant". Journal of Natural Gas Science and Engineering. Elsevier BV. 28: 365–371. doi:10.1016/j.jngse.2015.12.006. ISSN 1875-5100. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Yu, Lean; Wang, Shouyang; Lai, Kin Keung (בספטמבר 2008). "Forecasting crude oil price with an EMD-based neural network ensemble learning paradigm". Energy Economics. Elsevier BV. 30 (5): 2623–2635. doi:10.1016/j.eneco.2008.05.003. ISSN 0140-9883. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Malhotra, Ripudaman, ed. (2013). Fossil Energy: Selected Entries from the Encyclopedia of Sustainability Science and Technology. New York, NY: Springer New York Imprint Springer. ISBN 978-1-4614-5721-3.
  7. ^ 1 2 3 4 http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf
  8. ^ http://www.eia.doe.gov/pub/oil_gas/natural_gas/feature_articles/2006/ngprocess/ngprocess.pdf
  9. ^ condensate - Schlumberger Oilfield Glossary, www.glossary.oilfield.slb.com
  10. ^ Natural Gas Condensate, ‏2006-04-27
  11. ^ Wayback Machine, ‏2006-03-09
  12. ^  http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/HazardousMaterials/Permit/Pages/default.aspx= 
  13. ^  http://www.aroundy.com/_sites/batshlomo/posts/ctK0ewXGJfy47RHp/5KF9d4.pdf
  14. ^   http://www.sviva.gov.il/InfoServices/LicencesPerMissions/Pages/Facilities.aspx 
  15. ^ טלי ליבמן, המועצות האזוריות מתנגדות להקמת מיכל לאחסון קונדנסט באתר חגית, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 19 בדצמבר 2016.
  16. ^ ניצן מתן, קונדנסט איום קיומי או תוצר לוואי זניח?, באתר הבלוג של ניצן מתן, ‏2016 בנובמבר 21
  17. ^ Delek Group Ltd., Delek Group Announces Consolidated Full Year Results 2014, www.prnewswire.com (באנגלית)
  18. ^ TASE, דף הבית - מאיה – מערכת אינטרנט להודעות | הבורסה לניירות ערך, באתר מאיה
  19. ^ ניצן מתן, קונדנסט איום קיומי או תוצר לוואי זניח?, באתר הבלוג של ניצן מתן, ‏2016-11-21
  20. ^  http://www.aroundy.com/_sites/batshlomo/posts/ctK0ewXGJfy47RHp/5KF9d4.pdf 
  21. ^ TASE, דף הבית - מאיה – מערכת אינטרנט להודעות | הבורסה לניירות ערך, באתר מאיה
  22. ^ TASE, דף הבית - מאיה – מערכת אינטרנט להודעות | הבורסה לניירות ערך, באתר מאיה
  23. ^ אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ומדיניות הסביבה, באתר magazine.isees.org.il